אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
על שינויי לחץ דם לאחר טיפול בשבץ
לאחר מתן חומר ממיס קרישי דם עקב שבץ, שינויים משמעותיים בלחץ הדם מעלים סיכון להפרעה תפקודית
שינויים בערכי לחץ הדם לאחר מתן טיפול להמסת קרישי דם במקרה של שבץ, לא קשורים לסיכון לדמם תוך-מוחי, אך קשורים לסיכון גבוה יותר להשלכות קליניות פחות טובות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Cerebrovascular Diseases.
הטיפול המקובל כיום לשבץ מוח איסכמי (חסימתי) חד הינו מתן חומר ממיס קרישי דם (טיפול טרומבוליטי) לתוך הוריד או העורק. למרות שזהו הטיפול המאושר היחיד, רק חלק קטן מהחולים מתאימים לטיפול ומתוכם מצבם רק של כשליש מהמטופלים אכן משתפר בעקבותיו. הסכנה העיקרית בטיפול היא דמם תוך מוחי העלול להוביל להחמרה בנכות ואף למוות.
במהלך הטיפול יש לנסות ולשמור על לחצי דם מאוזנים על מנת לא להעלות את הסיכון לדמם תוך מוחי. מחקר חדש ביקש לבדוק האם שינויים משמעותיים ,כלומר ירידות ועליות לסירוגין, בערכי לחץ דם מייד לאחר מתן התכשיר משפיעים על הצפי הקליני באופן כללי ועל הסיכון לדמם תוך מוחי בפרט.
המחקר כלל 427 אנשים לאחר טיפול טרומבוליטי לתוך הוריד. עורכי המחקר ניתחו את פרופיל לחצי הדם לאחר מתן הטיפול והשוו אותו למהלך הקליני.
מניתוח הנתונים עולה כי שינויים משמעותיים בלחצי הדם היו קשורים להפרעה תפקודית קשה יותר שלושה חודשים לאחר האירוע, אולם לא לסיכון גבוה יותר לדמם תוך מוחי.
מהמחקר נראה כי יש לנסות ולשמור על ערכי לחץ דם יציבים לאחר מתן הטיפול בשלב החד של שבץ מוח. נראה כי פרופיל לחצי הדם בשעות ובימים הראשונים לאחר השבץ משפיע על הצפי הקליני לטווח הארוך ולכן יש לנטר בקפדנות את לחצי הדם בשלב זה.