תוכניות שיקום לב מהוות מרכיב חיוני של הטיפול בחולי לב. לאחר התקף לב או מחלת לב משמעותית עלולה להתפתח מצוקה נפשית משמעותית כגון חרדה ודיכאון באשר ליכולת לשוב לתפקוד רגיל. תכנית שיקום לב תסייע למטופל לשוב מוקדם ככל האפשר לתפקוד מלא בעבודה, בבית ובחברה ולהסתגל טוב יותר לחיי היומיום.

בנוסף, שיקום לב מקנה הרגלי חיים בריאים, מסייע להבנת המחלה וכיצד למנוע החמרה שלה, והשתתפות בתוכנית שיקום לב תורמת לתחושה טובה ואופטימיות של המטופל.

מי זכאי להשתתף בתוכנית לשיקום לב במסגרת סל הבריאות? 

לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובהתאם לחוזר משרד הבריאות מדצמבר 2006, קופות החולים בישראל מחויבות לספק תכנית לשיקום לב לחולים הבאים:

• חולים שעברו התקף לב.

• חולי לב לאחר ניתוח מעקפים בלב.

• חולי לב לאחר השתלת קוצב דפיברילטור.

• חולי לב חולים עם אי ספיקת לב בדרגה 3-2 או ירידה בתפקוד החדר השמאלי בלב בחומרה בינונית ומעלה (מדד LVEF נמוך מ-35%).

• חולי לב לאחר צנתור לב טיפולי התערבותי והחדרת סטנט או בלון, כולל צנתור טיפולי מתוכנן (אלקטיבי).

במסגרת סל הבריאות הממלכתי ניתן להתחיל בתכנית שיקום לב תוך שנה מאירוע הלב, ולמשך שלושה חודשים.

מהן המטרות של שיקום לבבי? 

לא רק בישראל, אלא ברוב מדינות המערב מופעלות תכניות לשיקום לב לאנשים לאחר אירוע לבבי. איגוד הלב האמריקאי (AHA), הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) ומוסדות מקבילים באירופה (ESC ו-EACPR) הכירו בתכניות לשיקום לב כחלק מהטיפול המקיף בחולים עם אירוע לבבי בהמלצה בדרגה ראשונה המבוססות הוכחות מדעיות.

מחקרים מוכיחים כי תוכנית שיקום הלב מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להתקף לב או לניתוח מעקפים חוזרים ומחזירה את הביטחון לעסוק בספורט. סקר האיגוד הקרדיולוגי העלה כי במעקב של שנה, השתתפות בתכנית לשיקום לב הובילה לירידה של 27% בסיכון לתמותה. מחקר ישראלי שנערך במרכז הרפואי שיבא על סמך נתוני 429 חולים שעברו שיקום לב בין השנים 2009 ל-2016, ופורסם במארס 2018 בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology, מעלה כי שיפור של 5% בכושר הגופני הודות להתעמלות שיקומית הכלולה בתכנית שיקום לב מסייעת להפחית ב-10% את הסיכון לאשפוז חוזר ותמותה.

מחקרים ומטה-אנליזות שנערכו בשנים האחרונות, לרבות סקירת ספרות שפורסמה בינואר 2010 בכתב העת British Medical Journal, מוכיחים שתוכניות שיקום לב המושתתות על פעילות בבית ו/או בחדר כושר בפיקוח יעילות באופן דומה לתכניות המבוצעות במסגרת בתי חולים, וללא הבדלים משמעותיים בתחלואה ותמותה ובגורמי סיכון בקרב המשתתפים בשני סוגי התכניות.

לתכנית לשיקום לב מספר מטרות מרכזיות:

• הפחתת הסיכון לאירוע לבבי נוסף.

• שיפור הכושר הגופני.

• הארכת תוחלת החיים.

• האטה ועצירה של התהליך הטרשתי בעורקים.

• איזון גורמי הסיכון: יתר לחץ דם, שומנים בדם, סוכרת, עישון ועודף משקל, באמצעות פיקוח וייעוץ רפואי, סיעודי ודיאטני.

• שיפור ברווחה הנפשית ובאיכות החיים.

מה כלול בשיקום לב? 

לשיקום לב שלושה שלבים, בשלב הראשון האשפוז בבית החולים בזמן המחלה החריפה וימי החלמה לאחר השחרור מבית החולים, בהמשך בשלב השני תכנית אמבולטורית בפיקוח הרפואי עד שנה לאחר אירוע הלב וכן שלב שלישי של שיקום שנמשך למעשה לכל החיים ללא פיקוח, בדגש על המשך ביצוע פעילות גופנית באופן מבוקר והפחתה של גורמי הסיכון לאירוע לב חוזר.

