עם האבחנה של סרטן השד, אתן צפויות להיכנס לעולם חדש ומאתגר שכרוך בהתמודדות קשה עם טיפולים המלווים לרוב בתופעות לוואי לא פשוטות. אך עם זאת, חשוב לראות את האור בקצה המנהרה. כיום רוב המאובחנות בסרטן השד יחלימו מהמחלה, והטיפולים המתקדמים שקיימים מובילים לשיעורי החלמה שמגיעים בחלק מסוגי סרטן השד אף ל-90% ולמעלה מכך.

לכבוד חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד שמצוין החודש, החלטנו להתרכז בהעלאת מודעות בקרב המאובחנות החדשות ובני משפחתן למספר דברים שיוכלו לשפר את מהלך הטיפולים וההחלמה ולשפר את הרווחה הפיזית והנפשית.

1. לפנות לאונקולוג מיד לאחר קבלת האבחנה

הטיפול בסרטן השד הפך ברבות השנים לרב-תחומי, וכיום נוטה לערב שורה ארוכה של מומחים בנקודות זמן שונות, לרבות אונקולוגים, כירורגים של השד, כירורגים פלסטיים, רופאי משפחה, גינקולוגים, רדיולוגים, אחיות 'מתאמות שד' ומומחים נוספים.

לרוב, לאחר שאובחן ממצא חריג בבדיקת ממוגרפיה ולאחר אבחון בסרטן השד בבדיקת ביופסיה של השד, המטופלת תופנה לכירורג שד כדי שידון באפשרות לכריתה ניתוחית של הגידול בהתאם לסוג המחלה ושלב המחלה. לאחר הניתוח תופנה המטופלת לאונקולוג שישמש כ'מנהל מקרה' לצורך התאמת טיפול תרופתי, תוך הפנייה למכון רדיותרפיה לטיפול בהקרנות לפי הצורך ולטיפולים נוספים.

עם זאת, בשנים האחרונות נוספו להמלצות הטיפוליות בסרטן השד קווי טיפול חדשים בתרופות ייעודיות למחלה עוד בשלב הטרום ניתוחי – טיפול הקרוי 'נאו אדג'ובנטי' שמטרתו לצמצם את היקף הגידול לפני הניתוח עד כמה שאפשר ולשפר את תוצאותיו. הטיפול הטרום ניתוחי עשוי לכלול תרופות הורמונאליות, כימותרפיה ואף תרופות ביולוגיות לסרטן השד, בהתאם לסמנים ביולוגיים שמאותרים אצל החולה בבדיקה הפתולוגית והאפיון הראשוני של דגימת הגידול שהוצאה בביופסיה ובהתאם לשלב המחלה.

"במקרים מסוימים טיפול נאו אדג'ובנטי עשוי לאפשר ניתוח משמר עם כריתה חלקית של השד (למפקטומי) ולהימנע מהצורך בכריתה מלאה של השד (מסטקטומי)", מסבירה ד"ר שני ברויאר, רופאה בכירה במכון שרת לאונקולוגיה בבית החולים הדסה עין-כרם. לדבריה, מסיבה זו חשוב לערב אונקולוג כבר לאחר האבחון בסרטן השד, כדי שיבחן את הצורך בטיפול תרופתי טרום ניתוחי, בשיתוף עם כירורג השד.

ברוב המרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולות בסרטן השד כבר נהוג לבצע בשגרה התייעצויות רב מקצועיות, הכוללות אונקולוגים וכירורגים של השד לפני החלטה על ניתוח של מטופלת חדשה במטרה לקבל החלטות בקונצנזוס, אך התייעצות שכזו לא מתבצעת בכל מרפאה. 

מחקר בנושא שבחן את התפקוד של צוותים רב מקצועיים לטיפול בחולות בסרטן השד ב-39 מדינות ובכללן ישראל, שממצאיו פורסמו באפריל 2012 בכתב העת Annals of Oncology, העלה כי קיים שוני רב בין המדינות שנבדקו בדבר ההיוועצות הרב מקצועית, כאשר ב-22 מדינות דווח כי התייעצות רב מקצועית בטיפול בחולות סרטן השד היא מחויבת, ובכללן בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה ואוסטרליה, אך לא ישראל.

