העלייה במספר חולי הסרטן והפיכתו של הסרטן לגורם התמותה המוביל במדינות המערב, לאחר שעקף את מחלות הלב – טומנים בחובם אתגרים לא פשוטים. אמנם בשנים האחרונות גדל מספר החולים שמאובחנים בסרטן בשלבים מוקדמים, מגמה המלווה בעלייה במספר המחלימים מסרטן, אך גם אלו שמצליחים לנצח את הגידול הסרטני בסיבוב הראשון נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גידולים סרטניים חוזרים בהמשך החיים.

לכן, לצד המשך הפעילות לביצוע בדיקות סקר ולזיהוי סימנים מוקדמים של סרטן – נמשכים כל העת ניסיונות בקהילה הרפואית לפתח טיפולים פורצי דרך שישפרו את סיכויי ההחלמה של החולים.

בשנה החולפת חלו מספר התקדמויות משמעותיות בטיפול הקליני ובגילויים המחקריים סביב מחלת הסרטן. הבאנו את עיקרי החידושים.

1. טיפולי CAR

טיפולים חדשניים ופורצי דרך בסרטן שצברו השנה תאוצה הם טיפולי CAR – שנמצא כי ביכולתם להעלים גידולים סרטניים מגופם של חולים שכשלו בכל הטיפולים הקודמים למחלה. המדובר בטיפול חדשני שמבוסס על טיפולי האימונותרפיה המהפכניים שבשנים האחרונות חדרו לעולם הטיפולים בסרטן, שבהם מכוונת המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להלחם בשיטות שונות בגידול הסרטני במטרה לבלום את הגידול ולחסלו.

טיפול CAR, הקרוי בעגה הרפואית "טיפול בקולטנים כימריים לאנטיגנים" (קיצור שלChimeric Antigen Receptors ), מאפשר לתכנת את תאי מערכת החיסון של המטופל לצוד תאים סרטניים.

במסגרת הטיפול שואבים דם מגופו של חולה בסרטן הדם בשיטה הקרויה "פלזמה פרזיס", ומבודדים ממנת הדם תאים השייכים למערכת החיסונית - תאי T ולימפוציטים. בהמשך, בתנאי מעבדה, מוזרקים לתאי מערכת החיסון גנים שעברו תהליך הינדוס גנטי, כך שיוכלו לזהות באופן ממוקד גידולים סרטניים שונים. הגנים מוחדרים לתאי מערכת החיסון על גבי וירוסים המשמשים כמוליכים, והם משמשים כנוגדנים שמכוונים עצמם נגד תאי הגידול וגם מפעילים את תאי המערכת החיסונית אליהם הוחדרו ומובילים לייצור קולטנים סינטטיים מיוחדים על מעטפת אותם תאים – קולטנים שביכולתם לזהות על גבי תאי הגידול הסרטני חלבון/אנטיגן ספציפי.

בתום הכנת התאים במעבדה שאורכת כעשרה ימים – מוזרקים התאים המכילים את הגן המהונדס במנה אחת לחולה, לאחר טיפול מקדים בכימותרפיה להחלשת המערכת החיסונית הקיימת והכנתה לקליטת התאים החדשים. תאי ה-CAR שהוזרקו לחולה הם תאים יעילים ביותר המשמשים למעשה כלי מלחמה ומכוונים ספציפית לתאי הגידול הסרטני – ותוקפים אותו ישירות. במקרים שונים שתועדו בשנים האחרונות תאי CAR הביאו להיעלמותם של גידולים.

הטיפול בוצע בשנים האחרונות במסגרת מחקרית במספר מוגבל של מרכזים רפואיים בעולם, אולם השנה באוקטובר אושר רשמית על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA למספר סוגים של סרטן הלימפומה. בישראל מבוצע הטיפול במספר בתי חולים באמצעות מעבדות בחו"ל על ידי חברה מסחרית, וכן מבוצע במלואו במרכז הרפואי שיבא בתוך מעבדות המרכז הרפואי.

