מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמחקר ענק: פרצטמול אינו יעיל לרוב מצבי הכאב

מחקר ענק: פרצטמול אינו יעיל לרוב מצבי הכאב

סקירת מחקרים מאוסטרליה מצאה כי משכך הכאבים הפופולארי פרצטמול אינו מועיל יותר מטיפול דמה לכאבי גב תחתון וכאבים בעמוד השדרה, וכי אין עדויות ליעילותו לטיפול בסוגים רבים של כאבים כתוצאה מפציעות ומחלות שונות


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בעשורים האחרונים עולה בהתמדה מספר המשתמשים בתרופות לשיכוך כאבים והורדת חום, לרבות היקפי השימוש בתרופות שנמכרות ללא מרשם רופא, ובכללן 'פרצטמול' הקרוי גם 'אצטמינופן'; איבפרופן המשתייך למשככי הכאבים מקבוצת NSAIDs; ודיפירון. על רקע השימוש הרווח גם מתרבים הדיווחים על מטופלים שחוו הרעלות כתוצאה משימוש יתר במשככים הללו.

 

עם זאת, סקירת מחקרים חדשה ומקיפה מעמידה בספק את יעילותו של משכך הכאבים פרצטמול, שהוא מהפופולאריים ביותר במדינות המערב, ונמכר בישראל במגוון אופני נטילה, לרבות בקפסולות, כדורים, נרות ותמיסה לעירוי באינפוזיה, בין השאר בשמות אקמול, דקסמול, רוקמול, נובימול, פראמול, פנדול, אבקמול, טברולט, אפרמול וסנסמול. החוקרים מאוסטרליה מצאו כי יעילות הפרצטמול לשורה ארוכה של מצבים רפואיים שמתבטאים בכאבים על רקע מחלות ופגיעות שונות – אינה עולה על יעילותן של תרופות דמה (פלסבו).

 

החוקרים מאוניברסיטאות סידני וניו סאות' ווילס באוסטרליה, ביקשו להעריך את התועלת של שיכוך כאבים באמצעות פרצטמול, שמהווה את התרופה הפופולארית ביותר לשיכוך כאבים במדינה, וביצעו לשם כך סקירה בספרות הרפואית של סקירות שאיגדו מחקרים בנושא שפורסמו לאורך עשור, מינואר 2010 עד אפריל 2020. החוקרים איתרו 36 סקירות בנושא שבחנו את השימוש של פרצטמול לשיכוך כאבים ב-44 מצבים רפואיים שונים.

 

עדויות ליעילות ב-4 מתוך 44 מצבים 

 

עדויות חזקות שנאספו במחקר מצביעות על כך שפרצטמול אינו יעיל לטיפול בכאבי גב תחתון על רקע מחלה או פגיעה. בנוסף, פרצטמול לא נמצא יעיל יותר מטיפול דמה לשיכוך כאבים בעמוד השדרה, למרות שרמות אנזימים בכבד שנבחנו בבדיקות דם עלו בשכיחות גבוהה פי 3.8 בקרב המטופלים בפרצטמול בהשוואה למטופלים בתרופת דמה במצב זה.

 

המחקר לא מצא די עדויות שיכולות לתמוך בתועלת של פרצטמול לשיכוך כאבים במגוון מצבים רפואיים, לרבות כאבי ראש כתוצאה ממיגרנות; כאבים לאחר ניתוחי עיניים, ניתוחים נוירוכירורגיים, ניתוחים גינקולוגים, ניתוחים אורתופדיים וניתוחים במערכת העיכול; כאבים כתוצאה מטיפולי שיניים; כאבים בעקבות אבנים בכליות; כאבים באוזניים על רקע זיהומים בילדות; כאבי בטן; כאבים אצל חולות בסרטן שד גרורתי; וכאבים בקרב תינוקות.

 

כמו כן, היו מעט עדויות על חוסר תועלת של פרצטמול לטיפול בכאבי גרון כתוצאה מהצטננות; מיגרנות אצל ילדים ומתבגרים; כאבים בבדיקות צילומי רחם; כאבים בקרב יילודים; התכווצויות ברחם וכאבים לאחר ניתוח וגינאלי.

 

עדויות לא עקביות ונמוכות במיוחד נאספו על התועלת של פרצטמול לשיכוך כאבים על רקע החדרת קטטר לשלפוחית השתן; כאבים בארבע השעות הראשונות לאחר ניתוחים; כאבים לאחר ניתוחי כפתורים באוזניים לילדים, ניתוחים להחלפת מפרק ברך או ירך, ניתוחים בריאטריים, ניתוחי לב, ניתוחים להסרת שקדים וניתוחים במערכת העיכול; מניעת כאבים אחרי ניתוחים; וכן כאבים המאפיינים דלקת מפרקים שגרונתית.

 

לא נמצאו כל עדויות בסקירות שנבחנו על השפעת הפרצטמול על כאבים אצל חולי סרטן; כאבים כלליים בילדים ומתבגרים; כאבים לאחר שבר בצוואר הירך;  וכאב נוירופטי ממקור עצבי.