"על רקע מציאות זו – חשוב למאובחנת בסרטן השד לדאוג שאונקולוג יעבור על האבחנה ועל ממצאי בדיקת הביופסיה ויבדוק האם היא מתאימה לטיפול טרום ניתוחי", מסכמת ד"ר ברויאר.

2. לבחון האם משתלם לשוב למעגל העבודה

חולות בסרטן השד שמתמודדות עם הקושי הנפשי של האבחון במחלה ועם התסמינים של הגידול ותופעות הלוואי של הטיפולים – זכאיות להטבות שונות הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הסוציאלי, לרבות זכאות להנחות ופטורים בתשלומי בריאות וכן קצבאות והנחות במיסים. היכרות עם הזכאויות מסייעת בתהליך יעיל של מיצוי זכויות שבאפשרותו להקל משמעותית במעמסה שנלווית למחלה.

אחד הנושאים שמומלץ לבחון היטב הוא האם משתלם לחולה כספית להפסיק לעבוד ומתי משתלם לה לשוב למעגל העבודה לאחר תקופת המחלה.

לדברי עו"ד ליאור טומשין, שותף במשרד "מרקמן את טומשין" המומחה לתחום מיצוי זכויות רפואיות, השאלה האם משתלם כלכלית להפסיק ולו זמנית את העבודה לאחר האבחון בסרטן השד היא שאלה אינדיבידואלית שתלויה בכל חולה בהתאם לתנאי עבודתה, וכדי להשיב עליה יש לבדוק את הזכאות של החולה לקצבת נכות מביטוח לאומי ואת זכאותה לביטוחי בריאות פרטיים ופנסיה רפואית ממקום העבודה, ובהתאם לכך לקבל החלטה.

כך, למשל, חולת סרטן השד שהיא עובדת מדינה ומבוטחת בביטוח אובדן כושר עבודה עשויה לקבל בזמן הטיפולים משכורת של קרן פנסיה בסכום של 70%-75% מהמשכורת, לעתים קצבת נכות כללית (קצבה שניתנת רק כשההכנסה נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק) וביטוח אובדן כושר עבודה – במידה והפסיקה לעבוד, ומדובר יחד בסכום גבוה בהרבה מהסכום שהייתה מרוויחה לו הייתה ממשיכה בעבודתה כרגיל, ולכן ייתכן ועדיף לה להפסיק זמנית את עבודתה.

לעומתה, חולת סרטן השד עצמאית שמרוויחה יפה למחייתה, למשל בסכום של מעל ל-15,000 ש"ח לחודש – עשויה לחוות פגיעה תעסוקתית משמעותית אם תפסיק לעבוד ולחיות מקצבת נכות כללית וקצבה מופחתת במקרה של נכות מלאה (בהתאם לתנאים של קרן הפנסיה אליה היא מפרישה כספים).

מטופלת זו, גם אם תפסיד את הזכאות לקצבת נכות כללית אם תמשיך לעבוד - עשויה להיות זכאי לקצבאות אחרות בזמן הטיפולים, לרבות קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם), וכן עשויה להיות זכאי לפטור ממס הכנסה בתקופת הטיפולים על כל משכורתה, ולכן ייתכן שישתלם לה להמשיך בעבודתה.

במגוון השיקולים האם להישאר במעגל העבודה, על החולה לשקול לא רק היבטים כלכליים-פיננסיים, אלא גם היבטים רפואיים, חברתיים, כלכליים ונוספים.

עוד על כל הזכויות לחולות בסרטן השד בישראל

עוד על השיקולים של חולי סרטן האם להמשיך לעבוד  

3. להכיר את השירותים המיוחדים במרכזי הסרטן

כל מאובחנת בסרטן בישראל זכאית לבחור באיזה מרכז סרטן היא מבקשת לעבור את הטיפול במחלה ולקבל עבורו טופס החייבות (טופס 17) מקופת החולים, זאת מאחר והקופות החריגו בשנים האחרונות מיוזמתן את מחלת הסרטן משאר המחלות שמאפשרות טיפולים רפואיים רק בבתי חולים שעמם חתומה קופת החולים על הסדרי בחירה.