הטיפול מיועד כיום בעיקר לחולים עם גידולים של סרטן הדם (לוקמיה) – ובעיקר לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL) המהווה את אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר אצל ילדים וכן סרטן הלימפומה, אשר במעטפת הגידול שלהם מצוי חלבון-אנטיגן ספציפי בשם CD-19. הטיפול ניתן לחולים שכשלו בטיפולים התרופתיים למחלה באמצעות כימותרפיה, תרופות ביולוגיות והקרנות ועברו השתלות מוח עצם שלא הובילו להתייצבות המחלה.

למרות ההצלחה, טיפולי CAR לא חפים מבעיות ובחודשים האחרונים אירעו גם מקרה תמותה של מספר מטופלים בעולם וכן בישראל, וזאת מכיוון שקיימת סכנה לאחר הזרקת התאים המהונדסים לחולה – שאלה יתקפו תאים אחרים במערכת החיסונית של החולה שהפכו לסרטניים ויובילו להתמוטטות יכולתו של הגוף להגן על עצמו ולתמותה. לכן, בימים הראשונים לאחר הזרקת התאים המהונדסים, בשלב הסוער, מתבצע מעקב הדוק אחר החולים בתנאי אשפוז - עד שהתאים החדשים שהוזרקו בגוף מכוונים עצמם כנגד הגידול הסרטני.

בנוסף, לאחר התייצבות המטופל, אחת הגישות הרפואיות הנהוגה גם בישראל גורסת כי יש לבצע השתלת מח עצם נוספת למניעת הישנות של סרטן בעתיד כדי לצמצם משמעותית את הסיכון שתאי סרטן רדומים לא יותקפו על ידי התאים המהונדסים החדשים, יישארו בגוף ויהפכו לפעילים כעבור שנים ויובילו להישנות הגידול הסרטני.

הודות לממצאים הדרמטיים מהשנה החולפת, טיפולי CAR צוברים תאוצה, ועל רקע ההצלחה בהשבחת תאי ה-CAR הפועלים נגד אנטיגן CD-19 – כיום מבוצעים מחקרים ליישום השיטה באמצעות גנים מהונדסים שמכוונים את תאי המערכת החיסונית כנגד אנטיגנים שמאפיינים גידולים סרטניים נוספים, לרבות האנטיגן CD-22 המאפיין גידולים המטולוגים שונים (של מערכת הדם), החלבון BCMA המאפיין גידולי מיאלומה, וכן חלבונים/אנטיגנים נוספים שנמצאים על גבי תאי גידולי סרטן המוח, סרטן נוירובלסטומה של מערכת העצבים הסימפטטית בילדים וגידולי עצם מסוג אוסטאוסרקומה.

2. שילובי תרופות

מגמה נוספת שצוברת תאוצה בתחום הטיפולים החדשניים לסרטן באימונותרפיה היא שילובים תרופתיים, שנמצא כי ביכולתם להעצים את יעילותן של תרופות שניתנו עד כה לחולי סרטן בנפרד וכך להגדיל את סיכויי ההחלמה/ריפוי של החולים.

באוקטובר 2015 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) טיפול תרופתי משולב ראשון לסרטן העור מסוג מלנומה גרורתית – בשתי תרופות הפועלות במנגנונים אימונותרפיים שונים – ניבולומאב (אופדיבו) ואיפילימומאב (ירבוי) – שילוב שמעלה את שיעור התגובה של החולים לטיפול ל-60% - בהשוואה לשיעורים נמוכים בהרבה בקרב חולים שטופלו בכל אחת מהתרופות בנפרד.

השנה הועצמה מגמת הטיפולים המשולבים, וביוני 2017 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA טיפול משולב נוסף ופורץ דרך לחולי סרטן ריאות גרורתי של תאים לא קטנים (NSCLC) החיוביים למוטציה V600E בגן BRAF – בשילוב של התרופות הביולוגיות דברפניב (טפינלר) וטרמטיניב (מקיניסט) – תרופות המאושרות כיום גם לסרטן מלנומה. הטיפול המשולב הוביל כעבור שלוש שנות מעקב בממוצע לתגובה חיובית (הישרדות) בקרב 61% מהחולים בהשוואה ל-27% בקרב חולים שטופלו רק באחת מהתרופות.

