קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הגורמת לדלקת של מערכת העיכול. המחלה יכולה להימצא בכל חלק של מערכת העיכול, מהפה עד פי הטבעת, ומופיעה בדרך כלל במעי הדק ואו הגס. התסמינים של המחלה עשויים להשתנות במיקומם ובחומרתם בהתאם למיקומה של הדלקת ולדרגתה.

התסמינים השכיחים ביותר של קרוהן כוללים:

·         שלשולים

·         כאבים והתכווצויות בבטן

·         אובדן משקל

תסמינים נוספים המאפיינים קרוהן כוללים:

·         דימום בצואה ואנמיה: הדלקת במעי המאפיינת קרוהן עלולה עם הזמן להוביל לכיבים במערכת העיכול שעלולים לדמם כתוצאה מחיכוך בתהליך העיכול בין המזון והרקמה הדלקתית. דימום עשוי להתבטא בדם הנראה בצואה (דם אדום או כהה) ולהוביל למחסור בברזל ולירידה בכמות כדוריות הדם האדומות וכך לאנמיה. תסמינים של אנמיה כוללים עייפות, חולשה וסחרחורת.

·         עיניים אדומות או כואבות

·         עייפות

·         חום גבוה

·         כאבים במפרקים, המבטאים מעורבות של הדלקת מחוץ לצינור מערכת העיכול

·         בחילות או חוסר תיאבון

·         שינויים על גבי העור והופעת פריחה תת עורית.

יש מחקרים המצביעים על גורמים שונים שעלולים לעורר התלקחויות של קרוהן, לרבות מזונות מסוימים, לחץ ומצוקה נפשית, תרופות שונות ועישון סיגריות, והתלקחויות אלו עשויות מצדן להוביל להחמרה בתסמינים.

איך מבדילים בין קרוהן לקוליטיס? 

תסמינים יכולים לסייע להבחין לעתים בין קרוהן לקוליטיס, למרות שהחלוקה בין שתי מחלות המעי הדלקתיות כיום אינה חד משמעית. בקוליטיס כיבית יש מחלה שמערבת רק את רירית המעי הגס, ללא חדירה לעומק רקמות המעי, ואילו בקרוהן הדלקת עלולה לחדור גם את הרירית לרקמה השרירית ויכולות להיווצר פיסטולות. כמו כן, בהבדל מקוליטיס שהיא מחלה דיפוזית שמובילה לדלקת לכל אורך המעי הגס מהרקטום כלפי מעלה, בקרוהן מעורבות המחלה יכולה להיות לכל אורך צינור העיכול מהפה עד פי הטבעת, אולם לרוב לא רציפה – עם אזורים חולים ובריאים. כיום בראייה מתקדמת של כלים מולקולאריים – הרפואה הבינה כי יש חפיפה בין קרוהן וקוליטיס, ולמרות שהאבחנה שלהן עדיין מקובלת ורווחת, היא פחות חד ערכית. כך, למשל, ישנם מצבים שיוגדרו 'קרוהן קוליטיס' של דלקת במעי הגס בלבד שאינה רציפה או חודרת את רירית המעי. 

לרוב, כשהמחלה ממוקדת במעי הגס – כ'קרוהן קוליטיס' או 'קוליטיס', התסמינים האופייניים הם שלשול, קושי להתאפק במתן צואה – בעיקר עם מעורבות הרקטום (תופעה רפואית הקרויה 'טנזמוס', tenesmus), דם בצואה וכאבי בטן בגלל התהליך הדלקתי. אם מחלת הקרוהן מערבת גם את המעי הדק, עשויים להופיע תסמינים חסימתיים, כשכאב הבטן עשוי להיות שונה ולבטא מצב של בטן מתנפחת כחצי שעה עד שעה אחרי האוכל, וגורמת לעתים לנפיחות, בחילות ושיהוקים.

כיום, האבחנה הסופית בין קרוהן לקוליטיס, אם נדרשת, מתאפשרת רק לאחר תהליך האבחון של מחלות מעי – הכולל בדיקות מעבדה, צילומי הדמיה ובדיקות אנדוסקופיות.

בנוסף, מחלות מעי דלקתיות עשויות להוביל ל'תסמונת המעי הרגיז', המתבטאת בכאבי בטן מסוג שונה, שאינו חסימתי ולרוב אינו קשור בשלשול דמי או ירידה במשקל, אנמיה או חולשה. לעתים התסמינים מהם סובל המטופל חולה קרוהן או קוליטיס הם תסמיני תסמונת המעי הרגיז, הדורשים אסטרטגיה טיפולית שונה, לא בסטרואידים ותרופות ביולוגיות, אלא בתכשירים אחרים.

