סרטן
מנהלי קהילה
עידן הקורונה: עיכוב בטיפול בסרטן עשוי לגבות מחיר כבד
מחקר חדש חושף כיצד עיכוב הטיפולים לחולי סרטן עשוי להעלות את שיעורי התמותה מהמחלה ומדגיש את החשיבות של אבחון וטיפול מוקדם גם בימי מגפה
כבר קרוב לשנה מתמודד העולם עם ההשלכות מרחיקות הלכת של מגפת הקורונה בהיבטים רפואיים וכלכליים, אולם לצד ההשפעה הרפואית הישירה של המחלה על תחלואה ותמותה, עידן המגפה גובה גם מחיר רפואי עקיף בעיכוב באבחון וטיפול במחלות שונות, בין אם על רקע רתיעתם של מטופלים להגיע לבדיקות וטיפולים רפואיים חיוניים מחשש להידבקות בנגיף או על רקע ירידה בזמינות, ובין אם לאור העומס הרב המוטל על מערכת הבריאות בהתמודדות עם חולי הקורונה הקשים.
מחקר אמריקאי חדש חושף את המחיר הכבד של המגפה שעשוי להיחשף במלוא חומרתו בשנים הקרובות על רקע העיכוב באבחון וטיפול בחולי סרטן. המחקר קובע כי כל עיכוב בתחילת הטיפול במחלה משפיע על עלייה בסיכון לתמותה מסרטן כעבור חמש שנים מהאבחנה.
עיכוב בטיפולים
החוקרים מהמרכז הרפואי בריגהאם אנד ווימנס בבוסטון ומאוניברסיטת הרווארד ביקשו לבחון כיצד הצמצום במשאבי מערכת הבריאות האמריקאית על רקע התפרצות הקורונה משפיע על עיכוב בזמן לקבלת טיפול לגידולים סרטניים ומה מחירו של עיכוב זה.
החוקרים הצליבו נתונים על מועד תחילת הטיפולים בסרטן והתמותה מהמחלה בארבעת סוגי הסרטן השכיחים בארה"ב: סרטן שד לא גרורתי, סרטן הערמונית, סרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) וסרטן המעי הגס בין השנים 2015-2004, וכן בתחילת פרוץ מגפת הקורונה בחודשים ינואר עד מארס 2020.
מסד הנתונים המנוהל על ידי החברה האמריקאית לסרטן (ACS), שכלל 2,241,706 מטופלים, העלה כי הזמן החיצוני מאבחון ועד לתחילת הטיפול בסרטן עמד על 32 ימים לסרטן השד, 79 ימים לסרטן הערמונית, 41 ימים לסרטן הריאות של תאים לא קטנים ו-26 ימים לסרטן המעי הגס.
ניתוח סטטיסטי העלה כי בכל סוגי הסרטן שנבדקו, ככל שהזמן שחלף עד לטיפול במחלה התארך – כך גדל הסיכון לתמותה בקרב החולים, וזאת מעבר לקשר המוכר שבין שלב מתקדם של סרטן לבין עלייה בסיכון לתמותה.
שיעורי תמותה גבוהים במיוחד חמש שנים מהאבחנה בסרטן נצפו במחקר ביחס לחולים שאובחנו בסרטן המעי הגס בשלב השלישי למחלה, כשהסרטן כבר התפשט לבלוטות לימפה הסמוכות למעי הגס. במצב זה, כשמשך הזמן שחלף עד תחילת הטיפול עמד על 120-61 יום, שיעורי התמותה עמדו על 38.9% וכשהוא ארך בין חצי שנה לשנה – שיעורי התמותה כבר הגיעו ל-47.8% מהחולים.
