דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) היא מחלה דלקית כרונית של המפרקים שמתפתחת על פי אומדנים אצל 15% עד 40% מחולי הפסוריאזיס, וקיימות הערכות שונות בעולם באשר לשכיחותה. מחקרים מסוימים מעריכים כי סובלים ממנה בין 6.1 ל-41.3 לכל מאה אלף תושבים, כשרוב המחקרים להערכת שכיחותה בוצעו באירופה וצפון אמריקה, ללא נתונים באשר לתושבי המזרח התיכון וישראל בפרט.

חוקרים ישראלים שבחנו לראשונה את שכיחות המחלה בישראל מצאו עתה כי בשנים האחרונות חלה בארץ עלייה בשכיחותה – עלייה שאינה מאפיינת מדינות מערביות אחרות.

החוקרים ממשרד הרופא הראשי בקופת חולים כללית, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, המרכז הרפואי כרמל והטכניון, בשיתוף חוקרים מהמרכז הרפואי ווימנס קולג' בטורנטו שבקנדה, בחנו את שיעורי התחלואה בדלקת מפרקים פסוריאטית על סמך נתוני המבוטחים הבוגרים בקופת חולים כללית - שהיא הקופה הגדולה במדינה, בין השנים 2006 ל-2015.

מתוך 2.9 מיליון מבוטחי הכללית בתקופות האמורות, 4,490 אובחנו עם דלקת מפרקים פסוריאטית. מניתוח הנתונים עולה כי השכיחות של דלקת מפרקים פסוריאטית בישראל נמוכה יחסית בהשוואה למחקרים המחמירים שבוצעו במערב. עם זאת, בעוד ששיעורי התחלואה בדלקת מפרקים פסוריאטית בעולם היו יציבים בשנים האחרונות, ודווח על עלייה מדורגת ספציפית לאוכלוסייה בגילי 51 עד 70, בישראל נרשמה עלייה בכלל האוכלוסייה הבוגרת – ושכיחותה לאורך עשור כמעט והוכפלה, מ-7.3 למאה אלף תושבים בשנת 2006 ל-15.3 למאה אלף בשנת 2015.

שיעורי התחלואה שנרשמו בישראל עלו עם הגיל והגיעו לשיא בגילי 61 עד 70 שבהם תועדו מעל לרבע (28%) מהחולים. כמו כן, שיעור הנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית בארץ עמד על 54% מהמאובחנים – מעט גבוה יותר משיעור הגברים המאובחנים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.

רוב המאובחנים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (86%) תועדו גם עם פסוריאזיס בתיק הרפואי. מבין חולים אלה, אצל מעל למחציתם (61.3%) האבחנה של מחלת הפסוריאזיס קדמה לאבחנה בדלקת מפרקים פסוריאטית, בקרב רבע מהחולים (27.4%) שתי האבחנות תועדו באותה השנה, ואילו ביתר המדגם (11.3%) אובחנה מחלת הפסוריאזיס רק אחרי האבחנה בדלקת מפרקים. 

בסיכון: עשירים ואנשים עם השמנה

בחינה סטטיסטית העלתה כי הסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית בישראל היה גבוה בעיקר בקרב יהודים, שהיו בסיכון גבוה ב-64% בהשוואה לערבים, וכן בקרב אנשים במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר, כשאנשים במעמד בינוני היו בסיכון גבוה ב-11% לפתח את המחלה בהשוואה לאנשים עניים, ואילו עשירים במעמד סוציו אקונומי גבוה היו בסיכון גבוה ב-29% בהשוואה לעניים.

בנוסף, הסיכון לתחלואה עלה בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר: בהשוואה לאנשים עם משקל תקין (כשמדד ההשמנה BMI היה בין 18.5 ל-25 יחידות), לאנשים עם עודף משקל (כשמדד ההשמנה תועד בין 25 ל-30 יחידות) היה סיכון גבוה ב-41% לתחלואה, ואילו לאנשים עם השמנת יתר (כשמדד ההשמנה היה היה מעל ל-30 יחידות) היה סיכון גבוה ב-80% לתחלואה. לאנשים עם תת משקל (כשמדד ההשמנה נמוך מ-18.5 יחידות) זוהתה ירידה קלה של 2% בסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית.

עלייה במודעות הרופאים למחלה

לטענת החוקרים, העלייה שזוהתה בארץ בשכיחות המחלה עשויה לנוע מהעלייה במודעות למחלה בקרב רופאים בעשור החולף, שייתכן וקשורה לפרסום העדכני של הקריטריון לאבחון דלקת מפרקים פסוריאטית הקרויים CASPAR (קיצור של Classification Criteria for Psoriatic Arthritis) בשנת 2006 ולפעולות להעלאת מודעות בקרב רופאים מומחים הקשורים גם בפיתוח ובהשקה של תרופות ביולוגיות חדישות לדלקות מפרקים אוטואימוניות בשנים האחרונות ולהשקעה גבוהה יותר במודעות למחלות אלה מצד חברות התרופות, וכן לעלייה בשימוש בבדיקות אולטרה סאונד אבחנתיות.

בנוסף, ייתכן שהעלייה במימדי ההשמנה בישראל תורמת אף היא לעלייה בתחלואה בדלקת מפרקים פסוריאטית. החוקרים סבורים כי ייתכן אף שבחלק מהמקרים דלקות מפרקים אוטואימוניות אחרות מסווגות בטעות כדלקת מפרקים פסוריאטית, מה שהוסיף למגמת העלייה בתחלואה.

במחקר השתתפו ד"ר ליהיא עדר, פרופ' ארנון דב כהן, אילן פלדהמר, ד"ר שרי גרינברג-דותן, ארז בטאטו וד"ר דבי זיסמן, ומממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2018 של כתב העת Arthritis Reseach & Therapy.

Arthritis Research & Therapy, doi: 10.1186/s13075-017-1497-4