מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותעדויות חדשות לסימנים מקדימים לדום לב

עדויות חדשות לסימנים מקדימים לדום לב

מחקר חדש מחזק עדויות לכך שדום לב אינו בהכרח אירוע פתאומי ועשויים להתלוות לו סימני אזהרה מקדימים שמשתנים בין המינים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אחד המצבים החמורים ומסכני החיים העיקריים בתחום רפואת הלב הוא דום לב פתאומיהפרעת קצב קטלנית שמובילה באחת לשיבוש חמור עד כדי הפסקת פעילות הלב ולמוות מהיר ופתאומי תוך דקות.

 

מאמצים רבים מושקעים כדי לנסות ולמנוע מוות מדום לב, בין השאר באמצעות דפיברילטורים שמושתלים בליבם של חולים עם הפרעות קצב חדריות קשות כדי לבצע "החייאה" אוטומטית במקרה של הפסקה פתאומית בפעילות הלב, וכן תוך פריסה של מכשירי דפיברילטורים מצילי חיים במוסדות ציבוריים ברחבי הארץ למתן החייאה מהירה בשטח למטופלים שליבם קרס בפתאומיות.

 

אחת החידות בתחום חקר דום לב היא השאלה בדבר האפשרות שישנם סימנים מקדימים שעשויים לרמוז על כך שהלב עלול לפתח הפרעת קצב קטלנית. במידה ויאותרו סימנים מקדימים שכאלה – ניתן יהיה לאתר מראש מטופלים בסיכון לדום לב ולמקד עבורם פתרונות טיפוליים כדוגמת השתלת דפיברילטורים מצילי חיים.

 

מספר מחקרים בשנים האחרונות רמזו לכך שדום לב אינו בהכרח פתאומי וניתן לזהות במצבים מסוימים סימנים מקדימים להיווצרותו. מחקר חדש מארה"ב מחזק את ההנחה ומזהה כי אצל מחצית מאלו שעוברים דום לב סימני אזהרה מקדימים, אשר שונים באופיים בין גברים לנשים.

 

קוצר נשימה לנשים, כאבים בחזה לגברים

 

החוקרים מבית החולים לחולי לב Smidt בלוס אנג'לס, אוניברסיטת UCLA, האוניברסיטה לבריאות ומדע של מדינת אורגון וסוכנות הבריאות של מחוז ונטורה שבמדינת קליפורניה ביקשו לבחון את האפשרות לסימני אזהרה מקדימים שיוכלו למנוע דום לב, בהיותו אירוע לב קטלני שמוביל במעל ל-90% מהמקרים למוות מהיר, במטרה לשפר את שיעורי ההישרדות מהאירוע.

 

העבודה תוכננה כמחקר מבוקר בהשתתפות נבדקים בוגרים שעברו אירוע דום לב ונבדקים ללא אירוע דום לב אך עם תסמינים קליניים דומים, שגויסו משני מחקרי קהילה במדינות קליפורניה (מחקר PRESTO) ואורגון (מחקר SUDS) – מחקרים שבוחנים היבטים הקשורים בדום לב.

 

המידע נאסף תחילה במסגרת המחקר במדינת קליפורניה מתיקים רפואיים ממוחשבים על 1,672 נבדקים בגיל 18 עד 85 שעברו דום לב בין פברואר 2015 לינואר 2021 והיה תיעוד לגבי מצבם מעוברי אורח או צוותי הצלה, וזאת לצד נתונים על פניות לשירותי חירום רפואיים של 1,171 מטופלים עם תסמינים דומים שלא עברו דום לב במהלך שנת 2019, ששימשו כקבוצת ביקורת.

 

ניתוח הנתונים העלה כי לגבי מחצית (50%) מהמטופלים עם דום לב תועד לפחות תסמין אחד מקדים לפני האירוע – בדקות, שעות או ימים טרם האירוע. בין השאר נדלה מהתיקים הרפואיים מידע על אנשים עם דום לב שפיתחו תסמיני קוצר נשימה (41% לעומת 22% בקבוצת הביקורת), כאבים בחזה (33% לעומת 25%), ופרכוסים מוחיים (11% לעומת 7%).

