סרטן השד מתפתח לפי ההנחה משילוב של גורמים גנטיים, ביולוגיים וסביבתיים מגוונים. לצד מוטציות גנטיות שנקשרו עם השנים לסיכון מוגבר להתפתחות המחלה, עבודות זיהו גורמי סיכון נוספים ובהם גיל, אתניות, העדר אורח חיים בריא שמתבטא בפגיעה בפעילות הגופנית, תזונה לקויה והשמנה – וכן השפעה של סביבת מגורים על הסיכון להתפתחות המחלה.

כך, בין השאר, בישראל נמצאו שיעורי תחלואה גבוהים בקרב נשים שמתגוררות במפרץ חיפה באזור שחשוף לרמות גבוהות של מזהמים באוויר.

עתה מצא מחקר ישראלי כי לאופיו של אזור המגורים עשויה להיות גם השפעה על המהלך (הפרוגנוזה) של סרטן השד, ומתברר כי המחלה מסוכנת יותר כשהיא מתפתחת אצל נשים עירוניות בהשוואה לנשים מיישובים כפריים.

יותר תמותה בערים

החוקרים ממכון טל בביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים תכננו את המחקר במטרה לבחון את התמותה מסרטן השד בקרב 894,608 ילידות הארץ שנולדו בשנתון של השנים 1940 עד 1960, תוך הצלבת נתונים שנאספו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשם האוכלוסין ורשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, וזאת במסגרת מעקב שנמשך שלושים שנים, בין 1990 ל-2020.

81.7% מהנשים שנכללו במחקר התגוררו באזורים עירוניים – שהוגדרו כיישובים המונים יותר מ-20 אלף תושבים.

החוקרים בחנו את סיבות המוות של הנבדקות, ונמצא כי שיעורי התמותה מסרטן השד בקרב נשים עירוניות עמדו על 1,047.8 לכל מאה אלף נשים – והיו גבוהים ב-24.2% בהשוואה לשיעורי התמותה מהמחלה בקרב נשים שהתגוררו ביישובים כפריים – 843.3 למאה אלף. שיעורי התמותה היו גבוהים ב-98% יותר בקרב חולות סרטן השד שהתגוררו בערים – גם לאחר נטרול משתנים סוציואקונומיים מתערבים שעשויים להשפיע על המגמה, כמו מוצא אתני. בעבודה לא נמצא קשר בין מספר הילדים של החולות לבין הסיכון לתמותה מסרטן השד.

החוקרים מציינים כי גורמים סביבתיים, כמו מגורים באזור עירוני או כפרי, עשויים להסביר את השוני בשכיחות סרטן השד שנצפה בעבודות אחרות בין אזורים גאוגרפיים שונים. גם בישראל מדווח בשנים האחרונות על היקפים משתנים של תחלואה כוללת בסרטן ותחלואה בסרטן השד בפרט – בין חבלי הארץ השונים.

במחקר השתתפו ד"ר רונית פנחס מזרחי, יהודית יעקובסון ליפץ, בת' זלקמן וד"ר ענת רומם. המחקר מומן על ידי מלגות מטעם המכללה האקדמית רמת גן והמכללה לטכנולוכגיה בירושלים, וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2022 של כתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health.

זיהום אוויר ותזונה לקויה

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה בדבר השפעות סביבתיות על הסיכון לתחלואה מסרטן השד. בישראל, מחקרים לאחרונה מזהים הבדלים בשיעורי התחלואה בין אזורים שונים. כך, דו"ח של משרד הבריאות מאוקטובר 2018 מזהה עלייה בתחלואה בסרטן באזורי חיפה ותל אביב. לפי הדו"ח, בבחינת שיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני, בין השנים 2015-2011 נשים תושבות אזור תל אביב לקו במחלה בשיעור גבוה ב-12% מהצפוי, ונשים בנפות פתח תקווה וחיפה אובחנו במחלה בשיעור גבוה ב-7% מהצפוי. שיעורים נמוכים מהצפוי של תחלואה בסרטן שד חודרני תועדו בקרב נשים תושבות נפות עכו (13% פחות מהצפוי), נפת כנרת ונפת חדרה (11% פחות מהצפוי), נפת באר שבע (9% פחות מהצפוי) ונפת ירושלים (6% פחות מהצפוי). סרטן שד חודרני מהווה שליש מכלל מקרי התחלואה בסרטן שד חודרני בקרב נשים ישראליות.