למאובחנת בסרטן השד מומלץ להכיר את מגוון השירותים המוצעים במרכז הסרטן שבו היא מטופלת ועשויים לסייע לה. ברוב מרכזי הסרטן קיים מגוון שירותים שונים שעשויים לסייע, ובכלל זה עובדים סוציאליים שמסייעים בתהליכי מיצוי זכויות רפואיות וסוציאליות ובהגשת טפסים רלוונטיים לקבלת זכאות לקצבאות, הנחות והטבות מרשויות המדינה; שירותי רפואה משלימה שלרוב ניתנים בעלות מסובסדת ועשויים להקל בהתמודדות עם תופעות הלוואי של המחלה והטיפולים; פסיכואונקולוגים שיכולים להקל בהתמודדות הנפשית עם האבחנה בסרטן השד וביחסים בין אישיים ומשפחתיים; ובחלק ממרכזי הסרטן נפתחו מרכזי רווחה ופנאי המאפשרים לחולות בתקופת הטיפולים גלישה במחשבים, האזנה למוסיקה, פעולות יצירה, צפייה בסרט קולנוע, השתתפות בחוגים כגון ריקודי בטן ויוגה צחוק ואף סלון יופי ופיאות המספק למטופלות שירותי חפיפה, תספורת, תסרוקת וטיפול בפאות והשאלת פיאה.

גם עמותות הפועלות למען חולות בסרטן השד מפעילות תוכניות ייחודיות. כך, למשל, האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מרכזי תמיכה לחולי סרטן ומחלימים, הכוללים מגוון פעילויות, לרבות קבוצות תמיכה, סדנאות הבעה ויצירה, סדנאות לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, סדנת תקשורת ואפילו סדנת בישול לשיפור התזונה לחולים ומחלימים מסרטן באמצעות הכנת תבשילים ולימוד ערכם התזונתי. עמותת אחת מתשע מפעילה אף היא קבוצות תמיכה לחולות וכן תוכניות לליווי אישי על ידי מתנדבות ולליווי רוחני.

4. לשקול האם כדאי לבצע שחזור שד

נשים שאובחן אצלן סרטן שד וזקוקות לעבור ניתוח לכריתת שד מלאה (מסטקטומי) נדרשות לשקול את ההיבטים הקשורים לשחזור של השד לאחר הכריתה, לעתים מיד לאחר ניתוח הכריתה או במסגרת ניתוח נוסף בהמשך.

אולם שחזור שד אינו מהווה שלב מובנה בכלל ניתוחי השד, וישנן מטופלות בסרטן השד שמומלץ להן לשקול לוותר על שחזור שד ולהשתמש בפתרונות אסתטיים אחרים לאחר הניתוח.

לדברי פרופ' תניר אלוייס, כירורגית בכירה ומנהלת מרכז בריאות השד במרכז הרפואי קפלן, שחזור אינו בהכרח הבחירה המתאימה לכל אחת. כשמקבלים החלטה בנושא, חשוב להבין שניתוח משולב לכריתה ושחזור יותר ארוך מניתוח ללא שחזור, ההחלמה קצת יותר קשה ויש יותר סיכון לסיבוכים אחרי הניתוח. בין הסיבוכים האפשריים לניתוחי שחזור שד נכללים סיבוכים זיהומיים, וגם סיבוכים הקשורים לשתל השד כמו תזוזה של השתל, דלף מהשתלים, קרע או היווצרות רקמת צלקת מסביב לשתל (קופסית) שעלולה ללחוץ את השתל ולגרום לו להתקשות ולצורתו להתעוות. אחוז לא מבוטל מהניתוחים לשחזור שד עם שתלים יצריכו ניתוח חוזר במהלך השנים.

"בנוסף, חשוב להבין כי שד משוחזר לא יראה וודאי לא ירגיש כמו שד טבעי", מבהירה פרופ' אלוייס, "גם כי לשד עצמו אין עצבוב ולכן אין בו תחושה, וגם מכיוון שכשנוגעים בשד הוא מרגיש אחרת, בוודאי כשמדובר בשתלי סיליקון ולא שחזור עצמוני מרקמות שומן של המטופלת".

רוב הנשים שעברו שחזור שד מרוצות מהתוצאה, אך בכדי למקסם את שביעות הרצון – חשוב לתאם ציפיות מראש עם הכירורג המטפל ולדעת לקראת מה הולכים.

האפשרות להימנע משחזור שד אמנם אינה פשוטה בהיבט הדימוי העצמי והחברתי, אך בשנים האחרונות עולה המודעות לכך שזו אכן אפשרות סבירה שיש לדון בה. חשוב גם להכיר את האביזרים הקיימים כיום המשמשים כפתרונות לחוסר סימטריה למחלימות מסרטן השד שלא עוברות שחזור שד, לרבות פרוטזות שנראות ומרגישות כמו שד אמיתי, חזיות מעוצבות, פטמות סיליקון ואפילו בגדי ים מיוחדים.