לדברי פרופ' תמר פרץ, מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, "שילובים תרופתיים עדיין נבדקים, ובהתאמת טיפול כזה יש להתייחס גם לתופעות הלוואי – אשר בשילובים של שתי תרופות עשויות להיות חמורות יותר מאשר בטיפול בתרופה אחת בלבד".

3. בדיקות גנומיות

בדיקות גנומיות מציעות סריקות נרחבות לעשרות עד אלפי גנים המצויים בתאי הגידול הסרטני במטרה לזהות מוטציות בתאי הגידול ולאפשר להתאים עבור המוטציות טיפול ייעודי בתרופות ביולוגיות מתקדמות שפותחו כנגדן.

בחלק מהמקרים מאפשרות הבדיקות להתאים לחולה תרופה ייעודית כנגד מוטציה, גם אם זו הוכחה כיעילה ונרשמה כטיפול בסרטן מסוג אחר או כזו שנבדקת עדיין במחקר קליני. בכך, בדיקות גנומיות מאפשרות אופק טיפולי לחולים, בחלק מהמקרים שלא לפי מתכונת הטיפול השמרנית שנוהגת להתאים לכל חולה קווי טיפול בהתאם לאיבר בגוף שבו התפתח הגידול, ותוך התאמה אישית של טיפול תרופתי בהתאם לקוד הגנטי של הגידול.

בהבדל מבדיקות לזיהוי מוטציות ספציפיות בתאי הגידול הסרטני שמבוצעות בישראל מזה מספר שנים לצורך התאמת טיפולים תרופתיים, שחלקן אף כלולות בסל הבריאות הממלכתי (הטיפול התרופתי המכוון למוטציה ספציפית והבדיקה לנוכחות אותה מוטציה נכנסים לסל במקביל), הרי שכיום משווקות בדיקות גנומיות נרחבות המאפשרות לאתר מספר רב של מוטציות. חלק מהבדיקות משווקות לציבור הרחב על ידי חברות שונות, וכמו כן – בקופת חולים כללית ובחלק מהמרכזים הרפואיים החלו בשנה האחרונה אף להציע לחולי סרטן עם גידולים מסוימים בדיקות גנומיות במתכונת מצומצמת הסורקות מספר מוגבל של גנים לנוכחות מוטציות.

הבדיקות הגנומיות עברו בשנים האחרונות הליכי אישור רגולטוריים, אולם לקראת סוף 2017 עבר התחום מהפכה נוספת, כשמנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר בנובמבר לראשונה בדיקה גנומית לסרטן.

הבדיקה של חברת פאונדיישן (FoundationOne) בשם FoundationOneCDx סורקת 324 גנים ושתי חתימות גנטיות בגידול הסרטני ומאפשרת לאתר מוטציות בגידול שייתכן וניתן לכוון אליהן טיפולים תרופתיים ייעודיים. במקביל, המרכז לתוכניות הביטוח הממשלתיות בארה"ב 'מדיקר' ו'מדיקייד' (CMS) המליץ להכליל את הבדיקה החדשה בביטוחים אלה.

באישור מצוין כי הבדיקה מועילה לסוגים שונים של סרטן, וספציפית מאושרת לחולים בסרטן גרורתי שאובחנו עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים, סרטן העור מסוג מלנומה, סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת וסרטן השחלות.

במספר מצבים חשוב כיום לחולי סרטן לשקול ברצינות ביצוע בדיקות גנומיות נרחבות:

• כשהחולה אינו מגיב לפרוטוקול הטיפול המקובל (שהותאם לפי סוג הסרטן ושלב המחלה).
• כשהחולה קיבל מספר טיפולים ולא חל שיפור במצבו או שהגידול הסרטני לא הגיב לטיפולים.
• כשהחולה סובל מגידול סרטני שסיכויי ההחלמה ממנו נמוכים, ובייחוד חולים עם סרטן גרורתי.
• כשהחולה מאובחן עם סרטן בבדיקה פתולוגית שאינה ודאית או חד משמעית.
• כשהחולה סובל מגידול סרטני ממקור לא ידוע. 

