מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותעזרים רובוטיים לעזרת אנשים משותקים

עזרים רובוטיים לעזרת אנשים משותקים

הנעת איבר משותק באמצעות שבב שמושתל במוחו של האדם


הקץ לשיתוק? הזזת גפה משותקת בעזרת רובוטיקה
הקץ לשיתוק? הזזת גפה משותקת בעזרת רובוטיקה

אנשים עם פגיעה בחוט השדרה יוכלו להזיז חלק משותק בגופם באמצעות מכשיר רובוטי שמולבש על האיבר ונשלט על ידי שבב אלחוטי המושתל במוח.

 

האתגר יהיה לפתח שבב זעיר שעמוס במאות אלקטרודות לרישום פעילות תאי עצב במוח בתוספת  משדר אלחוטי בעל יכולת לעבד נתונים ולשלוחם מחוץ למוחו של האדם. השבב שפועל על סוללות יהיה בעל יכולת, למעשה, לפענח את המחשבות של אדם, אשר מיוצגות במוח כדפוס של פעילות תאי עצב. כך למשל, אדם עם פגיעה בחוט השדרה מאבד את היכולת להזיז יד או רגל, אבל אין פגיעה במוחו של האדם. "האדם יכול לראות את האובייקט שהוא רוצה להגיע אליו, הוא יכול לכוון אליו, המוח יכול לשלוח פקודה אל הזרוע, למשל להרים את הכוס, אבל האות נשבר ברמה של גובה הפגיעה בחוט השדרה", אומר חואן חוריאוגה, החוקר הראשי. "אם אנחנו יכולים לקבל את האותות מתא העצב ולפרש אותם עם מה שמכונה פענוח אלגוריתמים, אז נוכל להזיז מכשיר רובוטי שממוקם על הזרוע משותקת", הוסיף חירוגה. 

 

למרות שזה נשמע כמדע בדיוני, הטכנולוגיה הזאת כבר קיימת. קבוצות חוקרים ברחבי העולם הוכיחו את יעילותם של שבבים אלה שמושתלים במוחם של הקופים. ההבדל הוא, כי המידע אינו מועבר באופן אלחוטי מחוץ למוחם. במקום זאת, אל השבב מצורף כבל, אשר יוצא מתוך חור שנקדח בגולגולת. "זה לא רק בעיה אסטטית, אלא גם בעיה היגיינית, כי אם יש לך כבל שיוצא מחור בגולגולת, זה אומר שיש לך יותר סיכון לזיהום", מוסיף חואן. צוואר בקבוק עבור חוקרים המבקשים להעביר מידע בצורה אלחוטית היא רוחב פס ההולכה: שליחת איתות אלחוטי מאלקטרודה אחת מחייבת העברת 30,000 נקודות נתונים לשנייה. הבעיה קשה אף יותר כאשר יש צורך להעביר נתונים ממאות אלקטרודות בו זמנית.

 

כדי להתגבר על הבעיה של רוחב פס ההולכה הועלה רעיון נוסף אשר באופן מלאכותי יחליף את החיבור בין האזור הניזוק בקליפה המוטורית (האזור של המוח ששולט על התנועה), לבין העצב המוטורי בחוט השדרה. השבב יאסוף את הפעילות של תאי העצב בקליפת המוח המוטורית, יעבד את הנתונים וישלח אותות באמצעות אלקטרודות מתחת לעור או אלקטרודות קצרות טווח אל סטימולטור שמושתל בחוט השדרה. הסטימולטור יצור דחפים חשמליים כדי להניע גפיים משותקות. הרעיון דומה לגירוי מוחי עמוק deep brain stimulation, אשר הוכיח כי לשיטה יש יתרונות טיפוליים אצל חולה שסובל, לדוגמה, ממחלת פרקינסון.

 

יכול להיות כי יעבור זמן רב לפני שגירוי חשמלי יוכל לעזור בהנעת גפיים בפגיעות חוט שדרה, אך הרעיון של שבב במוח שמאפשר שליטה במכשיר רובוטי חיצוני נראה כפתרון פוטנציאלי בעתיד הקרוב. המחשבה היא כי במידה ויתבצעו ניסויים מוצלחים בבעלי חיים, הטכנולוגיה תוכל לשמש אנשים עם פגיעה בחוט השדרה תוך חמש שנים.

 

מקור- The Spinal Cord Injury Zone

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן

 

 

 

14101982_member
21/06/12 16:33

מרתק

אפשר למצוא עוד כתבות ב

www.robotix.co.il