מאמר סקירה בנושא, שפורסם ביולי 2009 בכתב העת Journal of the American College of Surgeons, מעלה כי התוצאות לחולות בסרטן השד שעברו כריתה מלאה עם או בלי שחזור דומות בכל הקשור להשפעה על דימוי גוף והנאה ממגע מיני, ואף נמצא כי בהיבט של איכות החיים הכוללת – נשים שנמנעו מניתוח שחזור שד העידו על איכות חיים טובה יותר. 

עוד על השיקולים לביצוע ניתוח שחזור שד

עדויות של נשים שחלו בסרטן השד ונמנעו משחזור שד

עוד על הפתרונות החלופיים לניתוחי שחזור שד

5. לערב פלסטיקאי בניתוח כריתת שד – גם כשמדובר בכריתה חלקית

מאחר וברוב המקרים כיום מקובל לבצע שחזורי שד כבר במסגרת ניתוח לכריתת השד/הגידול – חשוב להיוועץ לפני הניתוח עם כירורג פלסטי כדי לקבל את המידע לגבי השחזור המומלץ בהתאם למצבה של המטופלת וכל המידע החיוני בנושא.

לדברי ד"ר דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית וכוויות בבית החולים בילינסון ובמרכז שניידר לרפואת ילדים, "מומלץ למי שהופנתה לניתוח לכריתת הגידול הסרטני בשד להכיר את השיטות השונות לשחזור שד ולהיוועץ במשותף עם כירורג השד, האונקולוג וכירורג פלסטי – לקראת ההחלטה האם לבצע ניתוח לשחזור שד ומה סוג שחזור השד שיבוצע לה".

במקרים של כריתה חלקית (למפקטומיה) מומלץ לשלב כירורג פלסטי כדי להימנע במידת האפשר מעיוות (דפורמציה) מאוחר. כיום ברוב ניתוחי הלמפקטומיה מבוצע שחזור השד במסגרת אותו ניתוח – תחילה הכירורג כורת את הגידול ובהמשך הכירורג הפלסטי מבצע את השחזור – בתהליך הקרוי 'אונקופלסטיקה'. במקרים אלו לרוב ניתן להימנע מהצורך בהחדרת שתל סיליקון ולבצע שחזור ולהשתמש בעודפי רקמה מהשד עצמו או בשלב יותר מאוחר בהזרקות שומן, לרוב מהבטן התחתונה או האגן, בסדרת טיפולים ותוך אפשרות גם לשימוש בחזיית תת לחץ לשיפור התוצאות. בכריתה חלקית נרחבת בשד קטן המצב קרוב לשחזור מלא, ואז נהוג לעשות שימוש בשתל סיליקון או ברקמה ממקור אחר בגוף.

גם כשנדרשת כריתה מלאה של השד (מסטקטומי) – במקרים של החדרת שתל סיליקון – לרוב הניתוח השחזורי יחל מיד בתום הסרת הגידול ובאותו ניתוח, למעט מצבים שבהם המטופלת סובלת ממצב רפואי קשה ומורכב, אז מומלץ שתעבור ניתוח קצר יותר, או במידה והיא צריכה להתחיל באופן מיידי טיפול שדורש המתנה עם השחזור. 

כיום מקובל לבצע שחזור שד לאחר כריתה מלאה של השד באמצעות החדרת שתל סיליקון בניתוח אחד או בהתאמתו למבנה הגוף באמצעות מותחן למתיחת העור שנותר באזור הכריתה בסדרת ניתוחים. כמו כן ניתן לבצע שחזור שד באמצעות שתל טבעי שמקורו ברקמות טבעיות של החולה – רקמות שריר, עור ושומן שנאספות בעיקר מאזורי הגב והבטן, לעתים בשילוב של הזרקות שומן.

עוד על שחזורי שד בערוץ השחזורים

6. להתעדכן על תוצאות בדיקה לשארית הגידול pCR

בשנים האחרונות חודר לעולם הטיפולים בסרטן השד 'pCR' (קיצור של Complete Response Pathological) ובתרגום לעברית 'תגובה פתולוגית מלאה' – "מונח המשמש בבחינת התגובה לטיפול בסרטן לתיאור מצב שבו לא נותרה שארית של הגידול הסרטני בגוף", מסבירה ד"ר שני ברויאר, רופאה בכירה במכון שרת לאונקולוגיה בבית החולים הדסה עין-כרם.

שארית הגידול נבחנת בבדיקה מעבדתית פתולוגית של הרקמות שהוצאו במהלך הניתוח לכריתת הגידול הסרטני בשד.

המונח מסייע כיום בהתאמת הטיפול המשלים בסרטן השד לחולות שקיבלו טיפול תרופתי נאואדג'ובנטי ובהמשך עוברות ניתוח לכריתת הגידול. אם ממצאי הבדיקה הפתולוגית העלו כי לא נותרה שארית של הגידול בתאי השד ובבלוטות הלימפה – המטופלת מוגדרת עם pCR, כלומר עם 'תגובה פתולוגית מלאה' לטיפול.

הפתולוג לעתים לא יציין את המונח pCR בתוצאות הבדיקה, אולם האונקולוג שבוחן את ממצאי הפתולוגיה קובע האם קיים pCR או שנותרה שארית של הגידול. במידה ונותרה שארית – יותאם למטופלת טיפול תרופתי משלים.

למטופלות עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב שזוהתה אצלן שארית של הגידול לאחר הניתוח, כלומר ללא pCR - ניתן כיום לשקול להתאים טיפול כימותרפי משלים לאחר הניתוח בתרופה קסלודה המכילה את החומר הפעיל קפציטבין הניתנת בכדורים. במידה וחולות עם סרטן שד טריפל נגטיב מוגדרות לאחר הניתוח עם pCR – כלומר ללא שארית הגידול – ניתן שלא לחשוף אותן לטיפול תרופתי נוסף ולהותיר אותן במעקב בלבד.

חולות בסרטן בשד חיובי לחלבון HER-2 יידרשו להמשיך טיפול בהרצפטין או במשלב הרצפטין-פרג'טה גם אם יימצאו עם pCR, כלומר ללא שארית של הגידול לאחר הניתוח – להשלמה של סך הכול שנת טיפולים (18 סבבים הכוללים גם את הטיפול הטרום ניתוחי), וזאת למניעת הישנות הגידול הסרטני. במידה ואובחנה אצל חולה מסוג זה שארית של הגידול לאחר הניתוח, מקובל כיום לשנות את הטיפול התרופתי למשך 14 סבבים של התרופה קדסיילה. בחלק מהמטופלות יוצע טיפול נוסף לאחר השלמת שנת טיפולים בתרופה נרלינקס. כלל התרופות הוכחו כיעילות וכלולות בסל הבריאות הממלכתי בקריטריונים מסוימים. התרופות נבדלות בניהן במנגנוני הפעולה ובאופן המתן, ולכל מטופלת תותאם תרופה מבין השלוש בהתאם למאפיינים ספציפיים.

למאובחנות עם סרטן שד הורמונאלי, כלומר עם קולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+) הסיכויים למצב של pCR לאחר ניתוח נמוכים, ולרובן יותאם טיפול הורמונאלי בסרטן השד גם לאחר הניתוח, למניעת הישנות הסרטן ויישקל מתן טיפול כימותרפי נוסף.

* יש להבחין בין pCR שמשמעו העדר שארית של הגידול, כפי שהוסבר, לבין בדיקה גנטית חדשה המכונה באותן ראשי תיבות PCR (קיצור של Polymerase Chain Reaction, ובתרגום לעברית: 'תגובת שרשרת של פולימרז'). בדיקה זו משמשת בשנים האחרונות ברפואה למגוון רחב של יישומים, בין השאר כדי לאתר מוטציות בגנים שקשורות להתפתחות גידולים ממאירים.

7. להבין שזה לא נגמר גם לאחר הטיפולים

ההתמודדות עם סרטן השד מורכבת, ועם השנים התחזקה ההכרה בדבר הצורך להמשיך ולסייע לחולה להתמודד עם אתגרי המחלה גם לאחר סיום הטיפולים, בשלבי ההחלמה, למשך חודשים ושנים קדימה.

יש לזכור כי גם בתום הטיפולים התרופתיים שנקבעו מראש לסרטן השד שאותר – לעתים נדרש המשך טיפול, לרבות במצבים שבהם הותאם טיפול טרום ניתוחי, ולאחר הניתוח מאובחנת שארית של הגידול וכן כטיפול אחזקה למניעת הישנות, בהתאם לסוג המחלה.

