אנטיביוטיקה היא תרופה חשובה מאוד שהורגת חיידקים, שהצילה אינספור חיים. קשה לדמיין כיצד יראו חיינו בלי אנטיביוטיקה, כאשר כל פציעה קלה, טיפול רפואי פולשני או הידבקות בזיהום חיידקי עלולים להסתיים בזיהום קשה, סיבוכים רציניים ואפילו מוות.

אם נמשיך להשתמש באנטיביוטיקה ללא בקרה - ייתכן שזה בדיוק מה שיקרה, מאחר שיותר ויותר חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה שבעבר היו רגישים אליה, והתרופות הולכות ומאבדות מיעילותן.

מהי אנטיביוטיקה?

אנטיביוטיקה היא תרופה המשמשת לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים. אנטיביוטיקה פועלת במספר מנגנונים כדי להשמיד חיידקים או למנוע מהם להתרבות, ביניהם פגיעה בדופן של תא החיידק, פגיעה ביכולת התנועה של חיידקים או פגיעה בחלבונים הקשורים להתרבותם.

את האנטיביוטיקה גילה במקרה אלכסנדר פלמינג, רופא ומדען סקוטי, לאחר שהבחין שמושבות חיידקים שגדלו בצלחת פטרי לא התרבו באזור שבו התפתחה פטרייה מסוימת, בזכות חומר שהפרישה הגורם להשמדת החיידקים – חומר לו קרא פניצילין. בשנת 1941 לראשונה השתמשו בפניצילין לטיפול בחולה עם זיהום שנגרם על ידי חיידק אלים. בהמשך פותחו תרופות אנטיביוטיות רבות שפועלות על מטרות חיידקיות שונות והשימוש באנטיביוטיקה הלך והתרחב.

מהי עמידות לאנטיביוטיקה?

חיידק עמיד לאנטיביוטיקה הוא חיידק שעבר שינוי ופיתח מנגנון הגנה מפני אנטיביוטיקה מסוג מסוים – כך שהיא לא תוכל להשמידו או למנוע ממנו להתרבות. חיידקים הצליחו לפתח שפע של מנגנוני עמידות שונים, לרבות שינויים בקרום התא שמפחיתים את חדירת האנטיביוטיקה, פיתוח משאבות שמוציאות את האנטיביוטיקה אל מחוץ לתא, ייצור של אנזימים שמפרקים חומרים אנטיביוטיים ויצירת מסלולים מטבוליים חלופיים לאלה הנפגעים על ידי האנטיביוטיקה.

בעבר מעט חיידקים לא היו רגישים לאנטיביוטיקה, אבל כמו שיש וירוסים שמייצרים מוטציות, גם החיידקים משתכללים ומחליפים ביניהם תכונות שמאפשרות להם לשרוד - ובהן עמידות לאנטיביוטיקה.

בכל פעם שאנחנו משתמשים באנטיביוטיקה היא הורגת את החיידקים הרגישים לה – את החיידקים שגורמים לזיהום, אבל גם חלק מהחיידקים הטובים ששוכנים בגוף, להם תפקידים רבים בגוף, ובהם סיוע להילחם בזיהומים. האנטיביוטיקה לא פוגעת בחיידקים שפיתחו עמידות כלפיה – ואלה, לאחר פגיעה בחיידקים הטובים, זוכים לסביבה בה קל להם להתרבות ולשגשג.

עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה מוגדרת כיום על ידי משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי כמשבר גלובלי.

כיצד עמידות לאנטיביוטיקה עלולה להשפיע עלינו?

ככל שיותר חיידקים נהיים עמידים, כך קשה יותר לטפל במחלות כמו דלקת ריאות, דלקות גרון, דלקות בדרכי השתן, זיהומי עור ומחלות מין. כשהאנטיביוטיקה לא עובדת המחלות צפויות להיות מורכבות יותר עם סיכון לסיבוכים. עם התפתחות העמידות, הטיפול במחלות אלה עלול לדרוש שימוש בתרופות אנטיביוטיות רחבות טווח.  

״כיום ישנם מקרים לא מעטים בהם מטופל.ת נזקק.ת לטיפול אנטיביוטי אך נמצאים חיידקים עמידים שלא יגיבו לאנטיביוטיקה הסטנדרטית״ מסבירה ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות. ״זה יכול לגרום לקבלת טיפול אנטיביוטי מסובך יותר כגון טיפול תוך ורידי במקום טיפול פשוט בכדורים, במקרים קשים יותר לגרום לטיפול אנטיביוטי עם תופעות לוואי קשות יותר או במקרים קיצוניים - כאשר מדובר בחיידק מאוד עמיד, האפשרויות לטיפול מאוד מצומצמות וזה עלול להוות סכנת חיים. למזלנו מדובר במיעוט של חולים קשים בדרך כלל, שעקב מחלת הרקע או הטיפולים הרפואיים שלהם קיבלו הרבה אנטיביוטיקות בעבר. החשש הוא שבעתיד, אם יעלה השימוש הלא מבוקר באנטיביוטיקות, תעלה עוד שכיחות החיידקים העמידים ויהיה מאוד בעייתי לטפל במחלות שכיחות כגון דלקות בשתן או דלקות ריאה״.

אם מדובר במחלה מדבקת, החיידקים העמידים אף עשויים להתפשט לאנשים אחרים שיחלו, וגם אצלם האנטיביוטיקה לא תהיה יעילה והזיהום ימשיך.

גם טיפולים רפואיים כמו השתלות איברים וניתוחים – אפילו ניתוחים פשוטים, הופכים להיות יותר ויותר מסוכנים ללא תרופות אנטיביוטיות יעילות למניעה וטיפול בזיהומים.

*ד"ר שירלי שפירא בן דוד היא מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות

עדכון אחרון:  ספטמבר 2022