שיעורי תמותה גבוהים תועדו גם בסרטן הריאות: בבחינת שיעורי התמותה כעבור חמש שנים מסרטן ריאות של תאים לא קטנים שאובחן בשלב הראשון, כשהמחלה עדיין ממוקדת בריאות עצמן, כשמשך הזמן עד לטיפול עמד על 120-61 יום נמדדו שיעורי תמותה של 47.4% מהמחלה, וכשפרק זמן זה עמד על 180-120 יום תועדו 49.6% תמותה. השפעה לא מובהקת בין העיכוב בתחילת הטיפול לעלייה בשיעורי התמותה נצפתה בסרטן ריאות שאובחן שלב 2.
שיעורי תמותה נמוכים יותר תועדו בסרטן הערמונית, שבו נצפו בקרב חולים שמוגדרים בסיכון גבוה (High risk) 12.8% תמותה כעבור חמש שנים מהאבחנה במקרה של עיכוב של 120-61 ימים עד תחילת הטיפול ו-14.1% תמותה כשהטיפול החל כעבור חצי שנה עד שנה מהאבחנה.
בקרב חולות בסרטן השד, שיעורי האבחנה של חולות שאובחנו בשלב ראשון של סרטן השד הממוקד עדיין בשד עצמו – בחלוף חמש שנים מהאבחנה – עמדו על 11% בקרב חולות שחלפו אצלן 120-61 ימים מהאבחנה עד הטיפול, בהשוואה ל-15.2% בקרב חולות שחלפו אצלן מהאבחנה לטיפול בין חצי לשנה לשנה.
הממצאים מדווחים בגיליון דצמבר 2020 של כתב העת JAMA Network Opren.
סיבות רפואיות ופיננסיות
החוקרים מסכמים כי במחקר הצטברו עדויות כי קיצור במשך הזמן מהאבחנה בגידול הסרטני ועד לתחילת הטיפול בגידול קשור בירידה בסיכון לתמותה כעבור חמש שנים – מה שמצביע על כך שהמחיר של עיכוב בטיפול בסרטן עשוי להתברר רק בחלוף תקופה ממושכת.
לטענת החוקרים, על רקע התפרצות מגפת הקורונה, "הממצאים תומכים בקביעת הנחיות יותר חד משמעיות באשר לזמן הנדרש עד תחילת הטיפול", כשנקבע כי פעילות זו נדרשת בעיקר ביחס לחולים המאובחנים עם סרטן הערמונית – וזאת מאחר וההנחיות הרפואיות כיום אינן מדגישות את הצורך להתחיל בקרב המאובחנים בסרטן זה בטיפול מהיר, בהבדל מהממצאים שעלו במחקר המצביעים על עלייה בתמותה בקרב מי שהתעכבו בתחילת הטיפול במחלה.
אחת המגבלות המשמעותיות במחקר היא חוסר היכולת של החוקרים לזהות את הסיבה לעיכוב בתחילת הטיפול בסרטן בקרב הנבדקים, מאחר וזו לא תועדה בתיקיהם הרפואיים. כך, למשל, באשר לחולים בסרטן המעי הגס, המחקר העלה כי קרוב ל-90% מתחילים בטיפול בין 8 ל-60 יום לאחר האבחנה במחלה, מה שמעיד על כך שעיכוב בטיפול בסרטן זה עשוי להיות תופעה שולית שאיננה מייצגת. יתכן כי העיכוב בטיפולים קשור בתחלואה נלוות לסרטן בקרב המאובחנים, שכן מדד תחלואה נלווית שדווח במחקר היה גבוה בעיקר בקרב חולים בסרטן הריאות ובסרטן השד – אצלם נצפתה השפעה גבוהה יותר של האיחור בתחילת הטיפול על עלייה בשיעורי התמותה בחלוף חמש שנים. כמו כן, בקרב חולים עם גידולים סרטניים בריאות והמעי הגס דווח על שיעור נמוך יותר של המחזיקים בביטוחי בריאות פרטיים – 58% בלבד, ומאחר ובארה"ב פעילות רפואית רבה מבוצעת על ידי חברות הביטוח הרפואי הפרטיות, יתכן כי העדר פוליסת ביטוח פרטית מהווה סיבה נוספת לעיכוב בתחילת הטיפול.
