חולים כליות המשתמשים בתוספי סידן על מנת להוריד רמות הפוספטים בגופם עלולים להגדיל את הסיכון לתמותה ב-22% לעומת אלו מטפלים בבעיה בטיפולים שאינם מבוססים על סידן. כך עולה ממאמר שפורסם בכתב העת היוקרתי הלנצט.

במחקר שהתפרסם בימים האחרונים מטיל סימן שאלה על נוהג ותיק של לקיחת סידן על מנת להוריד את רמות הפוספטים בקרב חולים במחלת כליה כרונית. החוקרים טוענים כי חלק מהסידן עובר לזרם הדם ומאיץ תהליך של הסתיידות העורקים, מה שמוביל לעלייה בסיכון למחלות לב ואף למוות.

המאמר חקר 11 מחקרים קליניים מבוקרים שכללו 4,600 מטופלים. החוקרים ביצעו הערכה של הסיכון למחלות לב, התקפי לב, שבץ מוחי, הסתיידות של עורקים וכן של מקרי מוות בקרב מטופלים בתרופות המכילות סידן ואלו שטופלו בתרופות שאינן מכילות סידן.

החוקרים מצאו כי יש ירידה של 22% במקרי מוות בקרב חולים שטופלו בתרופות שאינן מכילות סידן. כמו כן מצאו כי בקרב מטופלים אלה יש פחות הסתיידות של העורקים בקרב אלה שלא קיבלו סידן.

לדברי החוקרים קיימת קריאה רבת שנים להוריד את חולי הכליה מטיפולים המכילים סידן, וכעת לטענתם הם נתנו ביסוס משמעותי יותר לקריאה לשנות את צורת הטיפול. כמו כן טוענים החוקרים כי הטיפולים להורדת זרחן שאינם מכילים סידן צריכים להיות בשימוש כקו טיפולי ראשון.