 

תדירות התסמינים ותבנית הופעתם הייתה שונה בין המינים. בעוד שאצל נשים קוצר נשימה היה התסמין השכיח ביותר שהקדים דום לב, אצל גברים היו אלה כאבים בחזה ולחצים. אצל גברים הייתה נטייה גבוה יותר פי 2.2 לכאבים בחזה וקוצר נשימה ועלייה של 70% בסיכון להזעת יתר, שהיו קשורים באופן מובהק לדום לב. ואילו אצל נשים זוהתה רק נטייה גבוהה פי 2.9 לקוצר נשימה, שנקשרה סטטיסטית לדום לב.

 

במחקר תועדו גם שיעורים קטנים של גברים ונשים עם דום לב שחוו לפני האירוע תסמיני דופק לב מואץ (פלפיטציה) ותסמינים דמויי שפעת.

 

בהמשך בוצעה במסגרת המחקר בדיקה נוספת לאימות התוצאות בהשתתפות 427 נבדקים עם דום לב מהמחקר במדינת אורגון, בהשוואה ל-1,238 מטופלים בקבוצת ביקורת, וגם בה זוהו דפוסי תסמינים דומים, למעט הזעת יתר אצל גברים שלא אופיינה בקבוצה זו כתסמין מקדים אופייני לדום לב.

 

החוקרים מסכמים כי "הופעתם של תסמיני אזהרה לדום לב הייתה תלוית מין, והייתה שונה משמעותית במחקר בין מטופלים שעברו דום לב לבין אלו שלא. כך, מסתמן שסימני אזהרה עשויים להוות אמצעי מבטיח לניבוי עתידי של דום לב", אם כי לדבריהם יש לבצע מחקרים נוספים להעמקת ההבנה על תסמינים אלו, וייתכן כי נדרש לשלבם עם מאפיינים נוספים כדי למקסם את יכולת הניבוי של דום לב עתידי. המחקר מומן בחלקו על ידי המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2023 של כתב העת Lancet Digital Health.

 

שיעורי שרידות מהנמוכים בעולם

 

בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמר ראש צוות החוקרים, פרופ' סאמט שו (Chugh) כי "יש לדום לב סימני אזהרה ואלו הם סימנים תלויי מין. זמן רב הייתה מחשבה שדום לב מגיע ללא סימני אזהרה, ולכן הרוב המכריע של האנשים שיחוו אותו מחוץ לבית חולים ימותו תוך דקות, אבל ייתכן שזה אינו בהכרח המצב. זיהוי סימנים מקדימים עשוי לתת לאנשים את האפשרויות להילחם בגזרת הגורל".

 

בעשור האחרון גובר העניין המחקרי בסימנים מקדימים לדום לב, ומספר עבודות זיהו סימנים שכאלה, בדומה למחקר הנוכחי, אם כי עד כה לא בוצע מחקר בהיקף נרחב בקהילה כפי שנעשה בעבודה זו. במחקר קודם שנערך בדנמרק ופורסם בסתיו 2020 נמצא כי יותר ממחצית מהאנשים שעברו דום לב פנו לרופא משפחה או בית חולים בשבועיים שקדמו לאירוע. במחקר נוסף שאסף נתונים על גברים שעברו דום לב, והוצג בכנס איגוד הלב האמריקאי בנובמבר 2013, התגלה כי אצל 53% מתוכם הופיעו סימני אזהרה בארבעת השבועות שלפני האירוע.

