הפרעת אכילה מסוג פיקה, השכיחה יותר בילדים מאשר במבוגרים, מתבטאת באכילת דברים שאינם מזון. נתונים חדשים של הסוכנות האמריקנית לחקר ואיכות הבריאות מראים כי קיימת עליה מתמדת בשכיחות אשפוזים בשל התסמונת. 

הנתונים מראים שמספר מקרי האשפוז כתוצאה ישירה מאנורקסיה ובולמיה נמצא בירידה בין השנים 2007 ו- 2009. יחד עם זאת, הפרעת אכילה מסוג פיקה נמצאת בעלייה חדה של כ– 93% מאז 1999.

פיקה הינה הפרעת אכילה המתבטאת באכילת דברים שאינם מזון כגון בוץ, גיר, נייר, צבע, חימר ואפילו צואה. הסובלים ממנה אוכלים דברים בלתי מזינים העלולים להזיק להם, וזאת באופן שאינו תואם את השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.
 

התסמונת שכיחה בקרב ילדים צעירים יותר מאשר בקרב מבוגרים. ספריית הרפואה הלאומית בארה"ב מדווחת כי 10-23% מהילדים בגילאי 1-6 מראים התנהגויות שכאלה.

סימן האזהרה לכך שילד סובל מתסמונת פיקה הוא שבאופן שאינו תואם לשלב ההתפתחותי שלו, הילד אוכל באופן עקבי חומרים לא מזינים, על אף ניסיון להגביל זאת, במשך חודש לפחות. 

הגורמים להתפתחות התסמונת אינם ידועים, אולם ידוע כי תנאים מסויימים עלולים להעלות את דרגת הסיכון, בהם תת תזונה, חוסרים בגוף, בעיקר של ברזל או אבץ, היריון, גורמים תרבותיים, הזנחה הורית שכוללת מניעת מזון, בריאות נפשית לקויה או הפרעה התפתחותית. יותר מ – 30% מהילדים אשר אושפזו עם תסמונת פיקה בשנת 2009 סבלו מהפרעה בספקטרום האוטיסטי.

הורים אשר חושדים כי ילדם סובל מהתסמונת צריכים לשוחח על כך עם רופא המשפחה. הטיפול בפיקה מתחיל תמיד בהשלמת חוסרים תזונתיים ובטיפול בבעיות רפואיות אחרות כגון חשיפה לעופרת כתוצאה מאכילת צבע או זיהומים כתוצאה מחשיפה לחיידקים מזיקים. טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי יכולים להיות יעילים לטיפול בתסמונת עצמה. כמובן שיש לפנות לטיפול רפואי מיידי אם הילד אכל דבר מה שעלול להיות רעיל או ליצור חסימת מעיים.

Zhao, Y., Encinosa, W. An Update on Hospitalizations for Eating Disorders, 1999 to 2009. HCUP Statistical Brief #120. September, 2011