העבודה הנוכחית זיהתה הבדלים בתמותה מסרטן השד בין נשים עירוניות לכפריות, כלומר שאלו שמתגוררות בעיר נמצאות בסיכויים נמוכים יותר להחלים מהמחלה. סיכון עודף זה נותר על כנו גם לאחר נטרול ההשפעה של מוצא אתני על התמותה מהמחלה – שכן ידוע כי נשים ערביות בישראל נמצאות בסיכון גבוה יותר לתמותה מסרטן השד בהשוואה ליהודיות. גם במחקר הנוכחי נמצא כי לחולות יהודיות עם סרטן השד היה סיכון נמוך ב-20% לתמותה בהשוואה לערביות, אם כי גם לאחר נטרול השפעות המוצא, הסיכון לתמותה מסרטן השד היה גבוה יותר בקרב חולות שהתגוררו ביישובים עירוניים – גם יהודיות.

מחקרים נוספים מהשנים האחרונות זיהו השפעות סביבתיות נוספות על הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים ובכללם סרטן השד, לרבות השפעות של זיהום אוויר ועישון סיגריות והשפעה של חשיפה לתאורה מלאכותית בבית ולתאורת רחוב בשעות הלילה.

יתכן כי חרף הניסיונות לנטרל משתנים מתערבים בעבודה הנוכחית – זיהום אוויר אשר חמור יותר בערים, עשוי להיות אחד ההסברים לפערים בתמותה מסרטן השד שנצפתה בין ערים ליישובים כפריים. על כן, לפי החוקרים, הממצאים צריכים להוות גורם נוסף שמניע לפעילות להפחתת זיהום אוויר ועידוד שימוש בתחבורה ציבורית על פני כלי רכב פרטיים מזהמים בערים.

ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות מהעולם שמזהות סיכון גדול יותר למתגוררים בערים הן בהתפתחות גידולים סרטניים והן באשר למהלך המחלה. כך, למשל, חוקרים מצפון אירלנד דיווחו ביוני 2014 בכתב העת Journal of Urban Health כי לתושבי ערים סיכון גבוה יותר להתפתחות שורה ארוכה של גידולים סרטניים, בהשוואה לתושבי כפרים, ובין השאר סיכון גבוה לסרטן ראש-צוואר ב-53% יותר בקרב גברים וב-29% יותר בקרב נשים; סיכון גבוה לסרטן הוושט ב-21% יותר בשני המינים; וסיכון גבוה יותר ב-9% בקרב נשים עירוניות להתפתחות סרטן השד. גם בעבודה זו מוזכר זיהום האוויר כגורם שעשוי להסביר את הפערים בשיעורי התחלואה, לצד גורמי סיכון סביבתיים נוספים לסרטן שעשויים להיות בהם פערים בין תושבי ערים וכפרים, כגון פעילות גופנית נמוכה יותר, תזונה לקויה וריבוי חשיפות תעסוקתיות לחומרים מסרטנים אצל המתגוררים בערים.

לעומת זאת, בכפרים החשיפה לטבע גבוהה יותר, וזו טומנת לפי עבודות סגולות בריאותיות רבות, ובהן ייתכן כי גם תכונות נוגדות סרטן.

מחקר מסין שפורסם בדצמבר 2017 בכתב העת Thoracic Cancer מצא כי פערים בין תושבות ערים וכפרים בשיעורי התחלואה בסרטן השד מצטמצמים עם השנים – לצד מגמה של חדירת אורחות חיים מערביים גם לכפרים כחלק מתהליך הגלובליזציה.

יש לציין כי לצד המעלות של מגורים בכפר ביחס להעדר זיהום אוויר וגורמי סיכון לסרטן – הרי שמגורים באזורים פריפריים מלווים גם בירידה בנגישות לשירותי בריאות, ומספר עבודות מצביעות על נטייה לאבחון מאוחר יותר בסרטן בקרב תושבי כפרים, מה שאמור להשפיע דווקא לרעה על מהלך המחלה. עם זאת, יתכן כי בישראל השפעותיו של היבט זה מצומצמות יותר, מאחר ומדובר במדינה קטנה יחסית שבה יש נגישות גבוהה לשירותים רפואיים גם בפריפריה.

החוקרים בעבודה הנוכחית קוראים להעמיק ולבחון את ההבדלים האפשריים בתמותה מסרטן השד בין נשים עירוניות וכפריות.

החוקרים מדגישים כי למרות הפערים שנצפו – עדיין ישנם גם גורמים גנטיים שמשפיעים משמעותית על הסיכון לסרטן השד, לעתים אף יותר מגורמים סביבתיים, כך שלנשים אשכנזיות נשאיות מוטציות גנטיות שנקשרו למחלה יש עדיין סיכון גבוה יותר לפתח סרטן השד גם אם הן מתגוררות בכפרים, בהשוואה לנשים לא אשכנזיות שמתגוררות באזור עירוני.

בישראל, לפי נתונים שפורסמו באוקטובר 2022 לרגל חודש המודעות לסרטן השד,

בעשרים השנים האחרונות נרשמת יציבות בשיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני בישראל, ואילו בשיעור המאובחנות עם סרטן שד ממוקד מדווח על עלייה.

International Journal of Environmental Research and Public Health, doi: 10.3390/ijerph192315785