 

דום לב היא הפרעת קצב קטלנית שמאופיינת בשיבוש פתאומי בפעילות הלב, עם הפסקה בנשימה ובזרימת הדם למוח. דום לב מתרחש תמיד בפתאומיות, כאירוע דרמטי ובלתי צפוי. בעקבות הפסקת זרימת הדם למוח, לרוב תוך כ-20 שניות המטופל מאבד את ההכרה, וללא טיפול תוך דקות בודדות – המוח עלול להינזק באופן בלתי הפיך. דום לב הוא אירוע קטלני ששיעורי ההישרדות ממנו נאמדים בכ-5% עד 20% בלבד מהנפגעים. זמן התגובה ומהירות ביצוע ההחייאה קריטיים: בכל דקה הסיכוי להשיב את קצב הלב לקצב תקין יורד בכ-10%, ולאחר דקות עשוי להתחיל נזק מוחי עקב חוסר זרימת חמצן למוח.

 

בשנת 2008 חוקק בישראל "חוק הדפיברילטורים" המורה להציב מכשירים מצילי חיים בכל מרחב ציבורי שבו מתכנסים מעל 500 איש, אולם המודעות הציבורית למכשיר עדיין אינה גבוהה דיה.

 

בארה"ב לפי נתונים לאומיים כ-450 אלף איש מתים מדי שנה מדום לב. בישראל, לפי נתוני מד"א, מדווחים על כ-8,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מדום לב – סיבת המוות השנייה בשכיחותה, ומתוכם כ-50% מתרחשים מחוץ לכותלי בתי החולים. שיעורי השרידות בישראל מדום לב פתאומי עומדים על 4% ונמוכים מהממוצע במדינות המפותחות ה-OECD (כ-10%).  עם זאת, אצל מי ששרד דום לב ואושפז בבית החולים חלה ירידה בקטלניות האירוע. מטה אנליזה בנושא משוויץ, שפורסמה במאי 2022 בכתב העת JAMA Cardiology מעלה כי למי ששרד את האירוע הראשוני – שיעורי ההישרדות עשר שנים לאחר דום לב עומדים על 62% עד 64%.

 

החוקרים הנוכחיים מדגישים כי יש לפרש את ממצאי המחקר בזהירות, שכן התסמינים המקדימים לדום לב שתועדו בקרב הנבדקים, לרבות כאבים בחזה וקוצר נשימה, עשויים להתרחש גם מסיבות אחרות, ואינם מעידים בהכרח שהמטופל בדרכו לעבור דום לב. עם זאת, החוקרים מציינים כי כשסימנים אלו מופיעים אצל אנשים עם גורם סיכון מוכר לתחלואה קרדיו וסקולארית, למשל לחץ דם גבוה, סוכרת או מחלת רקע לבבית – יש יותר סיכוי שהם עשויים לבשר על דום לב מתקרב.

 

בעתיד צופים החוקרים כי ניתן היה לעבד מידע על הסימנים המקדימים לדום לב בתוכנות בינה מלאכותית ואפליקציות ייעודיות בסמארטפון, בשילוב עם נתונים דמוגרפיים, נתונים קליניים אישיים נוספים ומדדים ביומטריים פיזיולוגיים, וכן קריאה של אק"ג נייד דרך הטלפון החכם – כדי לאפשר התראות בזמן אמת לאיתור מטופלים בסיכון לדום לב.

 

"חשוב לשלב כמה אמצעים שונים לצד סימני האזהרה שתועדו במחקר – כדי לעזור לאנשים להבין אם הם צפויים לעבור דום לב ולהציע להם עזרה מיידית", מדגיש פרופ' שו.

 

התמצאות עם סימני אזהרה לדום לב עשויה להציל חיים. התסמינים של דום לב מופיעים בפתאומיות ובאופן דרמטי וכוללים התמוטטות ואובדן הכרה, העדר דופק, הפסקת נשימה ואובדן הכרה. חשוב להתחיל בהחייאה מיידית ותוך פחות משתי דקות כדי למנוע נזקים עתידיים. כשההחייאה מתעכבת מעבר ל-2 דקות, לרוב קיים נזק וסיכויי ההישרדות קטנים ככל שחולף הזמן.

 

Lancet Digital Health, doi: 10.1016/S2589-7500(23)00147-4