שיקום לב שניתן במסגרת הסל כולל מספר מרכיבים:

החלמה בבית החלמה לאחר שחרור מבית חולים 

כחלק מהשיקום זכאים המטופלים להחלמה בת 5 ימים לאחר שחרור מבית החולים. ההחלמה ניתנת בתנאי בית מלון בליווי השגחה רפואית, תוך 7 ימים מהשחרור מבית החולים בבתי החלמה שבהסכמים עם קופות החולים (באמצעות טופס 17) ללא השתתפות עצמית או בהחלמה במוסדות שאינם מצויים בהסדר עם הקופה – בהחזר כספי לחמישה ימי החלמה על פי תעריף יומי. כיום זמינות השירות בישראל נמוכה ביותר, וקיימים פחות מ-10 בתי החלמה ייעודיים לשיקום לב, מרביתם במרכז הארץ.

ניטור קצב הלב

ניטור קצב הלב למשך שישה שבועות לאחר התקף לב או ניתוח לב כלול אף הוא במסגרת 'שיקום לב' בהגדרתו בסל. לפי חוזר משרד הבריאות, אופן הבקרה הרפואית, המעקב אחר לחץ הדם, דופק או ניטור אלקטרוקרדיוגרפי במכון לשיקום לב ייקבע על ידי המנהל הרפואי של המכון לשיקום לב.

תכנית שיקום לב 

תכנית שיקום לב כוללת מספר מרכיבים, כאשר המרכזי שבהם הוא התעמלות שיקומית בקבוצות. לכל מכון לב המפעיל תכנית שיקומית עשויים להיות מרכיבים שונים. בין מרכיבי התכנית:

• בדיקת רופא להערכת פרופיל הסיכון של המטופל, מבחן מאמץ, אומדן סיעודי וייעוץ פיזיולוגי.

• הדרכת המטופל במטרה להבין את מחלתו ודרכי הטיפול בה, לרבות יעוץ תזונתי והטמעת שינויים בריאותיים באורחות החיים.

• פעילות גופנית במסגרת התעמלות שיקומית באולמות המצוידים במערכות ניטור ממוחשבות. הפעילות מבוצעת בקבוצות בהדרכת צוותים רפואיים באופן המאפשר לעקוב אחר מצב הלב. פעילות גופנית אירובית מתבצעת בהדרכת מאמן גופני ופיזיולוג מומחה בתחום המאמץ לחולי לב, בפיקוח רופא ואחיות. בשלב המוקדם הפעילות תתבצע תחת ניטור אק"ג רציף. התכנית משלבת מכשירי אימונים, לרבות אופניים, הליכון, מכשייר ידיים ובהמשך מכשירי כוח. התאמת הפעילות הגופנית נעשית תוך התייחסות לנתוני המטופל לרבות רקע רפואי, טיפול תרופתי, תפקוד הלב כפי שהוערך בבדיקת אקו לב ובדיקת מאמץ, וכן תוך התייחסות לפעילות גופנית קודם לאירוע הלב, בעיות אורתופדיות ו/או נוירולוגיות והעדפות המטופל.

• מעקב וייעוץ רפואי וסיעודי לאורך כל תקופת השיקום.

• סיוע בטיפול ושינוי גורמי הסיכון למחלות לב, לרבות טיפול ביתר לחץ דם, גמילה מעישון, הורדת כולסטרול רע (LDL) גבוה, טיפול בהשמנת יתר וסוכרת, פעילות גופנית סדירה 5 פעמים בשבוע כחצי שעה ליום, סוכר בצום נמוך מ-100 מ"ג/ד"צ דם למטופלים ללא סוכרת, צמצום השומן הביטני, תזונה נכונה וכן מתן מידע על מגבלות גופניות הכרוכות במחלה.

• יעוץ והכוונה בתחום התעסוקתי כדי להקל על החזרה למעגל העבודה.

• תמיכה נפשית.

• ייעוץ לשימוש נכון בתרופות שניתנו לחולה.

שיקום לב בקופות החולים

כאמור, במסגרת סל הבריאות הממלכתי ניתן להתחיל בתכנית שיקום לב במימון קופת החולים תוך שנה מאירוע הלב, ולמשך שלושה חודשים. הביטוחים המשלימים בקופות החולים מאפשרים את הארכת תקופת הזכאות והרחבת היקף הטיפולים בהתעמלות שיקומית.

