עמוד השדרה

עמוד השדרה נמשך מבסיס הגולגולת ועד לאגן, בחלקו האחורי של הגוף, ומהווה את הציר המרכזי של הגוף אליו מחובר שאר השלד. תפקידו לייצב את הגוף, לאפשר תנועה ולהגן על חוט השדרה שעובר בתוכו.

עמוד השדרה מורכב מחוליות המונחות אחת על השנייה, כשבין כל שתי חוליות יושבת "כרית" המכונה דיסק בינחולייתי. הדיסק בנוי מרקמה חזקה מאוד במרכזה חומר צמיגי, מה שמקנה לו תכונות של בולם זעזועים. החוליות והדיסקים, עם הרצועות והשרירים שלאורכם ולרוחבם, הם אלה הנותנים לעמוד השדרה את יציבותו וגמישותו.

כל חוליה מורכבת מגוף חוליה קדמי, שמאחוריו יש טבעת גרמית (כלומר שעשויה מעצם), עם זיזים אחוריים וצדדיים שיוצאים ממנה. כאשר הטבעות מונחות אחת מעל השניה נוצרת תעלה, בה עוברים כל העצבים שיוצאים מהמוח (ומהווים המשך שלו) אל הגוף והעצבים שמחזירים מידע מהגוף אל המוח, כמו גליל דחוס של סיבי חשמל. גליל זה נקרא חוט השדרה.

את המוח ואת חוט השדרה עוטפים קרומים המפרידים בינם לבין העצמות שמגינות עליהם. בין שכבות הקרומים קיים נוזל מוחי-שדרתי (CSF) שמקיף את המוח וחוט השדרה, ומשמש כתווך בולם זעזועים (ולו תפקידים נוספים עליהם לא נפרט כאן).

חוליות עמוד השדרה

את עמוד השדרה מרכיבות 33 חוליות, ששמן נגזר מהאזור בגוף בו הן נמצאות:

7 חוליות צוואריות (מסומנות באות C - באנגלית CERVICAL=צווארי)

12 חוליות חזה (מסומנות באות D או T - באנגלית THORAX=חזה)

5 חוליות מותניות (מסומנות באות L - באנגלית LUMBAR=מותני)

5 חוליות העכוז (מסומנות באות S - באנגלית SACRUM=עכוזי)

4 חוליות קטנות, שלעיתים הן מאוחות, בשם קוקסיס ("עצם הזנב")

חוט השדרה 

מערכת העצבים מתחילה מ"המפקד העליון" – המוח. המוח שמור ומוגן על ידי הגולגולת. במוח אזורים שונים האחראים על התפקוד שלנו: תנועה, חושים, חשיבה, רגשות ועוד. מהמוח המסלול ממשיך לגזע המוח. המידע וההוראות לגבי הראש והפנים עובר דרך עצבים שיוצאים ישירות מגזע המוח (שנקראים עצבי הגולגולת), בעוד שהמידע וההוראות לגבי יתר הגוף ממשיך במסלול אל חוט השדרה, המקשר בין המוח לשאר חלקי הגוף. תפקידו של חוט השדרה לאסוף אינפורמציה מאברי הגוף, לשלוח אותה למוח ולהיפך.

המוח וחוט השדרה מהווים את מערכת העצבים המרכזית. בין מערכת העצבים המרכזית לשאר הגוף מקשרת מערכת העצבים ההיקפית (הפריפריאלית).

המידע שעובר בחוט השדרה

המידע שעובר דרך חוט השדרה מחולק לכמה סוגי מידע:

תחושה - תחושת חום וקור, תחושת כאב, תחושת מצב (איפה כל חלק בגוף נמצא ביחס לחלקים האחרים) ותחושת מגע.

תנועה - להרים את הרגל כדי ללכת, להזיז את היד כדי לגעת במשהו וכדומה.

אוטונומי - פעולות בסיסיות שמבוצעות אוטומטית ללא שליטה רצונית כגון נשימה, כיווץ או הרפיית כלי דם, פעימות לב, הנעת מערכת העיכול, כיווץ או הרפיה של שלפוחית שתן וכדומה.