התפתחות חלה השנה גם בשוק בדיקות הביופסיה הנוזלית הקרויות ctDNA (קיצור של circulating tumor DNA ) – בדיקות המאפשרות לאתר מוטציות בתאי הגידול הסרטני אצל חולים שלא ניתן לשאוב מהם תאי גידול נוספים בביופסיה, וזאת על סמך ביצוע בדיקת דם, ואיתור חלקיקי דנ"א שהשתחררו מתאים סרטניים של הגידול המקורי והופרשו לדם. בהבדל מבדיקות גנומיות מסורתיות שדורשות דגימה מהגידול הסרטני, שביצוען מוגבל לכמות תאי הגידול שהוצאו מהמטופל בביופסיה (ובקרב חולים מסוימים ובגידולים מסוימים לא ניתן להוציא כמות גדולה של תאים) – היתרון בשיטה זו הוא באפשרות לבדיקות דם חוזרות, שמאפשרות לעקוב אחר שינויים גנומיים בגידול הסרטני מבלי להזדקק לביופסיה פולשנית, ולבחון את פרופיל המוטציות של הגידול שמשתנה עם הזמן ולהתאים לו טיפולים תרופתיים בהתאם למוטציות שמתפתחות בו.

ביולי 2017 הגדירה הרופאה הראשית בבריטניה – פרופ' סאלי דביאס – את התחום כולו כמהפכה, והודיעה כי בכוונתה לקדם סריקות גנומיות וגנטיות נרחבות כבדיקות שגרתיות לכלל חולי הסרטן בבריטניה תוך חמש שנים.

4. אישור תקדימי לתרופה לסרטן שלא לפי מיקום הגידול

בכל הקשור לקידום רפואה מותאמת אישית לחולי סרטן, החוליה המשלימה למגמת העלייה בפופולאריות של הבדיקות הגנומיות באה לידי ביטוי השנה באישור התקדימי שנתן לראשונה מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לתרופה לטיפול בסרטן שניתן לא על פי סוג הסרטן (כלומר מיקום הגידול הסרטני בגוף), אלא על פי מאפיינים גנטיים ספציפיים של הגידול הסרטני, במידה וקיימים בכל סוגי הגידולים הסרטניים המוצקים הידועים.

באישור התקדימי של המינהל ממאי 2017 ניתן למעשה אישור לתרופה האימונותרפית פמברוליזומאב (קיטרודה) לראשונה לטיפול בחולי סרטן בוגרים וילדים עם כלל הגידולים הסרטניים הסולידיים, במידה ומאובחן אצלם בבדיקות גנומיות סמן (ביומרקר) מסוים – מדד 'אי יציבות גנומית' המכונה 'מדד MSI' (קיצור של MicroSatellite Instability) ברמה גבוהה: MSI-H. המדובר במדד המעריך את יציבות המטען הגנטי ומאפשר להעריך האם החולה יגיב בצורה טובה לטיפולי אימונותרפיה. כמו כן, התרופה אושרה לחולי סרטן שמאובחנים בבדיקות גנומיות עם מנגנון לתיקון די.אנ.איי פגום – מדד הקרוי dMMR (קיצור של dNA MisMatch Repair).