עיכוב באבחון מחלות מעי דלקתיות 

מאחר שהתסמינים של מחלות מעי דלקתיות לרוב כלליים וכוללים סיבוכים בעיכול המזון (כמו שלשולים) וכאבי בטן, במקרים רבים  - בדומה למחלות אחרות - תהליך אבחון המחלות מתארך ומתעכב ועשוי להוביל לאבחון סופי כשהדלקת כבר במצב חריף יותר.

חוקרים מאיטליה דיווחו במארס 2017 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis כי מקרב 3,392 חולים עם מחלות מעי דלקתיות שהיו רשומים בארבעה מרכזים רפואיים במדינה, הזמן החציוני שחלף מפרוץ התסמינים ועד לאבחנה הרשמית עמד בקרוהן על 7.1 חודשים - ארוך משמעותית מהזמן שחלף עד לאבחנה של קוליטיס (2 חודשים). נמצא כי תופעת העיכוב באבחנה הצטמצמה עם השנים, מ-26% מהחולים במחלות מעי דלקתיות שאובחנו בין 1985 ל-1994 ל-18% מהחולים שאובחנו בין 1995 ל-2004. באשר לקרוהן, גיל מעל 40 העלה ב-73% את הסיכון לעיכוב בפענוח התסמינים ובאבחון המחלה, וכן קיומה של תחלואה נלוות מורכבת העלתה את הסיכויים לעיכוב באבחנה ב-39%.

גם מחקר משוויץ שפורסם במארס 2012 בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases שבוצע בקרב 1,591 אנשים עם מחלות מעי דלקתיות, העלה כי באבחנה של קרוהן הזמן שחלף מהופעת התסמינים ועד לאבחנה הרשמית במחלה עמד על 9 חודשים והיה משמעותית ארוך יותר מהזמן שחלף עד לאבחנה של קוליטיס (4 חודשים).

מחקר נוסף מאיטליה שממצאיו הופיעו באוגוסט 2015 בכתב העת Digestive and Liver Disease, העלה במאגר של 83 חולי קרוהן כי הזמן הממוצע מהופעת התסמינים לאבחון עמד על 8 חודשים, ולמרות שלא נמצא בו קשר בין רוב התסמינים לבין עיכוב באבחנה, תסמין של בטן נפוחה (bloating) נקשר  לסיכויים גבוהים יותר לעיכוב באבחנה הרשמית עם קרוהן. כמו כן, עיכובים בבדיקות אנדוסקופיות בתהליך האבחנה או בדיקות שאינן מושלמות – היו הגורם העיקרי שעיכב את האבחון במחלה.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי צוות בבילינסון בהשתתפות פרופ' איריס דותן וד"ר הנית ינאי, והוצג בכנסים מדעיים, העלה כי הזמן החציוני לאבחנה של קרוהן וקוליטיס באזור גוש דן עומד על 9-8 חודשים, בדומה לזמן שנמדד במדינות אירופה. 

חוקרים ישראלים מבית החולים הדסה עין-כרם הציגו ביוני 1997 בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterolgy ניתוח נתונים של 53 חולי קרוהן (33 גברים ו-20 נשים) שאובחנו בגילי 18 עד 21 במהלך השירות הצבאי ועברו בדיקות רפואיות מקדימות כמועמדים לגיוס בגיל 17. כרבע מהאנשים המאובחנים עם קרוהן הם צעירים מתחת לגיל 20. באשר לתסמינים מקדימים, 17% מהחולים שנכללו במחקר דיווחו על כאבי בטן קלים לא מאובחנים בעברם, וזאת בהשוואה ל-4% בקבוצת ביקורת של בריאים צעירים שלא אובחנו עם קרוהן. מקרב החולים, התסמינים העיקריים מהם סבלו כללו שלשולים (87%), כאב בטן (79%), אובדן משקל (23%), תחושת חולי כללית (21%), הקאות (13%) וכאבי פרקים (8%). הזמן הממוצע בין הופעת התסמינים לאבחון המחלה עמד על 4 חודשים בממוצע.

ד"ר הנית ינאי היא מומחית לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה ומנהלת היחידה למחלות מעי דלקתיות במכון הגסטרו בבתי החולים בילינסון והשרון (המרכז הרפואי רבין)

עדכון אחרון: יולי 2017