סובלים מכאב שיניים ובולעים משככי כאב במשך כמה ימים? מתעקשים על בדיקת CT או אנטיביוטיקה למרות שזה לא הכרחי? כדאי שתכירו את הטיפולים הרפואיים הנפוצים העלולים לגרום לכם נזק קשה בכליות.

אי ספיקת כליות חריפה, או בשמה החדש יותר – פגיעה כלייתית חריפה (Acute Kidney Injury), הינה מצב של אובדן מהיר של תפקוד הכליות. מצב זה מאובחן ב-1 מכל 100 פניות לחדר המיון, בכ-5% מהאנשים המאושפזים בבתי החולים ובמעל 20% מהמאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ.

האבחנה נעשית על בסיס התמונה הקלינית של החולה, פעמים רבות עם ירידה חדה בכמות השתן היומית ועליה בערכי האוריאה והקריאטינין בדם.

פגיעה כלייתית חריפה עלולה להיות מסוכנת בשל סיבוכים מיידיים, אבל לא רק. הפגיעה הכלייתית מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות של מחלת כליות כרונית עתידית, ולכן מניעתה חשובה במיוחד. 

הסיבות לפגיעה כלייתית חריפה מגוונות, ורבות מהן ניתנות למניעה, במיוחד כאשר הגורם הוא חשיפה לתרופות וחומרים הנמצאים בשימוש נרחב ונפוץ מאוד, לעיתים מבלי מודעות לסכנות הטמונות בהם.

ישנם אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון לפתח פגיעה כלייתית חריפה מסיבות שונות - בעיקר חולים הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ואנשים עם מחלת כליות כרונית בסיסית. אולם, פגיעה כלייתית חריפה לא פוסחת גם על אנשים צעירים, בריאים וחסונים לחלוטין.

כאמור, ישנן סיבות רבות ומגוונות לפגיעה כלייתי חריפה, אולם נתרכז פה בגורמים הנמצאים בשימוש נרחב מאוד ומהווים חלק ניכר מהמקרים של אי ספיקת כליות חריפה באוכלוסיה הכללית ובחולים בסיכון בפרט.

משככי כאב מסוג נוגדי דלקת ללא סטרואידים

משפחת התרופות נוגדות הכאבים והדלקת שאינן מכילות סטרואידים הן מהתרופות הנפוצות ביותר בשימוש. תרופות אלו נמכרות ברובן בבתי המרקחת ורשתות הפארם, ללא צורך במרשם רופא. דוגמאות לתרופות מקבוצה זו: נקסין, נורופן, אדוויל, וולטרן, ארקוקסיה ואטופן.

אנשים רבים צורכים תרופות אלו בכמויות גדולות ובמשך תקופות ממושכות, ללא כל פיקוח או מעקב רפואי, ופעמים רבות ללא אינדיקציות ברורות לכך. מי לא נתן לילדיו חלק מתכשירים אלו להורדת החום? התכשירים אומנם יעילים מאוד ועל פי רוב אינם מזיקים, אולם שימוש בלתי מבוקר, כפי שקורה לעיתים קרובות, עלול להיות כרוך בסיכונים ותופעות לוואי קשות.

מי בסיכון? התרופות עלולות לגרום לפגיעה כלייתית גם באנשים בריאים לחלוטין. פגיעה זו יכולה להתבטא באי ספיקת כליות חריפה, הפרשת חלבון מוגברת בשתן, התפתחות של בצקות ויתר לחץ דם.

הפגיעה הכלייתית נפוצה יותר בקרב חולים הנמצאים בקבוצת הסיכון, בהם בני 65 ומעלה, חולים עם מחלות לב, חולים הנוטלים תרופות להורדת לחץ דם, אנשים עם מחלות כליות קיימות ובכל מצב של התייבשות, עם חום, הקאות ושלשולים למשל.

כיצד ניתן להימנע מכך? יש להימנע מנטילת תכשירים אלו במינונים גבוהים ולתקופות ממושכות. אין ליטול תכשירים אלו במצבים של התייבשות או מצבים בהם קיים סיכון להתייבשות. באנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון יש להימנע ככל הניתן משימוש בתרופות אלו, ובודאי שאין ליטול אותן ללא הנחיית רופא. באנשים עם מחלת כליות בסיסית, יש להימנע באופן מוחלט משימוש בתרופות אלו.

(אין ליטול משככי כאב מסוג נוגדי דלקת ללא סטרואידים במצבים של התייבשות. צילום: Shutterstock)

תרופות אנטיביוטיות

אנשים רבים נוטים לקחת אנטיביוטיקה בכל מקרה של חום המלווה בתסמינים של זיהום בדרכי הנשימה העליונות. על פי רוב מדובר במחלות וירליות שאינן מצריכות טיפול אנטיביוטי. למרות זאת, ולמרות שמדובר בתרופות מרשם, יש מקרים בהם אנשים נוטלים את התרופות על דעת עצמם. כך למשל, יש כאלה שבכל כאב גרון של הילד, מוותרים על ביקור אצל הרופא ומוציאים מארון התרופות את המוקסיפן שנותר מדלקת הגרון הקודמת.

תרופות אנטיביוטיות מסוגים שונים עלולות לגרום לפגיעה כלייתית חריפה. חלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות העלולות לפגוע בכליות הן כאלו הניתנות בבית החולים תוך אשפוז בעירוי דרך הווריד, אולם גם אנטיביוטיקות פשוטות ונפוצות מאוד בשימוש - כמו המוקסיפן, זינאט, צפורל, ולמעשה כל אנטיביוטיקה אחרת - עלולות לגרום לכך לעיתים.

מי בסיכון? פעמים רבות קשה לחזות מי יפתח פגיעה כלייתית משנית לטיפול, מאחר וחלק מהפגיעות הכלייתיות הינן תגובות אלרגיות, כאשר המערכת החיסונית היא זו הפוגעת בכליות.

כיצד ניתן להימנע מכך? יש להימנע משימוש עודף בתרופות אנטיביוטיות מכל הסוגים ללא אינדיקציות רפואיות ברורות המחייבות טיפול אנטיביוטי. יש לנסות ולבסס את הטיפול בהתאם לחיידקים ולרגישותם. אין ליטול אנטיביוטיקות ללא הנחיה מפורשת של הרופא. יש לקבל טיפול אנטיביוטי במינון הנמוך ביותר ולמשך הזמן הקצר ביותר ההכרחי.

חומרי ניגוד

אנשים רבים מופנים לביצוע של בדיקות הדמיה שונות, המצריכות הזרקה של חומר ניגוד המבוסס על יוד. מדובר בעיקר על בדיקות CT שנעשות לחלקי הגוף השונים ולעיתים גם צנתורים שונים. חשיפה לחומר ניגוד במינונים גבוהים או חוזרים, ובמיוחד בחולים בקבוצות הסיכון, עלולה לגרום לפגיעה כלייתית חריפה, לעיתים כזו המצריכה אפילו ביצוע דיאליזה.

כיצד ניתן להימנע מכך? יש להימנע מביצוע בדיקות מיותרות. באנשים עם פגיעה כלייתית קיימת יש לנסות ולבצע בדיקות הדמיה חלופיות שאינן מצריכות חשיפה ליוד. כאשר אין ברירה והבדיקה חיונית, יש לקבל הכנה מתאימה, שכוללת בעיקר עירוי של נוזלים לפני ואחרי הבדיקה. לעיתים יש להפסיק טרם הבדיקה תרופות מסוימות, כגון גלוקופאג' בחולים עם סוכרת, מעכבי ACE להורדת לחץ הדם, משתנים כגון פוסיד או דיזותיאזיד ועוד. יש לקבל הנחיות מדויקות מהרופא לפני חשיפה לחומר הניגוד. חשוב גם ליידע את הרופא המבצע את הבדיקה במידה וקיימת מחלת כליות בסיסית.

 (יש להימנע מביצוע בדיקות מיותרות. צילום: Shutterstock)

חוקנים ומשלשלים

אנשים רבים עוברים היום קולונוסקופיה כחלק מבדיקות הסקר המומלצות לאבחון סרטן המעי הגס. כחלק מההכנה לבדיקה, מקובל להשתמש בתכשירים שמטרתם לרוקן את המעי ולגרום לשלשולים, כגון חוקנים מסוג fleet enema וחומר משלשל הקרוי סופודקס.

חוקנים נמצאים גם בשימוש נפוץ מאוד בקרב אוכלוסיית הקשישים, הסובלים לעיתים קרובות מבעיות של עצירות, ואלו גם האנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית משנית לכך.

קיים גם מספר לא מבוטל של אנשים המשתמשים בחוקנים וחומרים משלשלים אלו ללא שום אינדיקציה רפואית, בין היתר כחלק מ"דיאטות" למיניהן, הפרעות אכילה או טיפולים לא קונבנציונליים לצורך "ניקוי הגוף". אנשים אלו צורכים כמויות גדולות ובלתי מבוקרות של חומרים אלו, ונמצאים בסיכון קטן לא פחות לפגיעה כלייתית.

כל התכשירים הללו מכילים כמויות גדולות מאוד של זרחן, שבשנים האחרונות ידוע כי הוא לכשעצמו גורם לשקיעתו עם סידן בכליות, לגרום לפגיעה כלייתית חריפה שעלולה להיות לעיתים בלתי הפיכה ולהוביל אפילו לצורך בדיאליזה או השתלת כליה.

מי בסיכון? האוכלוסייה העיקרית הנמצאת בסיכון לפגיעה כלייתית הם בני 65 ומעלה, וכמובן חולים עם מחלת כליות בסיסית, חולים עם סוכרת, מחלות לב וכן אנשים הצורכים כמויות גדולות של חומרים אלו על בסיס מתמשך.

כיצד ניתן להימנע מכך? יש להימנע משימוש בחוקנים ומשלשלים ללא צורך רפואי. יש להימנע משימוש בחוקנים או סופודקס באנשים מבוגרים, ובמיוחד באנשים עם מחלת כליות בסיסית. יש להשתמש בחומרים חלופיים כהכנה לקולונוסקופיה, כגון שימוש בחומר הקרוי "מרוקן", שאינו גורם לפגיעה כלייתית. ניתן להשתמש בתרופות משלשלות מסוגים אחרים, ואם מעוניינים לבצע חוקן בכל זאת, להגביל זאת לחוקנים המבוססים בעיקר על מים.

*הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ונפרולוגיה ומנהלת קהילות לחץ דם וכליות ברשת הבריאות החברתית "כמוני"