ויסות הדם במוח הוא תהליך חשוב מאוד. כאשר אנחנו חושבים, מקבלים החלטות, נזכרים, מזיזים את האצבעות או מבצעים כל פעולה אחרת, דם זורם לחלקים הרלוונטיים במוח שלנו ומעביר חמצן, סוכר ורכיבים אחרים להם המוח זקוק כדי לתפקד. מחקר חדש מצא כי סוכרת סוג 2 קשורה לפגיעה בוויסות זרימת הדם במוח וירידה חדה יותר ביכולות קוגניטיביות וביכולת לבצע מטלות יומיומיות, בהשוואה לאנשים שאינם סוכרתיים באותו גיל.

ידוע כי סוכרת פוגעת בכלי דם, בהם כלי דם במוח, אך חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ביקשו לבחון כיצד המחלה משפיעה בפועל על זרימת הדם במוח ואם לנזק בכלי הדם יש השפעה על היכולת הקוגניטיבית של אנשים ועל היכולות שלהם לבצע מטלות יומיומיות.

לשם כך הם גייסו 40 מתנדבים בגילי 50 עד 85, 19 מהם סבלו מסוכרת סוג 2 במשך לפחות 5 שנים (13 שנים בממוצע) ו-21 מתוכם לא סבלו מסוכרת והיוו קבוצת ביקורת.

בתחילת המחקר המשתתפים השלימו מספר מבחני זיכרון ומבחנים קוגניטיביים נוספים. הם עברו גם סריקות MRI שמדדו את נפח המוח שלהם ואת מצב כלי הדם במוח שלהם. דגימות דם נלקחו כדי למדוד דלקתיות ואת הסוכר בדם של הנבדקים. שנתיים לאחר מכן, בסיום המחקר, המשתתפים עברו את אותם מבחנים ובדיקות.

ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה - Neurology, הראו כי בקרב הסוכרתיים היכולת לווסת את זרימת הדם במוח ירדה בכ-65% במהלך שנתיים. אנשים עם סוכרת חוו גם ירידה בחומר האפור במוח וירידה של 12% בציוני מבחני הזיכרון והלמידה במהלך התקופה, בעוד שתוצאות המבחנים של קבוצת הביקורת נותרו כפי שהיו. משתתפים עם יכולת ויסות זרימת דם נמוכה יותר במוח נטו לירידות גדולות יותר במדדים שבדקו יכולת לבצע מטלות יומיומיות כמו בישול בסיום המחקר.

רמות גבוהות יותר של המוגלובין מסוכרר (HbA1C) - מדד המעיד על ממוצע רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים ומהווה מדד לשליטה במחלה - נקשרו לעלייה גדולה יותר בהתכווצות כלי הדם במוח בקרב הסוכרתיים. עם זאת, החוקרים מצאו גם כי רמות גבוהות יותר של דלקתיות נקשרו לירידות גדולות יותר בוויסות זרימת הדם, אפילו באנשים עם שליטה טובה ברמות הסוכר בדם ובלחץ הדם.

מדובר במחקר קטן מאוד וכזה שאינו יכול להוכיח כי הקשר שנמצא הוא קשר של סיבה ותוצאה. כעת נדרשים מחקרים גדולים יותר עם תקופת מעקב ארוכה יותר כדי להבין את הקשר בין סוכרת לבין ויסות זרימת דם במוח ושינויים ביכולות חשיבה וזיכרון ובתפקוד. כעת החוקרים בוחנים אם ניתן לשפר את בריאות כלי הדם ותפקוד המוח באמצעות שאיפת אינסולין דרך האף.

מחקר זה מצטרף למחקרים קודמים שמצאו כי סוכרת קשורה לפגיעה במוח. בשנה שעברה מחקר שפורסם בכתב העת Radiology מצא כי אנשים עם סוכרת סוג 2 עשויים לאבד יותר נפח מוח מהמצופה בגילם. החוקרים מצאו כי ככל שהמטופל חי עם סוכרת זמן רב יותר, כך התרחש יותר איבוד של נפח המוח, במיוחד בחומר האפור. לדבריהם, לכל 10 שנים בהן אדם סבל מסוכרת, נראה כי המוח היה זקן בכשנתיים בהשוואה לאדם ללא סוכרת באותו גיל. החוקרים מצאו שההתכווצות המואצת של המוח לא קשורה להשפעות המזיקות של סוכרת על כלי דם זעירים במוח, אך לא זיהו את המנגנון הגורם לכך.

מחקר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Neurology מצא כי סוכרת מכפילה את הסיכון לאלצהיימר ומעלה באופן משמעותי גם את הסיכון לדמנציה מסוגים אחרים, כמו דמנציה וסקולארית הנובעת מהיצרות או חסימה בכלי הדם במוח שמונעת ממנו חמצן.

עוד על סיבוכי הסוכרת

Neurology Published online before print July 8, 2015