מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
על משפחה תובענית וכאבים בחזה
משפחה תובענית מעלה את הסיכון לתעוקת לב. גם ויכוחים תדירים עם שכנים מגבירים את הסיכון
משפחה שמנדנדת, דורשת ומהווה מקור לדאגות, מעלה את הסיכון לאנגינה (תעוקת לב), שעלולה להוות סימן למחלת לב כלילית. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health.
מחקרים קודמים מצאו כי מערכות יחסים אישיות טובות יכולות לשפר את בריאות הלב. חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן ביקשו לבדוק אם מערכות יחסים רעות עלולות להרע לבריאות הלב.
החוקרים עקבו במשך 6 שנים אחר בריאות הלב של למעלה מ- 4,500 גברים ונשים בשנות הארבעים והחמישים לחייהם. לאף אחד מהנחקרים לא היו בעיות לב כשהמחקר החל בשנת 2000.
ב- 2006 הנחקרים דיווחו על בריאות הלב ועל איכות הקשרים האישיים שלהם ב- 5 קטגוריות שונות: עם בן זוג, עם ילדים, עם בני משפחה אחרים, עם חברים ועם שכנים. הנחקרים התבקשו לדווח בין היתר על כמה האנשים איתם הם בקשר הם תובעניים, רמת הדאגה שהאדם הזה גורם להם, אם הם היו בקונפליקט עמם- ובאיזו תדירות.
בסיום תקופת המחקר, כמעט 1 מ- 10 מהגברים והנשים שהשתתפו במחקר, סבלו מתסמינים של אנגינה- כאבים וחוסר נוחות, לרוב באזור חזה.
החוקרים מצאו קשר בין מערכות יחסים תובעניות וסיכון מוגבר לאנגינה בכל אחת מהקטגוריות של הקשרים. הסיכון המשמעותי ביותר של מערכות יחסים תובעניות או דאגניות היה בקטגוריות של ילדים או בן זוג: כשהקשרים היו תובעניים עם בני זוג הסיכון היה גבוה פי 3.5. קשרים כאלה עם ילדים או בני משפחה אחרים הגבירו את הסיכון בערך פי שניים. לעומת זאת, עודף דאגות או דרישות מחברים ושכנים הביאו לעליה זניחה בסיכון.
בנוסף, ככל שרמת הדאגה של התובעניות או דאגנות במערכת היחסים עלתה, כך עלתה גם הסבירות שהאדם ידווח על תסמיני אנגינה.
ויכוחים עם הילדים, החברים וקרובי משפחה מדרגות רחוקות יותר לא העלו את הסיכון לתסמיני אנגינה. לעומת זאת, ויכוחים תדירים עם בני הזוג העלו את הסיכון לאנגינה ב- 44% וויכוחים תדירים עם שכן העלו את הסיכון ב- 60%.
התוצאות נותרו גם כאשר החוקרים נטרלו את ההשפעה של גורמים כמו עישון, דיכאון וחוסר פעילות גופנית.
הסבר אפשרי אחד לתוצאות הוא שרמות הלחץ עולות בגלל בני המשפחה התובעניים, למרות שייתכן שהאישיות משחקת תפקיד חשוב. ייתכן גם כי אנשים שנוטים לדאוג, ישימו לב או ידווחו יותר על כאבים בחזה.
J Epidemiol Community Health doi:10.1136/jech.2009.106153
עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה