טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
על אבחנות שגויות של טרשת נפוצה
האבחנה של טרשת נפוצה ארוכה ומורכבת. מחקר שנערך בארצות הברית חושף כמה שכיחים המקרים של אבחנות שגויות
"אין זה נדיר שרופא יאבחן אדם עם טרשת נפוצה כאשר למעשה אין לו את המחלה", כך טוען מאמר שפורסם בכתב העת המדעי Neurology. האבחנה השגויה, בנוסף לנזק הנגרם למטופל, מביאה גם לבזבוז של מיליוני דולרים בארה"ב מידי שנה.
המחקר מתבסס על ראיונות שנערכו עם 122 מומחים לטרשת נפוצה ברחבי ארה"ב. מתוך כל הנשאלים, מלבד 6, כלומר למעלה מ- 95%, דיווחו כי ראו לפחות מטופל אחד במהלך השנה האחרונה שאובחן עם טרשת נפוצה על-ידי רופא אחר, אבל אין הם חושבים שאכן זו האבחנה.
75% מהנשאלים דיווחו כי ראו לפחות שלושה מטופלים במהלך השנה האחרונה עם אבחנה שגויה. שליש מהנשאלים דיווחו כי בדקו למעלה משישה עם אבחנה שגויה. בסיכום הממצאים נמצא כי 122 המומחים יחד ראו כמעט 600 מטופלים עם אבחנה שגויה של טרשת נפוצה, במהלך השנה האחרונה בלבד.
מרבית המומחים שרואיינו אמרו שאחוז ניכר מאלו עם אבחנה שגויה של טרשת נפוצה החלו כבר בטיפול תרופתי, אשר יש לו תופעות לוואי והוא גם יקר מאוד, לרוב כ- 40,000$ לכל מטופל מידי שנה.
ד"ר דניס ברודט, הכותב הבכיר של המאמר, הדגיש כי אנשים עם אבחנה שגויה של טרשת נפוצה לא רק שמקבלים טיפול יקר שיכול לפגוע בהם ואינו מתאים להם, אלא שאינם מקבלים את הטיפול הראוי למחלה האמיתית שכנראה יש להם.
מניתוח הראיונות עלו גם הקשיים האתיים והרגשיים של המומחים המזהים אבחנה שגויה. למעלה משני שליש מהם טענו כי הדיווח למטופל על כך שקיבל אבחנה שגויה של טרשת נפוצה, קשה להם יותר מלתת אבחנה של טרשת נפוצה למטופל חדש.
ד"ר ערן קליין, אחד מכותבי המאמר סיכם ואמר "טעויות באבחנה מתרחשות במחלות כמו טרשת נפוצה, שאין להן מבחן חד משמעי. מחלות כאלו דורשות מומחה עם כישורים וידע ספציפי נרחב לגבי המחלה, שיכול לחקור את ההיסטוריה של המטופל, לבצע בדיקות גופניות נרחבות ולהעריך נכונה את הבדיקות המשלימות, כדי לקבל את האבחנה המדויקת. המחקר החדש בעיקר שופך אור על הצורך במומחיות קלינית בכדי לזהות ולתקן טעויות באבחנה.
האבחון של טרשת נפוצה הוא קשה ומורכב. בואו לקרוא כיצד הגולשים באתר אובחנו עם המחלה.
ערן ברקוביץ
זה קורה לרוב בקרב המקרים הקלים/גבוליים. ככל שעובר הזמן הסיכוי שזו אבחנה שגויה יורד. התקדמות המחלה, כלומר התקף, שינוי בנגעים והאדרה (עדות לפעילות דלקתית) מחזקים את האבחנה.
עדיין, אם יש ספק, מומלץ לפנות לחוות דעת נוספת.
אבחנה שגוייה
איך מגלים שזה לא זה????
האם למרות נגעים ב mri, התקפים שכבר היו, והרגשה כללית לא משהו יש סיכוי שזה "סתם"?
כן, אני יודעת שמה שאני כותבת מגוחך, אבל.. מותר לחלום, לא?