מחיר הקורונה
במאמר מערכת שנלווה לפרסום, שחיברו חוקרים מאוניברסיטאות ונדרבליט ומרילנד והמרכז הרפואי מאונט סיני בניו יורק, נקבע כי "ממצאי המחקר מעוררי דאגה. המחקר מסב תשומת לב לחשיבות קידום הזמן הנדרש לטיפול בסרטן גם בעתות חירום כמו מגפת הקורונה", וזאת גם במחלות סרטן שכיחות שהן גם המאובחנות ביותר ושמוצעות כנגדן בדיקות סקר לגילוי מוקדם, כמו ממוגרפיה לסרטן השד ובדיקת דם סמוי בצואה לסרטן המעי הגס.
הממצאים מתיישבים עם מחקרים רבים נוספים שמתמקדים בגידולים הסרטניים שנבחנו – שמצביעים על יתרונות בגילוי וטיפול מוקדם במחלה לשיפור מהלך המחלה ותוצאותיה (הפרוגנוזה). כך, לדוגמה, מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי 'קליבלנד קליניק', שפורסם במארס 2019 בכתב העת PLoS ONE, מעלה כי כל עיכוב של שבוע בתחילת הטיפול בסרטן מעלה ב-1.2% עד 3.2% את הסיכון לתמותה כעבור חמש שנים מהמחלה בקרב חולי סרטן ריאות, סרטן שד מוקדם, סרטן הכליות וסרטן הלבלב.
מחקרים נוספים בתחום מרמזים על מחירה הכבד של התפרצות מגפת הקורונה בעבור חולי סרטן. כך, למשל, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת גו'נס הופקינס שפורסם באוקטובר 2020 בכתב העת JAMA Network Open מצביע על ירידה של 21.4% בפניות לרפואה ראשונית בעקבות התפרצות בקורונה בארה"ב, שעשויות להיות להן השלכות גם על ירידה בבדיקות הסקר לאבחון מוקדם של גידולים סרטניים. "למגפת הקורונה עשויות להיות השלכות ארוכות טווח בנגישות לטיפולים רפואיים, בעיקר בקרב קבוצות מיעוטים עם נגישות מופחתת מראש לרפואה ראשונית", מבהירים החוקרים. לטענתם, בדיקות סקר לסרטן שמזהות מחלות ממאירות בשלב שבו טרם הופיעו תסמינים הן בעדיפות נמוכה עבור אנשים רבים, וגם לאחר שבדיקה שכזו מזהה גידול סרטני או שביופסיה מאששת אבחנה בסרטן – החשש והחרדה שמלווים את האבחון בסרטן וכן החשש הכלכלי מהוצאות מרובות שנקשרות למחלה עלולים לעכב את תחילת הטיפול.
החוקרים במאמר המערכת מציינים כי "מגפת הקורונה העולמית מעלה סוגיות אתיות של חלוקת משאבי מערכת הבריאות ואנו נאלצים לקבל החלטות על תיעדוף בנושאים שונים כמו מכונות הנשמה וחיסונים. במרכזים רפואיים רבים הטיפול בחולי סרטן התעכב בעקבות התפרצות המחלה, כשטיפולים לא מקובלים הוצעו כדי לצמצם את הסיכון לחשיפה של מטופלים שאובחנו עם סרטן לנגיף". לדבריהם, "המחקר מבהיר כי האיזון הנדרש בין דחיפות הטיפול בסרטן והאיום שמציבה מגפת הקורונה מורכב משחשבנו, ויש צורך בהנגשת טיפולים לסרטן גם בתקופות אלה".
המחקר גם מותח ביקורת על אופן פעולתה של מערכת הבריאות בארה"ב המבוססת על ביטוחים פרטיים, אשר מקשה על נגישות לטיפולי סרטן עבור אוכלוסיות עניות וחלשות שאינן מצוידות בביטוחים אלה.