בשנים האחרונות עלתה השכיחות של סרטן בלוטת המגן בישראל. לקראת יום הסרטן הבינלאומי שיצוין ב- 4 לחודש, ד"ר ליטל קינן-בוקר, סגנית מנהל המרכז הלאומי לבקרת מחלות וחברת ועדת עדכון למניעת סרטן של האגודה למלחמה בסרטן, מספקת מבט מעמיק לסרטן בלוטת המגן בישראל.

מהו סרטן בלוטת המגן?

סרטן בלוטת המגן הינו גידול ממאיר בבלוטת המגן (בלוטת התריס, Thyroid). זהו הסרטן האנדוקרינולוגי השכיח ביותר. בניגוד לסוגי סרטן רבים אחרים, המחלה אופיינית למבוגרים צעירים. שכיחותה גבוהה יותר בקרב אנשים בגיל ארבעים ומעלה. הסרטן שכיח בקרב נשים פי 3 לעומת גברים. 

בדומה לסוגי סרטן אחרים, הגורמים לסרטן בלוטת המגן אינם מוכרים במלואם, אך נמצא קשר לחשיפה קודמת לקרינה רדיואקטיבית לאזור החזה והצוואר. לעתים מתפתח סרטן בלוטת המגן כ-5-20 שנים לאחר טיפול בקרינה שניתן במסגרת טיפול לסוגי סרטן אחרים. גם תזונה דלת יוד עלולה להעלות את הסיכון. בנוסף, היסטוריה משפחתית של מחלות בבלוטת המגן בכלל וסרטן בלוטת המגן בפרט, עלולה להוות גורם סיכון.

ישנם כמה סוגים עיקריים של סרטן בלוטת המגן:

גידול פפילרי - הגידול השכיח והקל ביותר מבין סוגי סרטן בלוטת המגן (למעלה מ-75% מכלל הגידולים). הוא נפוץ בעיקר בקרב צעירים ונשים. נחשב לגידול איטי ובעל מהלך שפיר יחסית.

גידול פוליקולרי - שכיח פחות (פחות מחמישית מכלל הגידולים) ומופיע לרוב במבוגרים.

גידול מדולרי - גידול נדיר יחסית (אחוזים בודדים מכלל הגידולים). עם זאת, כשיש במשפחה חולה בסרטן זה, גדל הסיכון למחלה בקרב בני המשפחה האחרים.

גידול אנאפלסטי - סוג נדיר ביותר של סרטן בלוטת המגן (כ-1% או פחות מכלל הגידולים). גידול זה נוטה לגדול במהירות ולגרום לכאב. נמצא יותר בקרב אנשים מבוגרים, לרוב בנשים.

עד כמה הסרטן מסוכן?

מלבד גידול אנאפלסטי ולימפומה, סרטן בלוטת המגן נוטה להתפתח באיטיות, ויכולות לחלוף מספר שנים בטרם יגרום לתסמינים כלשהם. לאחר טיפול מתאים, התוצאה ברוב החולים טובה מאוד ורבים נרפאים לחלוטין, גם אם המחלה התפשטה מעבר לבלוטת המגן. בשנת 2009 היה סרטן זה אחראי על פחות ממחצית האחוז מכלל התמותה מסרטן בישראל (47 נפטרים מתוך 9,923). גם הגיל הממוצע בעת התמותה מהמחלה גבוה. בשנים 2005-9 הוא עמד על 73 שנים.

שיעורי ההישרדות מסרטן בלוטת המגן לחמש שנים גבוהים. ניתן ליחס זאת לשכיחותם הגבוהה יחסית של הגידולים הפפילריים. עבור מי שאובחנו בשנים 2003-2008, שיעורי ההישרדות עומדים על 91% בגברים ו-95.4% בנשים.

התמותה מסרטן בלוטת המגן בישראל נמצאת במגמת ירידה. בין השנים 2005-2009 ירדה התמותה מהמחלה ב-27%. עיקר הירידה נובעת ממגמת ירידה בולטת בקרב גברים יהודים: ירידה של 95.7% .בנשים יהודיות הייתה מגמת הירידה בתמותה צנועה יותר של  5%.

מה הסיכון של ישראלי לחלות? 

הסיכון לגבר ישראלי שנולד ב-2009 לחלות אי פעם לאורך חייו בסרטן בלוטת המגן הוא 1 ל-154 גברים. בנשים הסיכון הוא 1 ל-86.

בישראל חיים כיום 9,705 חולים ומחלימים בסרטן בלוטת המגן. 77% מהם נשים. בשנת 2009, אובחנו בישראל 912 חולים חדשים עם סרטן בלוטת המגן, גם מהם 77% נשים.

נכון לנתוני שנת 2009, סרטן בלוטת המגן היה הגידול החמישי בשכיחותו בקרב נשים בישראל (5.5% מכלל הגידולים החדשים). בקרב גברים היה הגידול במקום החמישה עשר (1.7% מכלל הגידולים). 

כמעט 70% מהנשים אובחנו עם הסרטן בגילאי 25-59 שנים, ורבע נוסף מהמקרים אובחנו בנשים בגיל 60 ומעלה. בקרב גברים כ-65% אובחנו בקבוצת הגיל 25-59, וכ-20% נוספים בבני 60 ומעלה.

בין השנים 2005-2009, הייתה עלייה של 24% בשכיחות הסרטן בכלל האוכלוסייה. בגברים, הייתה עלייה ב- 18.4% ובנשים 25.9%. מגמת העלייה תואמת את המגמות בעולם.

העלייה נצפית בעיקר בסוג הגידול השכיח והקל יותר: סרטן פפילרי. שיעור ההיארעות של סרטן פפילרי של בלוטת המגן עלה ב-29.9% בנשים וב-26.9% בגברים באותן שנים.

למה יש עליה בשכיחות?

הועלו השערות רבות לגבי הסיבות לעלייה בהיארעות המחלה בעולם. עיקר הדיון עסק בשאלה אם העלייה בהיארעות היא "אמיתית", בשל גורמי סיכון או חשיפות סביבתיות ואחרות שתדירותם עלתה, או אם מדובר בעלייה "מדומה", שנובעת מאבחון של גידולים שבעבר לא היו מאובחנים.

ריבוי בדיקות אבחנתיות המבוססות על קרינה מייננת (דוגמת צילומי רנטגן דנטליים), עלייה בהימצאות של מחלימים מסרטן שנחשפו לטיפול קרינתי למחלתם בעבר ואפילו צריכה של יוד בתזונה - כשעודף צריכה נקשר לעליית התחלואה בגידולים פוליקולריים ותת צריכה נקשרת לעלייה בתחלואה בגידולים פפילריים - הוצעו כהסברים אפשריים לחשיפה מוגברת לגורמי סיכון מוכרים למחלה. אבל, הסבר אפשרי נוסף לעליה בשכיחות המחלה הוא גילוי אקראי של גידולים שלא היו מזיקים לגוף, במהלך בדיקות דימות כמו בדיקות לאוסטיאופורוזיס או מחלות כלי דם.

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה