בשחר ילדותי, נחשפתי לטיפול בכוסות רוח, בעיקר כטיפול יעיל בכאבי גב. אנשים נהגו לטפל בבני משפחתם בשיטה, וכך היה גם במשפחה שלי. הטיפול דרש מיומנות של המטפל בחימום הכוסות ובהצמדתן לגוף המטופל. בעיני ילדה, הטיפול נראה לי כואב ומאיים. 

הטיפול בכוסות רוח

מזה אלפי שנים, טיפול באמצעות כוסות רוח נחשב לטיפול המקל על מצבי בריאות שונים כמו כאבי שרירים, בעיות נשימה, התקררות וכאב.

הטיפול מתבצע בעזרת כוסות המוצמדות לאזורים שונים בגוף. הכוסות מוצמדות לגוף באמצעות יצירת ואקום במשך 3-15 דקות, ובכך גורמות לזרימת דם גבוהה, לשחרור ולהקלה על כאבי שרירים.

יש המתארים את התהליך הדלקתי כמקום שבו הצטברות הנוזלים אינה מאפשרת זרימת דם תקינה למקום, כולל הצטברות חומרי פסולת, הגורמים לסבל ומגבלות כמו קישיון שרירים, כאב ומגבלות תנועה.

שיטות ריפוי כמו אקופנטורה (דיקור), מבוססות על זירוז יזום של ריפוי המקום הפגוע, באמצעות הגברת זרימת הדם למקום. גם הטיפול באמצעות כוסות רוח מבוסס על עקרון זה. הצמדת הכוס גורמת למשיכת רקמה (כולל שריר) ולקריעה של נימי דם, בכך, זרימת הדם במקום משתפרת ויש המפרשים זאת כפינוי "נוזלים תקועים" כמו "דם קרוש" שהצטברו באזורי גוף שונים כמו מפרקי הברך, כתפיים ועוד.

הצמדת הכוסות מותירה סימנים עגולים בצבע אדום עד סגלגל על העור, שחולפים כעבור מספר ימים. היעלמות הכתמים משקפת את קצב תהליך הריפוי ששונה מאדם לאדם, ותלוי בגורמים נוספים כמו תנועה ותזונה. יש המפרשים את גוון הצבע בהתאם לכמות הנוזלים שפונו מהמקום באמצעות הצמדת "כוסות הרוח"- ככל שהצבע כהה, כך פונו יותר נוזלים.

הטיפול אינו מומלץ במהלך היריון ומצבי חולי שונים כמו סוכרת, זאבת והמופיליה שלסובלים מהם הטיפול עלול לגרום לדמם וחבלות.

מזה אלפי שנים, הטיפול באמצעות כוסות רוח היה חלק מהרפואה הסינית העתיקה. ידוע על שימוש במספר סוגי כוסות כמו ספלים, כוסות במבוק, כוסות בוץ (עפר) והצמדתן לנקודות דיקור נבחרות על עור המטופל. בהתאם לעיקרון המתואר לעיל (הגברת זרימת הדם למקום) משיגים את המטרה של ריפוי מחלות.

ברפואה הסינית מתוארים שבעה סוגים של טיפולים באמצעות כוסות רוח, כאשר המטפל בוחר את השיטה בהתאם לסוג החולי. רוב המטפלים מחממים את הכוסות לפני הצמדתן כדי להשיג יניקה (לחץ שלילי) בתוך הכוס. שיטה נוספת ידועה כ"שיטה רטובה" או "השיטה המדממת", בה המטפל נוהג לבצע חתכים קטנים בעזרת מחט לפני הצמדת הכוסות. יש גם שיטות המערבות שימוש בצמחי מרפא, מחטי דיקור או מים חמים. בין מצבי הבריאות השכיחים בהם מטפלים באמצעות השיטה הם כאב, הרפס זוסטר, סימנים נשימתיים (שיעול, אסתמה), אקנה והצטננות.

מה אומרים המחקרים?

האם קיימות עדויות ליעילות השיטה? סקירת ספרות מקיפה אודות השימוש בכוסות רוח ברפואה הסינית, התפרסמה באוקטובר 2010, בכתב העת לרפואה משלימה ואלטרנטיבית Complementary and Alternative Medicine. הסקירה כללה כ- 550 מאמרים שהתפרסמו בשנים 1959- 2008. 73 מתוכם בוצעו במדגם אקראי עם קבוצת ביקורת. 22 מהם היו מחקרים קליניים עם קבוצות ביקורת. 373 היו בדיקות של רשומות רפואיות ו-82 תיאורי מקרה. רוב המחקרים בוצעו שלא בהתאם לדרישות מחקריות עדכניות, אולם הם התקדמו לאורך השנים. הטיפול נמצא יעיל במצבי בריאות שונים כמו הרפס זוסטר ומחלות נוספות. אולם החוקרים הסיקו שעדיין נדרש מחקר קפדני ושיטתי תוך כדי השוואה לטיפולים לא תרופתיים ותרופתיים, במטרה להצדיק יעילות השימוש בשיטה זו בשדה הקליני, כטיפול מבוסס ראיות.

הרמב"ם (1204-1135), הפילוסוף היהודי המפורסם מימי הביניים, ששימש כרופא וכמנהיג קהילה, כתב אודות הטיפול באמצעות כוסות רוח: "הכאב הראומטי המתחדש מרוח, יירפא באופן מיוחד, שכמעט אין רפואה טובה לו מזה בקרן המציצה (כוסות רוח) שייתלה על מקום הכאב" (פרקי משה, פרק שמיני).

טיפול בכוסות רוח, משויך לרפואה העממית. יש הטוענים שהוא מועיל. לשאלה האם זה אכן המצב, קרוב לוודאי שאין תשובה חד משמעית, במיוחד לאור העובדה שעדיין חסר תוקף מחקרי מספק ומבוסס ראיות. אולם, לא ניתן להתכחש לשיטת טיפול זו, המיושמת בתרבויות שונות מזה אלפי שנים, עוברת מדור לדור ומתוארת כמסייעת לאנשים במצבי בריאות שונים מאז ועד היום.

* עידית רונן היא יו"ר "פורום הסיעוד לטיפול בכאב", מרכזת תחום הכאב במרכז שניידר לרפואת ילדים וממנהלי קהילת כאב כרוני ברשת החברתית- בריאותית כמוני