האישור ניתן באופן גורף לחולים עם כל הגידולים הסרטניים המוצקים, במידה ומצבם החמיר לאחר טיפול קודם או שמיצו את קווי הטיפול התרופתיים ללא טיפול חלופי, וכן חולים בסרטן המעי הגס שמחלתם התקדמה לאחר טיפול במספר סוגים של תרופות כימותרפיות. הגידולים הסרטניים השכיחים שמאופיינים בסמני dMMR ואי יציבות גנומית גבוהה (MSI-H) הם גידולים סרטניים במעי הגס, הרחם והקיבה, אולם הם מופיעים באופן חריג גם בגידולי סרטן השד, הערמונית, שלפוחית השתן, בלוטת התריס וכן במיקומים נוספים. לפי הערכות, 5% מהחולים בסרטן המעי הגס מאופיינים בגידולים עם אחד משני הסמנים הללו.

מנהל המשרד למוצרי המטולוגיה ואונקולוגיה במרכז להערכה ומחקר של תרופות במינהל האמריקאי, ד"ר ריצ'רד פזדור, אמר עם מתן האישור כי "מדובר באישור ראשון וחשוב לכל קהילת הסרטן. עד כה, המינהל אישר טיפולים לסרטן בהתבסס על המיקום בגוף שבו הגידול החל – למשל סרטן הריאות או סרטן השד. כעת ניתן אישור בהתבסס על סמן (ביומרקר) של הגידול ללא קשר למיקומו המקורי של הגידול".

בעבודה שהוצגה ביוני בכנס ASCO של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית שנערך בשיקגו, דווח כי בקרב 86 חולי סרטן עם גידולים שונים שאובחן אצלם בגידול אחד משני הסמנים – מעל למחציתם הגיבו לטיפול האימונותרפי בפמברוליזומאב.

5. סרטן והמיקרוביום

בשנים האחרונות עולה קרנו של המיקרוביום במחקר הרפואי כמקור החדש לפיתוח טיפולים פורצי דרך, לאחר שהושלם שלב פיצוח הגנום האנושי. המיקרוביום (Microbiome) הוא הרכב טריליוני המיקרואורגניזמים הטובים שמאכלסים את גוף האדם – חיידקים, נגיפים וחיידקים קדומים (archaea), ולאחרונה נמצא במחקרים כי יש להם תועלת רבה בהגנה על בני האדם מפני מחלות.

עד כה נקשר המיקרוביום בעיקר למנגנון של מחלות שמשפיעות על מערכת העיכול – לרבות מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן והשמנת יתר. כמו כן, חוסר איזון של המיקרוביום הקרוי ברפואה 'דיסביוסיס' (dysbiosis) נקשר במחקרים למחלות ומצבים רפואיים מגוונים, לרבות טרשת נפוצה, סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2, אלרגיות, אסתמה ואף אוטיזם.

בשנה החולפת התברר כי הרכב אותם החיידקים אף עשוי להוות תפקיד בהתפתחותם של גידולים סרטניים שונים. חשיפת קשרים מעין אלה עשויה להוות פתח לדור שלם של תרופות חדשות לסרטן. התחום נחקר כיום במרכזים רפואיים רבים בעולם וכן בישראל, בין השאר במכון וייצמן למדע שברחובות.

עבודה של חוקרים אמריקאים וישראלים, בהם חוקרים ממכון וייצמן, שפורסמה בספטמבר 2017 בכתב העת Science מצאה כי חיידקים שמגיעים לתוך גידולי סרטן לבלב עשויים לגרום לגידול בפירוק תרופות כימותרפיות וכך מפחיתים את יעילותן, ומתן אנטיביוטיקה לחולים עשויה להגן מפני החיידקים ולשפר את הצלחת הטיפול בסרטן.

מחקר אמריקאי שנערך במרכז הסרטן M.D.Anderson והוצג לאחרונה בכנס מדעי בבריטניה העלה כי מקרב חולי סרטן העור מסוג מלנומה גרורתית שהגיבו לתרופות אימונותרפיות חדשות, לחיידקי המעי (מיקרוביום המעי) היה תפקיד בשפעול מערכת החיסון הטבעית של החולים על ידי התרופות ובהכוונתה לתקוף את הגידול ולגרום להתכווצותו. המחקר פתח צוהר לגישה חדשה ולפיה עירור חיידקי המעי הטובים עשוי לסייע לתגובה חיובית יותר של חולי הסרטן לטיפולים באימונותרפיה, באופן שיעלה את מספר החולים שעשויים ליהנות מהטיפולים החדשים.

