מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
האם אנחנו מזיקים במקום בו אנו מנסים לעזור? האם בדיקות ה- CT הנפוצות כל כך בימינו טומנות גם סכנה מוחשית? כיצד ניתן להעריך את הסיכון הרי לא ננטוש את אחד הכלים המרכזיים באבחון מחלות? 2 מאמרים מתפרסמים בדצמבר ב Archives of Internal Medicine
הסריקה הממוחשבת ( CT ) חוללה מהפכה ביכולות האבחון של הרפואה המודרנית ומאפשרת צפייה מהירה ומפורטת אחר שינויים ברקמות הגוף. היות ובבדיקת CT יש שימוש בקרינת רנטגן קיים סיכון להתפתחות מאוחרת של ממאירויות. שני מחקרים חדשים מעלים שוב בעיה זו לתודעה הרפואית.
במאמר הראשון נבדקו נתוניהם של 1119 בדיקות CT עוקבות אשר בוצעו בקליפורניה וכללו את 11 בדיקות ה CT הנפוצות ביותר ( CT ראש, CT חזה, CT אגן וכדומה ). נמצאו הבדלים גדולים מאד בכמות הקרינה אליה נחשפו המטופלים גם כשנבחנה בדיקה זהה כגון CT ראש.
הסיכון לפתח סרטן תלוי בגיל הנבדק, מינו, כמות הקרינה והאזור אשר נחשף. לדוגמא במאמר העריכו כי הסיכון של אישה כבת 40 לפתח סרטן לאחר CT של עורקי הלב הוא כ 1 ל 270 . הסיכון הוא כפול לבת 20 אך קטן בחצי לבני 60 .
מאמר שני חושבו הסיכויים העתידיים לסרטן בעקבות בדיקות הדמיה בהתבסס על מספר בדיקות ה CT אשר מתבצעות בשנה בארה"ב - כ 57 מיליון !!
החוקרים מעריכים כי כ 29,000 מקרי סרטן ניתן יהיה ליחס לבדיקות ה CT שבוצעו בשנת 2007 בלבד.
בתגובה למאמרים אלה פרסם האיגוד הרדיולוגי האמריקאי תגובה בה נטען כי החישובים עליהם מתבססים מאמרים אלה מוטעים ביסודם ונגזרים מחשיפות של בני אדם לקרינה לאחר ההפצצות הגרעיניות ביפן ואין חשיפה זו (המשלבת חשיפה אלקטרומגנטית וגם קרינה חלקיקית ) דומה באופייה לקרינת גלי X המשתחררת ממכשיר ה CT .
גם אם במאמרים אלה יש הערכת יתר של סיכון אלינו כציבור הרופאים לשקול ביסודיות את התועלת בכל בדיקה ולשכלל את הסיכון למטופל במיוחד כאשר מדובר בבדיקות חוזרות.
כמובן שלא נדלג על בדיקת CT כאשר מדובר בסכנת חיים או אבחנה אותה לא ניתן לקבל בדרך אחרת.
בקרדיולוגיה ישנם קולות המצדדים לסריקה נרחבת של אוכלוסיות בסיכון (קהל עם גורמי סיכון בלבד וללא מחלה) ע"י בדיקת "צנתור וירטואלי" כלומר CT של בית החזה ושחזור ממוחשב - יש לשקול היטב את הסיכון מול התועלת בגישה זו.
תרגום ועריכה - ד"ר קלמפנר