מסילות חוט השדרה

חוט השדרה בנוי כך שכל העצבים האחראיים לסוג מסוים של מידע עוברים בקבוצה בתוכו. כל קבוצה כזו נקראת מסילה. כך לדוגמה בחוט השדרה עוברת מסילת תנועה, מסילת תחושה למגע, מסילת תחושה לטמפרטורה וכדומה.

ככל שעולים או יורדים על פני חוט השדרה, מצטרפים אל המסילות עצבים חדשים ועוזבים את המסילות עצבים אחרים. לדוגמה, באזור הידיים יוצאים מחוט השדרה עצבים האחראים על תנועות הידיים - עצבים שמביאים פקודות לתנועה מהמוח לידיים, ומצטרפים לחוט השדרה עצבים שמעבירים תחושות מאזור הידיים אל המוח. העצבים התחתונים ביותר המגיעים אל חוט השדרה הם העצבים אשר מעבירים תחושה ותנועה אל העכוז ואברי המין. לכן, אם עדיין קיימת תחושה באזורים אלה לאחר פגיעה בחוט השדרה, הדבר מרמז על כך שקיימת המשכיות של העצבים לאורך כל עמוד השדרה.

מקטעי חוט השדרה

בדומה לחוליות המרכיבות את עמוד השדרה, ניתן לחלק גם את חוט השדרה למקטעים (סגמנטים) הממוקמים בין כל שתי חוליות. מכל מקטע של חוט השדרה יוצאים זוג עצבים - לימין ולשמאל ומשם מתפצלים העצבים עוד ועוד וממשיכים לכל נקודה בגוף. בסך הכל מורכב חוט השדרה מ-30 מקטעים.

המקטעים העליונים נקראים "צווארים" ומסומנים C1-C8, המקטעים הבאים נקראים "גביים" ומסומנים T1-T12, אחריהם נמצאים המקטעים ה"מותניים" המסומנים L1-L5 ולבסוף, מקטעי "העכוז" המסומנים S1-S5.

פגיעה בחוט השדרה

ישנן סיבות רבות לנזקים בחוט השדרה בהן חבלה עם פגיעה מכאנית כגון מעיכה, לחץ או חתך חלקי או מלא של חוט השדרה (כמו במקרים של תאונות דרכים, נפילות, פציעות חודרניות וכדומה), לחץ מקומי ממושך (למשל כתוצאה מהצרויות בתעלת השדרה), גידולים ממאירים או שפירים, בעיות באספקת הדם (כמו מפרצת של כלי הדם, תסחיף או טרשת עורקים) הפרעות מולדות ועוד.

כאשר נגרמת פגיעה בחוט השדרה, נפגעת התקשורת שבין המוח לבין הגוף וחלק מתפקוד הגוף נפגע. ככל שהפגיעה גבוהה יותר בחוט השדרה, כך נפגע חלק גדול יותר מהגוף.

חשוב להדגיש ולהבהיר כי לא כל פגיעה בעמוד השדרה גוררת אחריה פגיעה בחוט השדרה, אלא רק במיעוט מהמקרים. לדוגמה - מטופלים לאחר נפילה מגובה עם חבלה בעמוד השדרה ושברים בזיזי החוליות יכולים להיות כאובים מאוד ומוגבלים מאוד, אך ללא פגיעה עצבית בחוט השדרה או בשורשי העצבים שיוצאים ממנו. גם ההיפך הוא נכון - כלומר ייתכנו מצבים של פגיעה בחוט השדרה במחלות כגון הפרעה באספקת הדם לחוט או טרשת נפוצה שגורמות לפגיעה נוירולוגית קשה, אך ללא כל מעורבות או הפרעה לעמוד השדרה.

מקרים שכיחים של שינויים ניווניים עם היצרות תעלת השדרה או בלטי דיסק מייצרים סימנים משולבים גם של כאבים כתוצאה מההפרעה המכאנית וגם סימנים של לחץ עצבי, כאשר הלחץ העצבי יכול להיות על חוט השדרה עצמו או על שורשי העצבים היוצאים ממנו. כל מקרה נבחן לגופו על סמך תשאול ובדיקה גופנית עם שימוש באמצעי הדמיה מתאימים.

המצגת הבאה תסייע לכם להכיר לעומק את האזורים השונים בחוט השדרה, את תפקידם ואת השלכות הפגיעה בכל אחד מהם: