פוליפים באף (Nasal Polyps), הקרויים ברפואה גם 'נזאל פוליפוזיס' או 'פוליפוזיס אפי', נוצרים למעשה משגשוג של רקמה רירית שצומחת בסינוסים ובמעברי האף, לרוב כביטוי לדלקת כרונית בסינוסים. סינוסיטיס כרונית עם פוליפים באף (CRSwNP) היא חלק מקבוצת מחלות שמתאפיינות במסלול דלקתי ביולוגי בשם 'דלקת סוג 2', ובהן מתועדת פעילות יתר של תאי T מסייעים מסוג 2 של המערכת החיסונית.

במידה ומדובר בפוליפים קטנים, אלה עשויים שלא לגרום לתסמינים משמעותיים, אולם פוליפים גדולים עלולים להוביל לחסימה של מעברי האף ואף הפרעות בנשימה האפית, לפגיעה בחוש הריח ולזיהומים חוזרים בסינוסים.

בשנים האחרונות הקפדה על פעילות גופנית תדירה מומלצת ואף חיונית לצורך שמירה על אורח חיים בריא. עם זאת, לדברי ד"ר רמית מעוז-סגל, אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת בקהילת נזאל פוליפוזיס ב"כמוני", "פוליפים באף עשויים להקשות על פעילות גופנית כתוצאה ישירה של החסימה החלקית או המלאה של מעבר האוויר דרך הנחיריים".

אז איך אפשר בכל זאת לשמר אורח חיים בריא ולעסוק בספורט? זו שאלה שמטרידה רבים מהמטופלים, ועל כך בכתבה הבאה.

איך משפיעים פוליפים באף על פעילות ספורטיבית?

נשימה נכונה דרך האף היא אחד התנאים החיוניים לביצוע פעילות גופנית בעצימות גבוהה.  

אצל אלה שנוהגים לבצע פעילות אירובית אינטנסיבית, קצב הנשימה לדקה עולה במהלך הפעילות כדי לספק את הצרכים המטבוליים, ומפה החשיבות של נחיריים "פתוחים".

ככלל, אין ראיות לכך שנשימה משובשת דרך הנחיריים עלולה לפגוע באופן ישיר בהישגים ספורטיביים. ואולם, מחקרים רבים מפרטים את הקושי לבצע פעילות גופנית במצבים שבהם הנחיריים חסומות באופן חלקי או מלא, למשל במצבים של נזלת אלרגית ו/או פוליפים באף.

במחקר מאוסטרליה, שפורסם עוד באוגוסט 2000 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, העידו אתלטים אולימפיים עם נזלת אלרגית, כי הם סובלים מפגיעה באיכות החיים הכוללת עקב מצבם. עדויות דומות תועדו במחקר שפורסם בנובמבר 2017 בכתב העת Allergy בקרב שחיינים אולימפיים בסלובקיה וצ'כיה הסובלים מחסימות בדרכי הנשימה על רקע נזלת אלרגית. גם במחקר שכלל מעל ל-600 רצי מרתון מגרמניה, שממצאיו פורסמו באפריל 2019 בכתב העת Journal of Sports Medicine and Physical Fitness, העידו מעל ל-80% מהרצים שמתמודדים עם נזלת אלרגית על פגיעה ביכולות הריצה שלהם.

בספרות המדעית חסר תיעוד לספורטאים שמדווחים על ירידה בהישגים כתוצאה מפוליפים באף. אחד התיאורים המעניינים בשנים האחרונות, שפורסם בעיתון ה-New York Times, הוא סיפורה של אתלטית בת 34 מארה"ב, תושבת שכונת ברונקס שבעיר ניו יורק, שהייתה בעברה ספורטאית ונהגה להשתתף בריצות טריאתלון. באחד הימים הובהלה במפתיע לבית החולים לאחר שנטלה אספירין לכאבים ושיעול ממושך, ואובחנה עם תסמונת AERD – שילוב של רגישות לאספירין, אסתמה אאוזנופילית ופוליפים באף. הפוליפים עצמם אובחנו רק כשהייתה באשפוז, ולפני כן היא לא שמה לב שאיבדה למעשה את חושי הריח והטעם. למטופלת הותאם טיפול בתרופה ביולוגית שסייעה להקל במצבה וליכולת לשוב לפעילות גופנית סדירה.

גורמי סיכון לקושי לבצע פעילות ספורטיבית

בספרות הרפואית נצבר מידע על מספר גורמי סיכון שמגבירים את הקושי של אנשים עם פוליפים באף לבצע פעילות גופנית:

• גודש באף עקב התהליך הדלקתי

פוליפים באף מהווים חלק מתסמונת CRSwNP – דלקת סינוסים כרונית עם נזאל פוליפוזיס, אשר כרוכה בזיהומים חוזרים של חלל הסינוסים (סינוסיטיס). תהליך דלקתי זה מקשה על היכולת לבצע פעילות גופנית סדירה בשל אי הנוחות של גודש אפי במהלך הפעילות הגופנית, שמובילה לעתים גם לתחושת סחרחורות ופגיעה ביציבות, שיווי המשקל והקואורדינציה.

• גודש בריריות האף עקב הפעילות הגופנית עצמה

באופן מפתיע, גם הפעילות הגופנית כשלעצמה עשויה לגרום לגודש באף – מצב  רפואי המכונה 'נזלת כתוצאה מאימון גופני' (Exercise-induced Rhinitis). בסקירה בנושא של חוקרים מבלגיה, שפורסמה בפברואר 2021 בכתב העת Allergy, הוסברה התופעה בכך שפעילות גופנית מאומצת מובילה לירידה בתנגודת של דרכי האוויר באף ולעלייה ברמות הפחמן הדו חמצני בכלי הדם והגברת פעילות מערכת העצבים הסימפטטית, כאשר כל אלה מעוררים נזלת וגודש אפי.

• עייפות כרונית

פוליפים באף מלווים במקרים רבים בעייפות כרונית שמקשה על ביצוע פעילות גופנית. מחקר מפולין בהשתתפות 138 מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף (CRSwNP), שפורסם באוקטובר 2020 בכתב העת Fatigue: Biomedicine, Health & Behavior, מצא כי מחצית (53%) דיווחו על עייפות כרונית שמקשה על התפקוד. מבין אלה, פחות משליש (29%) הקפידו על פעילות גופנית ברמה המספקת בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. במחקר מאיטליה שהתבסס על מדגם של 60 מאובחנים עם סינוסיטיס כרונית ופוליפים באף, שממצאיו הופיעו בפברואר 2022 בכתב העת Healthcare, דיווחו הרוב (63%) כי הם מתקשים לבצע פעילות ספורטיבית באופן סדיר על רקע התשישות ממחלתם.

• הפרעות שינה

עדויות רבות נאספו במרוצת השנים על השפעות של פוליפים באף על פגיעה באיכות ומשך השינה בלילה. חוקרים מדווחים על שינה ירודה אצל אנשים עם פוליפים באף ועל נטייה למחסור בשעות שינה ונדודי שינה. החסימה האפית עלולה גם להוביל להתפתחות דום נשימה חסימתי בשינה – תסמונת שקשורה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. מטה אנליזה בנושא מסין, שפורסמה ב-2020 בכתב העת PLOS ONE, מצאה כי אצל מטופלים עם נזלת אלרגית – מחלה שקשורה לפוליפים באף במסלול הביולוגי המשותף של דלקת סוג 2 – הסיכוי לנדודי שינה (אינסומניה) גבוה ב-84% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, והסיכוי לנחירות במהלך השינה שעשויות להעיד על דום נשימה בשינה גבוה פי 2.34. עם זאת, לא נמצא שנזלת אלרגית משפיעה על קיצור של משך השינה באופן משמעותי.

עוד על פוליפים באף ושינה

כמה פעילות גופנית מומלצת לאנשים עם פוליפים באף?

ההמלצות לפעילות גופנית סדירה של ארגון הבריאות העולמי (WHO), אשר מיועדות לאוכלוסייה הכללית ולכלל החולים הכרוניים, ובכללם גם אלו המאובחנים עם פוליפים באף – מנחות להקפיד על לפחות 150 עד 300 דקות בשבוע של פעילות גופנית בעצימות מתונה עד בינונית, בפריסה ברוב ימות השבוע, או לחילופין לפחות 75 עד 150 דקות של פעילות עצימה בפריסה לרוב ימות השבוע.

לצד פעילות זו, שהיא ברובה אירובית וממוקדת בשיפור סיבולת לב-ריאה, מומלץ על פעמיים בשבוע של תרגילים אנאירוביים לשיפור הכוח, למשל בהרמת משקולות ו/או שכיבות סמיכה, וכן מתיחות קבועות.

לאור הקשיים, רבים מהמטופלים עם פוליפים באף אינם מבצעים פעילות גופנית סדירה כמומלץ. מחקר מצרפת, שפורסם עוד בשנת 1999 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, מצא כי נשים נוטות יותר להימנע מפעילות גופנית במצב של פוליפים באף, בהשוואה לגברים. ככלל, הציון הממוצע על פעילות גופנית יומיומית בקבוצת המאובחנים עם פוליפים באף עמד במחקר על 67 נקודות מתוך 100, בהשוואה לציון ממוצע של 92 בקבוצת הביקורת שכללה נבדקים בריאים.

מה התועלת של פעילות גופנית לאנשים עם פוליפים באף?

פעילות גופנית מהווה מרכיב משמעותי בהמלצות לאורח חיים בריא שמונע תחלואה ותמותה ומאריך חיים. לאלו שמתקשים לבצע פעילות גופנית מאומצת מדי, מחקרים חדשים מזהים יתרונות בריאותיים גם לפעילות ברמת עצימות מתונה, כמו הליכה מהירה, רכיבה על אופניים ושחייה.

עם השנים מצטבר מידע ולפיו פעילות גופנית סדירה עשויה:

• להפחית את תסמיני הפוליפים באף. בהקשר זה, יש ראיות מצומצמות כי פעילות גופנית המבוססת על תרגולי נשימה עשויה להקל על סינוסיטיס עם פוליפים באף. הכוונה לאימוני יוגה שמבוססים על טכניקת "נשימת הדבורה" (Bhramari Pranayama) – שיטה הכוללת השמעת צליל המהום בזמן הנשיפה, שנשמע כמו זמזום הדבורה.

• לשפר את תפקוד מערכת החיסון ולהפחית פעילות דלקתית בגוף וזיהומים.

• לשפר את חילוף החומרים וזרימת הדם.

• לפתוח את דרכי אוויר באף ולהקל על הנשימה האפית תחת מאמץ, וכך לשפר את היתרונות הבריאותיים.

• להגביר את הפרשת הכימיקלים מסוג 'אנדרופינים' מבלוטת יותרת המוח, אשר משפרים את מצב הרוח.

למצער, יש מחקרים שמעידים על כך שספורטאים מקצועיים דווקא נוטים יותר מאחרים להזניח בעיות נשימה ולא לטפל בהם – מה שעשוי להביא עם הזמן להחמרה במצבם ולמגבלות שונות. במאמר מבלגיה שסקר את הנושא נקבע כי "יש לתת תשומת לב לחינוך אתלטים והקרובים להם" לצורך שלא להזניח את בריאותם, ובייחוד את ההיבט הנשימתי, ובמקרה של תסמינים אופייניים – לפנות לרופא אא"ג כדי לבצע אבחון של פוליפים באף באמצעות סיב אופטי גמיש במרפאה – בפרוצדורה הקרויה 'לרינגוסקופיה'.

תרגיל "נשימת הדבורה" באימון יוגה – עשוי לסייע בהפחתת תסמינים של פוליפים באף (צילום: Shutterstock)

המלצות לפעילות גופנית עם פוליפים באף

למרות הקשיים לשמר פעילות גופנית סדירה, חשוב למאובחנים עם פוליפים באף לשאוף לכך, ולנסות לקבע בלוח הזמנים השבועי מועדים קבועים לפעילות ספורטיבית. להלן מספר המלצות שעשויות להקל בכך:

• זיהוי הגורם לחסימה אפית: חשוב להגיע למומחה אא"ג לצורך השלמת בדיקה גופנית, כולל לרינגוסקופיה (אבחון באמצעות סיב אופטי גמיש).

• במצבים של קושי נשימתי, מומלץ להעדיף פעילות גופנית מתונה ופחות מאומצת, כמו הליכה מהירה או רכיבה על אופניים.

• מומלץ לשקול התערבות טיפולית ביחד עם הרופא המטפל: טיפול מקומי באמצעות תרסיסים ושטיפות שונות לאף ולסינוסים; תרופות (דרך הפה) או תרופות ביולוגיות, וכמובן לשקול התערבות ניתוחית. להדגיש כי הטיפולים הביולוגיים מכוונים כנגד שחקני מפתח במנגנון של 'דלקת סוג 2'.

• חשוב להדגיש כי לאחר ניתוח אף אנדוסקופי יש להימנע מפעילות גופנית בתקופת ההתאוששות מהניתוח. ניתן לשוב לפעילות בהיקף של 50% מהעצימות לה הורגלתם כשבוע לאחר הניתוח, וניתן לשוב לפעילות בעצימות רגילה כשבועיים לאחר הניתוח. יש להימנע במשך שבועיים מהניתוח מהרמת משקולות כבדים ואומנויות לחימה, ומומלץ בשלב ההחלמה להימנע משחייה בבריכה או באגם מחשש לזיהומים.

עוד השפעות של פוליפים באף על איכות החיים

ד"ר רמית מעוז-סגל היא אימונולוגית ורופאה בכירה במכון האוטואימוני במרכז הרפואי שיבא ומנהלת בקהילת נזאל פוליפוזיס באתר "כמוני"

עדכון אחרון: מארס 2024