אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
עלייה בטמפרטורה – מגדילה הסיכון לשבץ בקרב גברים
חוקרים ישראלים מצאו כי דווקא חשיפה קצרה לטמפרטורות גבוהות בקיץ ובסתיו מעלה סיכון לשבץ איסכמי, בהבדל ממחקרים קודמים, ובחורף הסיכון לשבץ יורד, אולם הקשר זוהה בגברים בלבד
שבץ מוחי איסכמי מתאפיין בחוסר באספקת דם למוח, לרוב עקב חסימה משמעותית של כלי דם באמצעות קריש דם, ומהווה מצב חירום רפואי שנגרם בפתאומיות ומיוחסות לו סיבות אפשריות רבות. שבץ עלול להוביל לנכות מתמשכת, ומהווה את אחד מגורמי התמותה המרכזיים במדינות המערב.
בין גורמי הסיכון שנקשרו לשבץ לאורך השנים ניתן למנות לחץ דם גבוה, עישון, השמנה בטנית, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, שומנים בדם, סוכרת, צריכה גבוהה של אלכוהול, לחץ ודיכאון ומחלות לב.
עתה מדווחים חוקרים ישראלים כי גם מזג האוויר עשוי להשפיע על הסיכויים לפתח שבץ איסכמי.
קור מפחית את הסיכון
החוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון והמחלקה הנוירולוגית והמרכז לניסויים קליניים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע בחנו נתונים על 1,174 המטופלים שאושפזו בסורוקה בין 2012 ל-2014 בעקבות שבץ איסכמי – בגיל 70 בממוצע, כמחציתם גברים (56%), והצליבו את המידע עם נתוני הטמפרטורה והלחות באותם הימים כפי שנמדדו תחנות ניטור מזג האוויר של המשרד להגנת הסביבה הפועלות בעיר באר שבע.
בבדיקת הקשר בין השבץ המוחי למזג האוויר באותם הימים, נמצא כי בקרב גברים בלבד, עלייה בטמפרטורה בקיץ ובסתיו הובילה במשך ארבעת הימים העוקבים (96 שעות) לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי.
ניתוח סטטיסטי מצא כי כל עלייה של 5 מעלות צלזיוס העלתה בטווח הקצר פי 3.1 את הסיכון בקרב גברים לפתח שבץ בקיץ, וכן העלתה ב-86% את הסיכון לשבץ בסתיו.
הקשר בין שבץ מוחי איסכמי לטמפרטורה בעונת החורף היה שלילי: ימים קרים הקטינו ב-32% את הסיכון לתופעה.
עיבוד הממצאים העלה כי שינויי הטמפרטורות לא השפיעו באופן מובהק סטטיסטית על הסיכון של נשים לפתח שבץ איסכמי. כמו כן, החוקרים לא זיהו קשר בין גודל הפער בין טמפרטורה מקסימאלית למינימאלית ביום לבין הסיכון לשבץ.
החוקרים מציינים כי חשיפה קצרה לטמפרטורות גבוהות מעלה לטווח הקצר יחסית את הסיכון לשבץ מוחי בקרב גברים, והחוקרים קוראים לביצוע עבודות נוספות לבחינה מחודשת של הממצאים ולהבנת התהליך הביולוגי הקושר חשיפה לטמפרטורות חמות להתפתחות קרישי דם ועלייה בסיכון לשבץ.
במחקר השתתפו ד"ר אלינה וודונוס, פרופ' ויקטור נובק, ד"ר ענת חורב, ד"ר איברהים אבו סלאמה, יובל לוטן וד"ר גל איפרגן, וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2016 של כתב העת Women's Health Issues.
ממצאים סותרים
מחקרים בעבר כבר בחנו את הקשר בין שבץ מוחי למזג האוויר והעלו ממצאים סותרים. מספר עבודות הצביעו על עלייה במקרי שבץ מוחי בעיתות של גלי חום, ואילו מחקרים אחרים הפריכו קשר זה.
בעבר הדגישו מחקרים דווקא ממצא הפוך שקשר בין חשיפה לחורף ולקור לבין עלייה בסיכון לשבץ, הן על רקע היצרות כלי הדם בתנאי קור והן בעקבות עלייה בלחץ הדם בתנאי קור – המשפיעים על עלייה בסיכון להיווצרות קריש דם קטלני העלול לחסום את זרימת הדם למוח. בנוסף נמצא בעבודות בשנים עברו, כי דם נוטה יותר להיקרש בתנאי קור.
יחד עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר דומה לזה שזוהה בעבודה הנוכחית מישראל. במחקר שפורסם בכנס בינלאומי של איגוד רופאי הלב האמריקאים (AHA) בפברואר 2014 בסן דייגו שבקליפורניה, נמצא כי דווקא עלייה בטמפרטורות, חשיפה ללחות ותנאי מזג אוויר של תנודות מהירות בטמפרטורה – מעלים את הסיכון לשבץ.
חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פלורידה דיווחו ביולי 2014 בכתב העת International Archives of Occupational and Environmental Health כי על סמך נתונים שנאספו בשנים 2000-1994, גלי חום הובילו לעלייה של 12% באשפוזים עקב שבץ מוחי, עלייה שנמשכה יומיים לאחר חלוף גל החום. הסיכון לשבץ מוחי על רקע גל חום היה גבוה יותר בקרב גברים וקשישים מגיל 80 ומעלה.
חוקרים מיפן, מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי של טוקיו, דיווחו באוגוסט 1999 על מנגנון הגורם לעלייה בסיכון לשבץ מוחי במהלך התייבשות שבעקבות גל חום, כשפה יבש מסכן את הגוף בשחרור חומרים העלולים להוביל להתפתחות שבץ מוחי. על סמך הממצאים, החוקרים קוראים לאנשים ובייחוד למבוגרים מעל גיל 65 להקפיד על שתייה בעת גלי חום כדי למנוע את התפתחות המנגנון הגופני העלול להוביל לשבץ מוחי, בייחוד בשעות הבוקר.
באוקטובר 2015 מצאו חוקרים בריטיים כי חיסון לשפעת המומלץ בסתיו מקטין את הסיכון לשבץ מוחי. כשאחד ההסברים לתופעה עשוי להיות הסיכון הנמוך לשבץ בסתיו והחורף שנצפה בעבודה הנוכחית. החוקרים הבריטיים שיערו כי המכניזם הביולוגי הקושר בין החיסון לשפעת וסיכון מופחת לשבץ עשוי להיות קשור לממצא ולפיו חום על רקע זיהומים שונים, לרבות שפעת, מוביל לפגיעה בתאי האנדותל בכלי הדם ולשינויים מטבוליים, שעלולים להוביל לסתימה ולעודד התפתחות קרישי דם, שמצדם עלולים ליצור תסחיף למוח ולחולל שבץ מוחי. תהליך זה עשוי להסביר גם את הקשר בין חשיפה לטמפרטורה חמה ועלייה בסיכון להתפתחות קרישי דם ולשבץ.
אחת הגישות החדשניות לטיפול בשלב החריף של שבץ מוח הינה בהורדת טמפרטורת הגוף לערכים נמוכים סביב 35 מעלות צלזיוס, כשההיגיון מאחורי גישה הוא גרימת ירידה בצריכה המטבולית של המוח בזמן הקירור, המקלה על ההתמודדות עם מחסור יחסי באספקת דם למוח – ממצא נוסף שעשוי להסביר את הקשר בין טמפרטורות נמוכות לירידה בסיכון לשבץ איסכמי.