נשים רבות מטופלות לתקופות ארוכות בתרופות ממשפחת הביספוספונטים (אחד השמות המסחריים הוא פוסלאן) לטיפול באוסטיאופורוזיס, כעת מסתבר שייתכן ותרופות אלה מיטיבות לא רק עם העצמות.

בשנים האחרונות מתקיים מחקר אינטנסיבי לגבי היכולת של תרופות מקבוצה זו למנוע הופעה של גרורות בעצמות בחולות סרטן השד. כממצא לוואי של מחקרים אלו, עלה כי יתכן ולתרופות גם יכולת למנוע היווצרות סרטן בשד מלכתחילה.

הנושא נבחן במרכז הארצי לבקרת סרטן של "שירותי בריאות כללית" בראשות פרופ' גד רנרט ונמצא קשר חזק וברור, כאשר באלפי נשים שחלו בסרטן השד, שיעור השימוש בביספוספונטים היה נמוך ב-30% מאשר בקבוצת אלפי נשים בנות אותו גיל ומוצא שלא חלו בסרטן.

ממצאי מחקר זה שהוצג במסיבת העיתונאים של האגודה למלחמה בסרטן, לקראת מבצע "הקש בדלת", דומים לשלושה מחקרי סרטן שד אחרים.

עם זאת, על מנת להוכיח שהירידה בסיכון לסרטן אכן נובעת מהשימוש בתרופה עצמה ולא למשל מחוסר אסטרוגני בגוף הגורם למחלת האוסטיאופורוזיס ושבעטיו ניתנה התרופה, יש צורך בזיהוי של מנגנון ביולוגי אפשרי לפעילות המונעת של התרופה ובחיזוק העובדות מזוויות מחקר שונות.

מה שידוע כיום מבחינת המנגנון הביולוגי, זה שפירוק התרופות ממשפחת הביספוספונטים מתבצע דרך מסלול האחראי בין היתר ליצירה של חומרים המעורבים בתהליך המסרטן. באותו מסלול בדיוק נעשה גם המטבוליזם של סטטינים, שגם הם הודגמו כקשורים לירידת הסיכון לסרטן באיברים שונים.

ממצאים ראשוניים חדשים ממחקרי הסרטן במרכז הארצי לבקרת הסרטן של הכללית, שטרם פורסמו בכתב עת מדעי, אך הועלו במסיבת העיתונאים של האגודה, מראים כי התרופות קשורות באופן משמעותי גם לירידה בסיכון לחלות בסרטן המעי, סרטן הרחם, סרטן השחלה וסרטן הריאה.

המידע שהצטבר מצביע על כך שההשפעה של הביספוספונטים מתחילה ככל הנראה כבר לאחר שנת שימוש אחת ושלשימוש ארוך יותר אין השפעה מגנה חזקה יותר.

יחד עם זאת, לאחרונה פורסם מחקר לפיו יתכן ותרופות לאוסטיאופורוזיס מכפילות את הסיכון לסרטן הושט.

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה