מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותעליה בסולם החברתי – ירידה בלחץ הדם

עליה בסולם החברתי – ירידה בלחץ הדם

מחקר שנערך על תאומים מצא כי עליה במעמד החברתי מפחיתה את הסיכון ליתר לחץ דם


הסיכון ליתר לחץ דם פחת ב- 18% כשאנשים התקדמו במעמד הסוציו-אקונומי (צילום: Shutterstock)
הסיכון ליתר לחץ דם פחת ב- 18% כשאנשים התקדמו במעמד הסוציו-אקונומי (צילום: Shutterstock)

 

חוקרים שוודים בחנו את לחץ הדם של 12,000 תאומים בני אותו מין ואת הסטאטוס החברתי שלהם ושל הוריהם. בקרב אלו שנולדו לסטאטוס סוציו-אקונומי נמוך ולאחר מכן התקדמו בסולם החברתי, השכיחות של יתר לחץ דם הייתה נמוכה יותר מאשר בקרב באלו שנותרו במעמד הנמוך.

 

ידוע כי מעמד סוציו-אקונומי נמוך קשור לסיכון מוגבר ליתר לחץ דם - גורם סיכון למחלות לב ושבץ. עד היום, ההשפעה של מעבר מקבוצה סוציו-אקונומית אחת לאחרת על לחץ הדם לא נבדקה.

 

תיאוריה אפשרית אחת גורסת כי מעבר לבסיס חברתי שונה מאשר זה של משפחתך ושל האנשים שגדלת עמם גורמת להוספת מתח שעשוי להשפיע לרעה על לחץ הדם, בעוד שלפי תיאוריה אחרת ה"טיפוס החברתי" בעצמו ישפר את הסיכוי לבריאות טובה.

 

במחקר הנוכחי חוקרים מאוניברסיטת קרולינסקה השתמשו בנתונים ממרשם התאומים השוודי כדי לעקוב אחר הסטאטוס הסוציו-אקונומי של 12,000 תאומים מבוגרים בני אותו מין שנולדו בין 1926 ל- 1958 ושל הוריהם.

 

הנחקרים מילאו סקר על בריאות וסגנון חיים ב- 1973 ועברו ראיונות טלפונים בין השנים 1998 ל- 2002. הם נשאלו על טיפולים שהם נוטלים ללחץ דם גבוה ונתונים על המקצועות של ההורים נלקחו מתעודות הלידה שכוללות מידע זה בשוודיה.

 

באופן כללי נמצא כי אנשים שהוריהם עבדו בעבודות ממעמד נמוך היו בעלי סיכון גבוה ב- 42% לפתח יתר לחץ דם בהשוואה לאנשים שהוריהם היו בעלי משרות עם סטאטוס חברתי גבוה או עצמאיים. אבל ניתן להפחית את הסיכון - בהשוואה לאלו שנותרו בשלבים הנמוכים של הסולם החברתי, הסבירות שהנחקרים שהתקדמו בסולם יפתחו יתר לחץ דם הייתה נמוכה ב- 18%.

 

התוצאות העלו גם מגמה של עליה בסיכון ליתר לחץ דם עם ירידה בסולם החברתי, אך הממצאים הללו לא היו מובהקים מבחינה סטטיסטית ולכן לא ניתן לדעת אם מדובר במקריות.

 

במאמר שפרסמו החוקרים בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health הם כתבו כי הממצאים מעלים את האפשרות שהסיכון ליתר לחץ דם הקשור עם מעמד חברתי נמוך של ההורים הוא בר-שינוי, אם מגיעים למעמד חברתי גבוה יותר בשלב מאוחר יותר של החיים. החוקרים ציינו כי חשוב לצמצם את פערי הבריאות שקיימים בין אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ואלו שנמצאים גבוה יותר בסולם החברתי.

 

 

Journal of Epidemiology and Community Health. Published online 11 July 2011

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

במחקר מקיף ורב שנים (9) עם קופי בבון, נמצא כי דווקא הקופים מהמעמד העליון סובלים יותר מסטרס.
http://www.sciencedaily.com/releases/2011/07/110714142137.htm