מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותעבודה בסביבה רועשת מזיקה לשינה

עבודה בסביבה רועשת מזיקה לשינה

מחקר ישראלי: נזקי שמיעה הנגרמים מעבודה בסביבה רועשת פוגמים באיכות השינה


עובדים הסובלים מירידה בשמיעה עקב חשיפה ממושכת לרעש מועדים לסבול מפגיעה בשינה (צילום: panthermedia)
עובדים הסובלים מירידה בשמיעה עקב חשיפה ממושכת לרעש מועדים לסבול מפגיעה בשינה (צילום: panthermedia)

 

עבודה בסביבה רועשת פוגעת לא רק בשמיעה, אלא גם בשינה. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת SLEEP, התבצע בקרב 298 גברים החשופים לרעש ממושך במקום עבודתם. המתנדבים עברו מבחן שמיעה, כאשר 99 מהם נמצאו כסובלים מירידה בשמיעה ואילו השאר כבעלי שמיעה נורמאלית.

 

לאחר מכן החוקרים השוו את איכות השינה בין קבוצת העובדים עם ירידה בשמיעה והקבוצה ללא ירידה משמעותית בשמיעה. הם בדקו מספר גדול של אלמנטים, הכוללים קשיים בהירדמות, השכמה מוקדמת או יקיצות במהלך הלילה, ישנוניות או הרדמות במהלך היום, נחירות וכן עודף תזוזה במהלך השינה. 

 

"אוכלוסיית המחקר שלנו הומוגנית עם חשיפה לרמות גבוהות של רעש מזיק במקום העבודה, מה שאפשר לנו להשוות את איכות השינה בין קבוצות דומות כאשר השוני היחיד ביניהן הוא מצב השמיעה" אומרת החוקרת צפנת טסט, סטודנטית לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות.

 

טסט ושותפיה מצאו כי עובדים הסובלים מירידה בשמיעה עקב חשיפה ממושכת לרעש במקום העבודה שלהם מועדים לסבול מירידה באיכות השינה.

 

מהנתונים עלה כי עובדים אשר איבדו את שמיעתם היו בממוצע מבוגרים יותר ונחשפו לרעש זמן ממושך יותר מאשר אלו שלא איבדו את שמיעתם. 51% מהעובדים בקבוצה אשר סבלה מירידה בשמיעה, דיווחו על טינטון (צלצול באוזניים), לעומת 14% בלבד מאנשי הקבוצה אשר שמיעתם לא ניזוקה.

 

טינטון הינו גורם מוכר לירידה באיכות השינה, אך תוצאות המחקר מראות כי ירידה בשמיעה לאחר חשיפה תעסוקתית ממושכת לרעש, הגבירה באופן משמעותי את התופעה הנקראת "נדודי שינה" (אינסומניה), בלי קשר להשפעת הטינטון וללא הבדלי גיל או משך זמן החשיפה לרעש.

 

לממצא לפיו ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה לרעש פוגעת באיכות השינה חשיבות רבה. מחקרים מצאו כי בעיות שינה קשורות לסיכון מוגבר לפתח מחלות לב ובעיות בריאות אחרות בהמשך. מחקר נוסף שפורסם לאחרונה מצא כי חשיפה ארוכת טווח לרעש בעבודה מעלה את הסיכון למחלות לב. החוקרים שיערו כי הלחץ שנגרם עקב רעש חזק, כנראה דומה ללחץ שנוצר עקב רגש פתאומי חזק, שבמשך הזמן יכול להוביל למחלות לב. אבל המחקר החדש מעלה את האפשרות שייתכן כי פגיעה בשמיעה שמביאה לפגיעה בשינה מעורבות בקשר הזה שבין רעש בעבודה לבריאות.

 

 

SLEEP 2011;34(1):25-30

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

ענתר
14/05/15 13:32

זה שטינטון פוגע בשינה לא חדש למי שסובל

חבל שלא מסבירים מה ניתן לעשות. 

הטינטון פוגע באיכות החיים, באיכות השמיעה, ובאיכות השינה

לא פלא שאומרים שהוא גורם לדיכאון