הקשר בין עישון פסיבי והתפתחות יתר לחץ דם אינו ברור.  במאמר שפורסם במהלך חודש אוגוסט 2009 בכתב העת האמריקאי ליתר לחץ דם ובוצע ביוון נבדקו 790 חולים שלא סבלו מיתר לחץ דם ומעולם לא עישנו.  הנבדקים ביצעו סדרת בדיקות על מנת לוודא שאכן אינם סובלים מיתר לחץ דם ( אקו לב ובדיקות מעבדה ) ובהמשך חולקו לשתי קבוצות חולים- הראשונה של מעשנים פסיביים (154) והשנייה של חולים שלא נחשפו לעישון פסיבי (100).  אלו שהיו מעשנים פסיביים היו צעירים יותר, צרכו יותר אלכוהול והקפידו פחות על תזונה בריאה לעומת אלו שלא נחשפו לעישון.

 לשתי הקבוצות בוצעה בדיקת הולטר לחץ דם במשך 24 שעות על מנת לזהות לחץ דם סמוי (כזה שאינו מזוהה בבדיקות שגרתיות במרפאה, אך מזוהה בבדיקת הולטר לאורך 24 שעות) ולהעריך את ממוצע לחץ הדם לאורך היממה.  אלו שהיו מעשנים פסיביים סבלו יותר מלחץ דם סמוי ( 23% לעומת 8% בקבוצה שלא נחשפה לעישון פסיבי). למעשנים הפסיבים היו גם לחצי דם סיסטוליים גבוהים יותר לאורך היממה, לחצי דם דיאסטוליים גבוהים יותר בעמידה ודופק מהיר יותר.  לאחר ניתוח כלל המשתנים, הגורמים שניבאו לחץ דם סמוי באוכלוסיית המחקר היו עישון פסיבי (בתלות גם בכמות הסיגריות אליהם נחשפו הנבדקים), גיל צעיר, דופק, מיעוט פעילות גופנית וההבדל בין לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בעמידה. 

מסקנת החוקרים היתה כי עישון פסיבי מגביר את הסיכון ליתר לחץ סמוי בפרט בשילוב עם גורמי סיכון אחרים כגון מיעוט פעילות גופנית. אמנם מדובר במחקר קטן, אך ההשפעה של עישון פסיבי על יתר לחץ דם הנה בעלת משמעות ומהווה סיבה נוספת שלא להיחשף לעשן הסיגריות המזיק.   

Am J Hypertens. 2009 Aug;22(8):853-9.