כללית: ביטוחי כללית מושלם וכללית פלטינום מאפשרים זכאות להתעמלות שיקומית לתשעה חודשים נוספים מעבר לשלושת החודשים הקיימים בסל, בתשלום השתתפות עצמית.

מכבי: ביטוח מכבי זהב ומכבי שלי מאפשרים זכאות להתעמלות שיקומית לשלושה חודשים נוספים מעבר לסל, ובהמשך בהמלצת קרדיולוג לחצי שנה נוספת, בתשלום השתתפות עצמית.

מאוחדת: ביטוח מאוחדת עדיף מאפשר זכאות להתעמלות שיקומית לשלושה חודשים נוספים מעבר לסל, וביטוח מאוחדת שיא מאפשרת זכאות לתשעה חודשים נוספים, בתשלום השתתפות עצמית.

לאומית: ביטוחי לאומית כסף ולאומית זהב מאפשרים זכאות להתעמלות שיקומית לתשעה חודשים נוספים מעבר לסל, בתשלום השתתפות עצמית (המשתנה לפי מסלול הביטוח).

עוד על הזכאות לטיפולי שיקום לב נוספים במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים

שיעור המשתתפים בתוכניות שיקום לב בישראל

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים המצביעים על שיעור חלקי בלבד של ישראלים שמקבלים טיפולים שיקומיים במסגרת סל הבריאות דרך קופות החולים, וזאת מאחר ורבים מהחולים הזכאים לטיפול שיקומי אינם מודעים לכך. כך, למשל, סקר של משרד הבריאות שפורסם ביוני 2015 העלה כי נפגעי שבץ מוחי וחולים עם שבר בצוואר הירך לא מופנים לעתים לטיפול שיקומי בסל ומשוחררים לביתם מבלי לקבל את השיקום הנדרש שיוכל לשפר את תפקודם.

גם באשר לשיקום לב, סקר של האיגוד הקרדיולוגי שפורסם בינואר 2017 בכתב העת European Joural of Preventive Medicine העלה כי שיעור החולים שעברו התקף לב והופנו לשיקום לב בישראל עלה מ-38% בלבד בשנת 2006 ל-57% בשנת 2013. ההנחה כי השיעור הכולל של הזכאים לשיקום לב שאכן מקבלים את הטיפול עומד על הרבה פחות ממחצית החולים. במחקר נמצאו גורמי סיכון לאי הפניית מטופלים לשיקום לב, למרות שקיימת לכך כאמור זכאות בסל, לרבות גיל מבוגר, נשים, שבץ מוחי בעבר, אי ספיקת לב או כליות, אירוע לב נוסף בעבר, אוכלוסיית מיעוטים והעדר תכנית לשיקום לב בבית החולים שבו אושפז החולה לאחר התקף לב.

לדברי פרופ' דורון זגר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה, "הבעיה העיקרית היא בזמינות הנמוכה של השירותים האלה, מאחר והרווחיות נמוכה, ולכן בתי חולים רבים, בעיקר בפריפריה, אינם מפעילים שיקום לב".

מחקר מעקב מבוקר לבדיקת התועלת למטופלים ישראלים שעברו שיקום לב המבוצע במסגרת מכון גרטנר בחמישה מרכזים רפואיים העלה ייצוג חסר בתכניות לשיקום לב ליוצאי מדינות חבר העמים וערבים-ישראלים, חולים בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע וחולים מבוגרים. מגורים בסמיכות למכון שיקום-לב העלו ב-17.5% את הסיכויים להשתתף בתכנית שיקום לב בסיסי.

במשרד הבריאות מקדמים בשנים האחרונות מהלכים להעלאת שיעור נפגעי אירועים לבביים המופנים לשיקום לב.

במידה ונתקלתם בבעיה בקבלת שיקום לב, יש לפנות לממונה על פניות ציבור בקופת החולים לפי הפרטים בקישור הבא, ובמידה ולא מתקבל מענה הולם – יש לפנות לנציבות קבילות ציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות לפי הפרטים בקישור זה.

קישור להנחיות קליניות של האיגוד הקרדיולוגי בישראל בנושא: "שיקום חולי לב בישראל"

סייע בהכנת הכתבה פרופ' דורון זגר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה

עדכון אחרון: מארס 2018