עלייה מדווחת בחמש השנים האחרונות בסיכויי ההחלמה מסרטן השד בישראל, כך עולה מנתונים חדשים של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות שמתפרסמים היום (א׳) לרגל חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד שמצוין באוקטובר.

לפי הנתונים העדכניים, בשנת 2019 אובחנו בישראל 5,539 נשים עם גידולים ממאירים בשד, מתוכן מעל לעשירית (12.4%) עם גידול ממוקד, ואילו הרוב (87.6%) עם גידול חודרני בשד – גידול שחרג מרקחת השד והתפשט לאזורים אחרים בגוף, לרבות בלוטות לימפה ו/או גרורות באיברים אחרים. כ-90% מהמאובחנות היו יהודיות וכעשירית ערביות.

בעשרים השנים האחרונות נרשמת יציבות בשיעורי התחלואה בסרטן שד חודרני בישראל, ואילו בשיעור המאובחנות עם סרטן שד ממוקד מדווח על עלייה: בסוף שנות ה-90 (בין 1996 ל-1999) תועדה עלייה של 15.8% במספר האבחנות של סרטן שד ממוקד, ובהמשך קצב הגידול התמתן בין השנים 2000 ל-2019 ל-2% לשנה אצל יהודיות ו-3.1% אצל ערביות.

כאחד מגורמי הסיכון הפוטנציאליים לסרטן השד, באוגוסט 2022 דווח על ממצאי מחקר שנערך במימון המשרד להגנת הסביבה ובהשתתפות חוקרים בכירים מהאוניברסיטה העברית והדסה, הטכניון, מכון גרטנר ומשרד הבריאות, אשר זיהה תחלואה עודפת של 7% עד 16% בסרטן בקרב תושבי מפרץ חיפה בעקבות חשיפה לזיהום אוויר בגיל צעיר, לרבות ריבוי מקרים של סרטן השד מסוגים שונים.

סרטן שד חודרני עדיין מהווה גם לפי הנתונים העדכניים את מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בקרב נשים ישראליות – כשליש ממקרי הסרטן החדשים בקרב נשים. כמו כן, כחמישית מכלל מקרי התמותה מסרטן אצל נשים ישראליות הם כתוצאה מסרטן חודרני של השד.

מדי שנה מתות בישראל כ-1,000 חולות בסרטן השד, ובשנת 2019 מתו 1,085 ישראליות מהמחלה, מרביתן מבוגרות. הנתונים העדכניים מצביעים בשנים האחרונות על ירידה בהיקף של 2% בשיעורי התמותה מסרטן השד בקרב יהודיות ויציבות באוכלוסייה הערבית.

מתי צריך ממוגרפיה?

בשנת 2019, רוב המאובחנות בסרטן השד (כ-75%) היו נשים מעל גיל 50 – הגיל שמוגדר כיום כגיל היעד לתחילת ביצוע בדיקות ממוגרפיה שגרתיות לאבחון מוקדם של סרטן השד בכלל האוכלוסייה, ואילו שיעור נכבד של רבע (25%) מהמאובחנות היו צעירות יותר.

בשנים האחרונות גוברים הקולות במערכת הבריאות שקוראים להורדת הגיל המומלץ לתחילת ביצוע בדיקות ממוגרפיה. כיום ממוגרפיה מומלצת מגיל 50 אחת לשנתיים לנשים באוכלוסייה הכללית, ומגיל 40 אחת לשנה לנשים בקבוצות סיכון, לרבות נשאיות של "המוטציה האשכנזית" וקרובות משפחה ביולוגיות מקרבה ראשונה של נשים שאובחנו במחלה. לאחרונה פורסם ב"כמוני" כי על רקע קבלת המלצות של ועדה מקצועית, ישראליות שיבקשו מרופאיהן הפניה לבדיקת ממוגרפיה כבר מגיל 45 יקבלו את הבדיקה במסגרת סל הבריאות הממלכתי.

לפי הנתונים החדשים, בשנת 2019 הגיל הממוצע של אבחון בסרטן שד בקרב יהודיות עמד על 62.4 שנים ואילו בקרב ערביות על 55.4 שנים. הגיל הממוצע לאבחון של סרטן שד ממוקד בשנת 2019 מציג גם הוא פערים ביו יהודיות (59.3 שנים) לערביות (55 שנים). מספר עבודות הצביעו בשנים האחרונות על כך שנשים ערביות מאובחנות עם סרטן שד בגיל צעיר יותר, ולכן אצלן נדרש לבחון האם יש צורך בהורדת גיל היעד לתחילת ביצוע בדיקות ממוגרפיה סדירות.

חשוב להזכיר כי לפי הנתונים העדכניים, בעשור האחרון עלה ב-10% שיעור הנשים שאובחנו עם סרטן השד בשלב מוקדם – נתון שמרמז על יעילותן של בדיקות ממוגרפיה באיתור המחלה בשלבים ראשוניים, כשסיכויי ההחלמה גבוהים יותר. בשנת 2019 נמצא כי 68.7% מהמאובחנות עם סרטן השד אובחנו בשלב מוקדם, בהשוואה ל-58.2% בשנת 2005.

הסיכון לתמותה גבוה מרוב מדינות המערב

מדי שנה, כאחוז מהאבחונים של סרטן השד מדווחים אצל גברים. בשנת 2019 אובחנו 48 גברים עם סרטן השד ושנה קודם לכן אובחנו 51 גברים עם המחלה.

בהשוואה בינלאומית, לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן בארגון הבריאות העולמי (IARC) לשנת 2020, ישראל ניצבת במקום ה-45 בעולם בשיעורי ההיארעות של סרטן השד לחמש שנים: 408.2 מקרים לכל מאה אלף איש, כשבראש הרשימה בלגיה (845.4 מקרים למאה אלף), ומעל ישראל גם גרמניה (707.4 למאה אלף), צרפת (702.6 למאה אלף), בריטניה (663.4 למאה אלף) וארה"ב (640.3 למאה אלף), ובתחתית הרשימה בהוטאן (בהוטן) שבדרום אסיה (10.8 למאה אלף) וגמביה שבאפריקה (11.2 למאה אלף).

כמו כן, ישראל במקום נמוך יחסית ה-69 בשיעורי התמותה מסרטן השד במדרג העולמי (16.7 למאה אלף) – מה שמעיד על סיכויי החלמה גבוהים בישראל מהמחלה, אם כי לפי ההשוואה, סיכויי התמותה מסרטן השד בישראל עדיין גבוהים מאלו שמתועדים ברוב מדינות המערב. שיעורי תמותה נמוכים מאשר ישראל מדווחים ברוב מדינות המערב, לרבות גרמניה (16 למאה אלף), צרפת (15.6 למאה אלף), בריטניה (14 למאה אלף) וארה"ב (12.4 למאה אלף).