מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותעכשיו זה מדעי: מריחואנה עשויה לעורר פרנויה

עכשיו זה מדעי: מריחואנה עשויה לעורר פרנויה

מחקר מצא כי THC - הרכיב הפסיכו-אקטיבי העיקרי בקנאביס - עלול לגרום לפרנויה ותופעות שליליות נוספות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

השימוש במריחואנה נעשה נפוץ יותר ויותר בקרב אנשים הסובלים ממחלות כרוניות. כ-15,000 איש מחזיקים כיום ברישיון לשימוש בקנביס רפואי בישראל, בהם חולי סרטן, טרשת נפוצה, חולי מחלות מעי דלקתיות ואנשים הסובלים מכאב. מעבר לכך, אנשים רבים משתמשים במריחואנה שלא למטרות רפואיות.

 

רבים מהמשתמשים במריחואנה לא סובלים מתופעות לוואי משמעותיות, עם זאת לחומר עלולות להיות גם השפעות שליליות רבות. אחת ההשפעות השליליות הידועות שנקשרו לשימוש במריחואנה הן מחשבות פרנואידיות. חוקרים בריטים מאוניברסיטאות אוקספורד, מנצ'סטר וקינג'ס קולג' לונדון ביקשו לבחון אם הקנאביס בפני עצמו באמת עלול לגרום לפרנויה.

 

פרנויה, בהקשר זה, פירושה פחד מופרך או מוגזם שאנשים אחרים מנסים לפגוע בנו. הרגשה זו נפוצה הרבה יותר ממה שאולי נדמה לכם, וזה מובן בהתחשב בכך שאנחנו צריכים באופן עקבי לפרש מצבים חברתיים ולהעריך את העמדות והכוונות של אנשים בהם אנו נתקלים. מכיוון שבלתי אפשרי לדעת בוודאות מה אנשים אחרים חושבים, זה מותיר מקום לחרדה לצוץ.

 

כמו רוב החוויות הפסיכולוגיות, קיים ספקטרום של פרנויה באוכלוסייה: אצל אנשים רבים עולות מדי פעם כמה מחשבות פרנואידיות מתונות יחסית, בעוד שאצל חלק מהאנשים המחשבות הללו הן עקביות, חזקות ומאוד מטרידות.

 

מחקרים כבר מצאו כי למשתמשים בקנאביס סבירות גבוהה יותר להיות בצד הבעייתי של אותו ספקטרום. לדוגמא, מחקר שערכו אותם החוקרים באנגליה שפורסם בשנת 2011, מצא כי האמונה שאנשים מנסים לפגוע בך בכוונה נפוצה פי שלושה בקרב המשתמשים בקנאביס בהשוואה לאנשים שלא משתמשים בקנאביס, וכי האמונה שאנשים מנסים לגרום לך נזק רציני נפוצה פי חמישה בקרב המשתמשים.

 

מחקרים כאלה מצביעים על קשר בין שימוש בקנאביס לפרנויה, אך הם לא יכולים להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה-תוצאה. ייתכן שזה לא שהסם גורם למחשבות פרנואידיות, אלא שאנשים הסובלים מפראנויות נוטים יותר לפנות למריחואנה. לחילופין ייתכן שהמחשבות הפרנואידיות והשימוש בקנאביס קשורים לגורם אחר לחלוטין המשפיע על שניהם.

 

במחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Schizophrenia Bulletin, החוקרים ביקשו לבחון אם מריחואנה באמת מעוררת מחשבות פרנואידיות.

 

 

 (האמונה שאנשים מנסים לפגוע בך בכוונה נפוצה פי שלושה בקרב המשתמשים בקנאביס. צילום: Shutterstock)

 

למחקר גויסו 121 מתנדבים בגילאי 21 עד 50, כולם השתמשו בקנאביס לפחות פעם אחת בעבר וכולם דיווחו שהיו להם מחשבות פרנואידיות לפחות פעם בחודש האחרון (מה שמאפיין מחצית מהאוכלוסייה). אף אחד מהמתנדבים לא סבל ממחלת נפש.

 

החוקרים לא הזמינו את המתנדבים להדליק ג'וינט (סיגריית מריחואנה). במקום הם קיבלו את החומר בהזרקה ישירות לזרם הדם, מאחר וזו הדרך הטובה ביותר לשלוט על כמות ה-THC המגיעה למחזור הדם ולוודא שהיא זהה אצל כולם.

 

שני שליש מהמתנדבים קיבלו 1.5 מ"ג THC (המרכיב הפסיכו-אקטיבי המרכזי במריחואנה) במתן תוך-ורידי. מדובר במינון השווה לג'וינט חזק. השליש הנותרים קיבלו במתן תוך-ורידי פלצבו – תמיסת מי מלח ללא חומרים פעילים.

 

כדי לבחון את ההשפעות של החומר, החוקרים השתמשו בהערכות המקיפות ביותר שפותחו לבחינת פרנויה, כולל תרחיש מציאות מדומה, מצב חברתי בחיים האמתיים, שאלונים עצמים והערכות של מומחים שראיינו את המתנדבים.

 

התוצאות היו ברורות: מחצית מאלה שקיבלו THC חוו פרנויה, בהשוואה ל-30% בקבוצת הפלצבו. המשמעות – אחד מחמישה משתמשים חווה עליה בפרנויה שניתן ליחסה ל-THC.

 

 (החוקרים מצאו כי אחד מחמישה משתמשים בקנאביס חווה עליה בפרנויה שניתן ליחסה ל-THC. צילום: Shutterstock)

 

הפלצבו גרם לתופעות יוצאות דופן אצל חלק מהאנשים. הם היו משוכנעים שהם מסטולים והתנהגו בהתאם. החוקרים מספרים כי מאחר ובאותו זמן גם החוקרים לא ידעו מי קיבל את THC ומי קיבל חומר דמה, הם הניחו שהנחקרים הללו מסטולים.

 

פרט לפרנויה, ה-THC גרם להשפעות פסיכולוגיות שליליות נוספות בהן דיכאון, חרדה, דאגה, ירידה במצב הרוח ומחשבות שליליות עצמיות. גם הזיכרון לטווח הקצר נפגע. בנוסף, ה-THC עורר מגוון "חוויות חריגות", כפי שמכנים אותן פסיכולוגים: צלילים נשמעו חזקים יותר מהרגיל, צבעים היו בהירים יותר ותחושת הזמן הייתה מעוותת.

 

למה קנאביס מהווה טריגר פוטנציאלי לפרנויה? הניתוח הסטטיסטי של החוקרים הראה כי הגורמים היו ההשפעות השליליות של ה-THC על מצב הרוח, הדאגה ועל האופן בו אנשים רואים את עצמם וכן והחוויות החושיות החריגות שהחומר מייצר. לעומת זאת, ליקויים בזיכרון לטווח הקצר לא הובילו להעלאת תחושת הפרנויה.

 

כמובן שקנאביס לא גורם לבעיות הללו בכל אחד וההשפעה של החומר פגה לאחר כ-90 דקות בממוצע. עם זאת, המחקר מראה כי פרנויה היא תוצאה ישירה של השימוש במריחואנה אצל חלק מהאנשים.

 

 

משתמשים חדשים במריחואנה רפואית? כך תפחיתו תופעות לוואי

 

Schizophr Bull (2014) First published online: July 15, 2014

 

שטויות במיץ עגבניות!