מחלימות נדרשות כיום למעקבים רפואיים תקופתיים, ובמקרים רבים מרגישות לחץ ומתח נפשי על רקע הסיכון להישנות של סרטן השד. כמו כן, תהליך החזרה לשגרה שמלווה לעתים בירידה באינטנסיביות הטיפול הרפואי ובצורך לשוב חזרה למסגרות של עבודה ולימודים עשוי גם כן לגבות מחיר נפשי. סקירה שפורסמה בדצמבר 2018 בכתב העת JNCI של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב העלתה, כי מתוך 60 מחקרים שבחנו את האספקטים הנפשיים של מחלימות מסרטן השד, 33 עבודות מצאו כי למחלימות נטייה מוגברת לדיכאון, 17 זיהו נטייה מוגברת לחרדה, וכן תועדו בעבודות שנכללו בסקירה נטייה מוגברת לטיפול בתרופות לדיכאון, לתסמינים קוגניטיביים, לפוסט טראומה, הפרעות שינה ונטייה אובדנית.

יש לזכור כי מחלימות רבות ממשיכות לסבול מתסמיני המחלה והטיפולים גם חודשים ארוכים לאחר שהסתיימו. כמו כן, מחלימות מסרטן השד ככלל המחלימים מסרטן מצויות בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים כגון דלדול עצם ואוסטיאופורוזיס.

בתקופת ההחלמה, ובעיקר בתחילתה – חשוב להבטיח את המשך הטיפול בהיבטים הנפשיים שנלווים להחלמה. 

מחקר ישראלי שפורסם באוקטובר 2015 מצא כי בהתבסס על ההכרה במחלת הסרטן כאירוע אפשרי היוצר טראומה, ניתן לזהות אצל חלק מהמחלימות תהליך של צמיחה פוסט טראומטית, שעשויה להוביל לתובנות חדשות וחיוביות עבור החולות ולשינוי המבנה הנפשי והתפיסות ביחס לסביבה, באופן שמעניק למחלימה משאבים להתמודדות עם המחלה. המחקר העלה כי תמיכה מחברים מאיצה את התפתחותה של צמיחה פוסט טראומטית בקרב חולות בסרטן השד, יותר מאשר תמיכה מבן הזוג.

לצד התייחסות להיבטים הנפשיים, חשוב ללוות את תהליך ההחלמה מסרטן השד גם באימוץ מאפיינים של אורח חיים בריא להמשך החיים. אורח חיים בריא הוכח במחקרים כמשפר את מצבן של מחלימות, מפחית את הסיכון לסיבוכים, להישנות של סרטן השד ולתמותה ומשפר את איכות החיים, ובכלל זה נמנים תזונה בריאה, הקפדה על משקל גוף תקין, פעילות גופנית סדירה וגמילה מעישון סיגריות.

עוד על אורח חיים למניעת הישנות סרטן שד

הטיפול במחלימות בסרטן השד ניתן כיום בישראל בעיקרו ברפואה הראשונית על ידי רופאי משפחה, ומאז הרפורמה בבריאות הנפש ביולי 2015 – ניתן לבקש מהרופא הפניה לטיפולים נפשיים בסל הבריאות במסגרת קופת החולים.

כמו כן, ניתן להסתייע בפעולות המיועדות למחלימות מסרטן השד שמפעילות עמותות שונות, לרבות הדרכות וקבוצות תמיכה למחלימות, יעוץ בנושאי מיניות והדרכות לסיוע בהטמעת אורח חיים בריא.

עוד על העמותות התומכות בחולות ומחלימות מסרטן השד

בהכנת הכתבה סייעו ד"ר שני ברויאר, רופאה בכירה במכון שרת לאונקולוגיה בבית החולים הדסה עין-כרם; עו"ד ליאור טומשין, שותף במשרד "מרקמן את טומשין" המומחה לתחום מיצוי זכויות רפואיות; פרופ' תניר אלוייס, כירורגית בכירה ומנהלת מרכז בריאות השד במרכז הרפואי קפלן; וד"ר דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית וכוויות בבית החולים בילינסון ובמרכז שניידר לרפואת ילדים ומומחה בתת מומחיות מיוחדת במיקרוכירורגיה ושחזורי שד.