 

בעבודה נמצא כי פרצטמול מועיל רק למספר מוגבל מצבים רפואיים, וזוהתה תועלת מתונה עד חזקה לטיפול בפרצטמול לשיכוך כאבים רק בארבעה מתוך 44 המצבים הרפואיים שנבדקו: הסקירה איתרה עדויות חזקות כי פרצטמול מועיל במידה מתונה לשיכוך כאבים על רקע מחלת מפרקים ניוונית שמתבטאת בכאבים בירך ו/או בברך וכן כאמצעי לשיכוך כאבים לאחר ניתוחים נוירוכירורגיים במוח הכרוכים בפתיחת הגולגולת – המכונים 'ניתוחי קרניוטומה'. כמו כן, נאספו עדויות מתונות על יעילות של פרצטמול לשיכוך כאבים למשך כשעתיים במצב של כאב ראש מתחי, ונמצאו עדויות על תועלת בשיכוך של 50% מעוצמת הכאבים אצל נשים לאחר לידה.

 

החוקרים מסכמים כי "לרוב המצבים הרפואיים שנבדקו, הראיות על התועלת של פרצטמול אינן מספקות כדי להציג מסקנות ברורות", וקוראים לביצוע מחקרים נוספים כדי לבחון את הסוגייה ולברר האם נדרש שינוי בהמלצות הרפואיות המקובלות לטיפול בפרצטמול כמשכך כאבים.

 

המחקר נתמך על ידי מענק מטעם המועצה הלאומית למחקרי רפואה ובריאות באוסטרליה (NHMRC), וממצאיו מדווחים בכתב העת MJA, Medical Journal of Australia שיוצא לאור מטעם ההסתדרות הרפואית האוסטרלית.

 

דיכוי אנזים ה-COX

 

בראיון לתקשורת אמרה החוקרת הראשית, ד"ר כריסטינה אבדל שאהיד, כי "לרוב המצבים הרפואיים שנבחנו היו חסרות עדויות כדי לקבוע אם הטיפול בפרצטמול מועיל או לא. חסר לנו מידע כדי לצאת בהצהרות חד משמעיות על יעילות משכך הכאבים". שאהיד אף קראה בראיון לשנות את הקווים המנחים הרפואיים המקובלים לטיפול בכאבי גב תחתון ולהפסיק להמליץ על טיפול בפרצטמול למצב זה.  

 

פרצטמול נחשב לאחד ממשככי הכאבים הפופולאריים בעולם ואף בישראל, ונכלל ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי (WHO). בארה"ב זהו משכך הכאבים בשימוש הנרחב ביותר בקרב ילדים.

 

בהשפעתו הביולוגית, פרצטמול מדכא את פעילותו של האנזים ציקלואוקסיגנאז (COX) במערכת העצבים המרכזית, אם כי לא בצורה מוחלטת כמו משכך הכאבים אספירין, ובכך מפחית מהייצור של חומרים מעוררי כאב מסוג פרוסטגלנדינים, וכמו כן יש עבודות שמצאו כי הוא משפיע גם על המעבר של חומרים קנבינואידים במוח ושיש לו פעילות מדכאת בהשפעתה על המוליך העצבי סרוטונין, אם כי לא באופן משמעותי כמו נוגדי דיכאון פופולאריים מקבוצת SSRI.

 

קווים מנחים של ארגונים רפואיים רבים משלבים המלצות לטיפול בפרצטמול לשיכוך כאבים קלים על רקע פציעות וחבלות ומצבים רפואיים שונים.

 

ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות נוספות לאחרונה שמצביעות על חוסר התועלת של פרצטמול בשיכוך כאבי גב תחתון. בשנת 2014 פורסם מחקר קליני נרחב בכתב העת Lancet שמצא כי אקמול אינו יעיל יותר מטיפול דמה לשיכוך כאבי גב תחתון, ובעקבות זאת בהתאחדות הקולג'ים לרפואה בארה"ב (ACP) עדכנו את הקווים המנחים לטיפול בכאבי גב שפורסמו באפריל 2017 בכתב העת Annals of Internal Medicine, אשר ממליצים מעתה כקו טיפול ראשון בכאבי גב על תרופות מקבוצת NSAIDs ולא על פרצטמול.

 

כמו כן, פרצטמול נקשר בעבודות שונות גם לסיבוכים מסוימים. בין השאר, בשנת 2010 פורסם מחקר בינלאומי שמצא ראיות כי פרצטמול מעלה את הסיכון לאסתמה בקרב בני נוער; בשנת 2013 זיהו חוקרים אמריקאים כי שימוש בפרצטמול עלול להוביל להתלקחות של מחלת קרוהן; בשנת 2014 מצאו חוקרים מארה"ב ודנמרק כי שימוש בפרצטמול בהיריון מעלה את הסיכון להפרעות קשב וריכוז אצל היילודים בהמשך חייהם; ובשנת 2016 אף נאספו עדויות במחקר אמריקאי כי פרצטמול עלול להקות רגשות, לרבות רגשות חיוביים.

 

 

MJA, Medical Journal of Australia, doi: 10.5694/mja2.50992