המחקר, שממנו נלקחו החומרים המופיעים האתר, נערך על-פי שיטה שפותחה באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, ואשר שימשה מאות מחקרים בעולם כולו. על-פי שיטה זו, חיפשנו אנשים המתמודדים עם כאב כרוני שמקורו בגורמים שונים. מכיוון שרצינו להגיע למגוון רחב של חוויות, בקשנו לראיין גברים ונשים, צעירים ומבוגרים במצבים משפחתיים שונים – רווקים, נשואים ונשואות, הורים, סבים וסבתות.

במחקר השתתפו 25 מרואיינים בני 27 עד 65 והם חיים עם כאב כרוני בין שלוש שנים ל- 40 שנים. הם כללו עשרים נשים ו- 5 גברים ממגזרים שונים, עולים וותיקים, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים. הם הגיעו מאזורים שונים בישראל, מהדרום, מהמרכז ומהצפון והתגוררו בערים גדולות, ישובים קטנים וישובים חקלאיים. הגורמים שהביאו להתפרצות הכאב הכרוני היו גם הם מגוונים: דלקת פרקים, פיברומיאלגיה, מיגרנות כרוניות, סרטן, פציעת חוט שדרה, כאבי גב או גפיים, ותסמונות אחרות (CRPS, NMD). חלקם אף סבלו מכמה מחלות או תסמונות בו זמנית.

המחקר לווה בוועדת היגוי, בהשתתפות נציגים מעמותות העוסקות בכאב כרוני, אנשים המתמודדים עם כאב כרוני, רופאי כאב, ואחיות.

שמירה על כללי האתיקה: המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המשתתפים חתמו על טופס בו הוסברה להם מטרת המחקר, דרך המחקר והשמירה על סודיות. לאחר הראיון הם קיבלו את תמלול הראיון המלא והתבקשו לקרוא אותו, להעיר הערות ולסמן חלקים שאינם מעוניינים שיפורסמו. בנוסף, הם הסכימו לפורמט בו התפרסמו החומרים באתר זה (תמלול / אודיו / וידאו), ובהתאם, מופיעים באתר, סרטים, הקלטות שמע, או תמלול בלבד.

חווית ההשתתפות במחקר: כל המשתתפים במחקר ציינו שההשתתפות בראיון היא חוויה משמעותית עבורם וכי הם שמחים על ההזדמנות שיש להם לחלוק מסיפורם האישי עם אנשים אחרים במצבם. הם התייחסו באופן ישיר לתחושת הבדידות האופיינית להתמודדות עם כאב כרוני ולהשפעה החיובית שיש למפגש עם אנשים המתמודדים עם מצב זה באמצעות קבוצות תמיכה, היכרויות וחברויות. המשתתפים הדגישו כי אחת הסיבות שלהם להשתתף במחקר היא האפשרות להעניק לאנשים אחרים במצבם את מה שהיה חסר להם בתהליך ההתמודדות.

חלק מהמשתתפים השתמשו במחקר גם כאמצעי לתת תוקף לחוויותיהם, על רקע של חוסר אמון שהם נתקלים בו לגבי מצבם.

 

 

צוות המחקר: ד"ר מיה לביא-אג'אי, פרופ' מיכל קרומר-נבו וד"ר ניצן אלמוג.