סרטן השד
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סרטן השד: האם לשמור על הפטמה?
מחקר ענק: שימור הפטמה בניתוח כריתה נרחבת בחולות סרטן השד לא מגדיל את הסיכון לחזרת המחלה ולתמותה
חולות בסרטן השד עם גידול מפושט או כזה שאינו מאפשר כריתה חלקית של רקמת השד וטיפול תרופתי מקדים לניתוח (ניאו-אדג'ובנטי) להקטנת נפח הגידול – נזקקות לרוב לעבור כריתה מלאה של השד הקרויה 'מסטקטומי', שנחשבת לניתוח מסובך, הגורם לאובדן תחושה בשדיים ודורש לרוב ניתוחים משלימים נלווים שאינם יכולים להתבצע יחד עם הכריתה, לרבות ניתוח לבנייה מחדש של הפטמה והעטרה.
אולם מטה אנליזה חדשה מצאה כי גישה ניתוחית חדשה שצוברת לאחרונה פופולאריות, המשמרת את הפטמה תוך כדי ניתוחים לכריתה מלאה של השד, באופן המאפשר להותיר חלק מתחושת הפטמה אצל האישה, מהווה ניתוח בטוח שאינו כולל סיבוכים מיוחדים בעבור האישה ומוביל לשיעורי הישרדות דומים, ללא עלייה בסיכון לחזרה של הגידול, בהשוואה לניתוחים רדיקאליים יותר.
בעבודה שבוצעה על ידי חוקרות מאוניברסיטאות מיאמי, סטאנפורד וושינגטון בראשות ד"ר לוסי דה לה קרוז, והוצגה בתחילת החודש (מאי) בכנס השנתי של החברה האמריקאית למנתחי שד (ASBrS) שנערך בפלורידה, בוצעה מטה אנליזה ל-19 מחקרים שפורסמו בנושא בשנים 2004 עד 2015 בהשתתפות 5,393 נבדקות עם סרטן השד, מתוכן 2,013 עברו ניתוח של כריתה מלאה הכולל שימור של מעטפת העור, הפטמה והעטרה - ניתוח הקרוי בעגה המקצועית NippleSparing Mastectomy ובקיצור NSM. ניתוח זה הושווה בתוצאותיו לכריתה מלאה רדיקאלית של השד וכן לניתוח חדשני יותר שמאפשר כריתה מלאה של השד אך משמר את רוב העור העוטף את השד, תוך הסרת הפטמה והעטרה והוצאת רקמת השד הפנימית דרך החתך הזעיר שנוצר - ניתוח הקרוי בשפה מקצועית SkinSparing Mastectomy ובקיצור SSM.
בחישוב ההישרדות הכוללת נמצא יתרון של 2.5% להישרדות בקבוצת החולות שעברו ניתוחים עם שימור הפטמה (NSM). מעקב בהמשך זיהה שיעורים דומים לחזרה של הגידול הסרטני עם הניתוחים השונים: כעבור שלוש שנים אותרו 0.6% מקרים של חזרה של סרטן השד, ואילו במעקב כעבור מעל לחמש שנים זוהו 2.1% מקרים של חזרת הגידול בשד.
מרבית החולות במחקרים שנכללו בניתוח אובחנו בשלבים התחלתיים 1 ו-2 של גידול סרטני בשד מסוג 'דקטל קרצינומה' (IDC), שהוא סרטן פולשני שתחילתו במעברי החלב בשד, החודר מתוכם לרקמות השומניות של השד.
יתרון קוסמטי ולעתים תחושתי
למרות הדאגה של הממסד הרפואי מהניתוח החדשני, הנובעת מכך שהותרת רקמת הפטמה והעטרה מעלה תיאורטית את הסיכון להתפתחות גידול סרטני ברקמה שלא הוסרה ולחזרה של הסרטן, הרי שהמטה אנליזה הצביעה על סיכון דומה לחזרה של הגידול וכן להישרדות הכוללת בניתוח זה בהשוואה לניתוחים שאינם משמרים את הפטמה.
מעבר לכך, לניתוחים הכוללים את שימור הפטמה והעטרה יתרון נוסף, הן קוסמטי והן תחושתי, שכן הותרת הפטמה ורקמת העור שמסביבה מאפשרת לעתים שימור של התחושה בפטמה, גם אם באופן חלקי, וזאת בהבדל מנשים שעוברות כריתת שד מלאה רדיקאלית ומאבדות לחלוטין את התחושה בשד.
עם זאת, גם אלו העוברות ניתוח כריתה מלאה עם שימור פטמה צריכות לדעת כי לפי החברה האמריקאית לסרטן (ACS), ניתוח חדשני זה עלול אף הוא שלא להותיר בפטמה תחושה כלשהי, או להשאיר תחושה מעומעמת בלבד, גם בעת מגע מיני, וזאת בגלל האפשרות לפגיעה בזרימת הדם ובאותות עצביים בעת הסרת רקמת השד שמתחת לפטמה. כמו כן, הפטמה עלולה להתעוות כתוצאה מהסרת הרקמה שמתחתיה ולא להישאר בצורתה המקורית למרות שימורה.
יש לציין כי במצבים מסוימים לא ניתן לבצע אנטומית ניתוח כריתה מלאה עם שימור הפטמה, למשל במקרים בהם הגידול ממוקם סמוך מדי לפטמה ולעטרה.
מהעבודה עולה כי במקרים בהם נדרשת כריתה מלאה של השד, מומלץ לשקול את שימור הפטמה, מאחר ומדובר בפעולה שגם מונעת את הצורך בעתיד בניתוח לשחזור פטמה וגם אינה כרוכה בסיבוכים עודפים.
בהצגת הממצאים הוסיפה ד"ר דה לה קרוז כי בארה"ב כבר אובחנה מגמה של מעבר מניתוחי מסטקטומי רדיקאליים בהם מוסרת הפטמה לניתוחי כריתה מלאה עדינים יותר שמבצעים גם שימור של הפטמה ורקמת העור (NSM).
החוקרת קוראת לניהול מאגר פרוספקטיבי של חולות סרטן שד שעוברות ניתוחי שד בכריתה מלאה תוך שימור הפטמות כדי לבחון לאורך זמן את יעילותם של הניתוחים הללו בהשוואה לניתוחי כריתה מלאה רדיקאלית שעדיין נמצאים בשימוש נרחב יותר במדינות המערב.
גם בישראל, ניתוח הכריתה המלאה (מסטקטומי) הנפוץ ביותר כיום בבתי החולים הוא ניתוח כריתה רדיקאלית מותאמת המלווה בהסרה של כל השד וקשריות הלימפה בבית השחי, ומאפשר בהמשך ניתוח לשחזור מבנה הפטמה, תוך אובדן תחושה בפטמה ובעטרה. ניתוח נוסף כולל הסרה רדיקאלית מלאה הכוללת גם הוצאה של שריר בית החזה, אולם ניתוח זה גורם לעיוותים קשים בחזה של האישה המנותחת, ועל רקע היעדר יתרונות צומצם השימוש בגישה זו בשנים האחרונות.
De la Cruz, American Society of Breast Surgeons Annual Meeting, April 30 2015