סקירה שנערכה לאחרונה העלתה כי מספר המחקרים המבוצעים על המיקרוביום בקרב חולי סרטן, בניסיון להתחקות אחר הפוטנציאל הטיפולי הגלום במיקרואורגניזמים הטובים של הגוף – גדל ב-2,000% תוך עשור (בין 2005 ל-2015).

בין הגילויים הנוספים בתחום מהעשור החולף: בשנת 2012 נמצא בעבודות כי חיידקים טובים מסוג 'פוסובקטריום' (Fusobacterium) נמצאים ברקמות הנגועות בסרטן המעי הגס בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לרקמות מעי בריאות; בשנת 2013 נמצא במחקר אמריקאי מאוניברסיטת מישיגן כי עכברים שהועבר להם מיקרוביום של עכברים נגועים בסרטן היו בסיכון גבוה פי 2 לפתח גידול סרטני בהשוואה לעכברים שהועבר להם מיקרוביום של עכברים בריאים; בשנת 2014 הצליחו חוקרים אירופאים לחזות ביעילות גבוהה את הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס לפי הרכב המיקרוביום בהסתמך על דגימת צואה; ובשנת 2016 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת British Medical Journal כי לאנשים עם הרכב מיקרוביום בפה שמכיל את האורגניזם Porphyromonas gingivalis הקשור לדלקת חניכיים יש סיכוי גבוה ב-59% לפתח סרטן הלבלב וחוקרים מיפן עדכנו בכתב העת Clinical Cancer Research כי אנשים עם סרטן הוושט שהיו חיוביים לאורגניזם Fusobacterium nucleatum המהווה חלק מהרכב המיקרוביום האפשרי – היו בסיכון גבוה יותר לתמותה. בשנת 2017 דיווחו חוקרים מבריטניה בכתב העת PLoS ONE על קשר בין הרכב המיקרוביום לבין הסיכון להתפתחות סרטן הקיבה.

ייתכן כי לתזונה פרוביוטית שמעשירה את הגוף בחיידקים טובים עשויות להיות תכונות נוגדת סרטן. מחקר של צוות מפינלנד וסין שהושלם בשנה האחרונה, העלה כי עכברים שהוזנו בפרוביוטיקה והוחדר לגופם בהמשך גידול של סרטן הכבד, חוו התכווצות של 40% בהיקף הגידול הסרטני בהשוואה לעכברים שהסרטן הוחדר לגופם ללא טיפול מקדים בפרוביוטיקה.

בשנה החולפת הואצו מחקרים הבוחנים את השפעת המיקרוביום על התגובה לטיפולים החדשנים לסרטן בשיטות של אימונותרפיה, לרבות מחקר שמבוצע על ידי אחת מחברות התרופות הבינלאומיות בקרב חולות סרטן השחלות ובוחן תגובה לטיפולים בהתאם להרכב המיקרוביום שנאסף מהגידול עצמו וכן מהדם, הצואה, הוואגינה ודגימות עור.

עד כה העלו עבודות רבות כי הרכב המיקרוביום של חולי סרטן שונה מזה של אנשים ללא המחלה, ויתכן כי ניתן דרך ההתחקות אחר המיקרוביום להבין טוב יותר את המנגנונים המובלים להתפתחותם של גידולים סרטניים.

פיתוח חקר המיקרוביום והסרטן אף עשוי להניב שיפורים ביכולת הזיהוי של גידולים סרטניים. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת מישיגן דיווחו למשל בשנת 2014 כי שינויים שנצפו בהרכב המיקרוביום במעי, לצד גורמי סיכון נוספים – סייעו להבחין בין בריאים לבין חולי סרטן המעי הגס עם גידולים מסוג אדנומה וקרצינומה. כמו כן, חוקרים מקנדה חוקרים את האפשרות להשתמש בהרכב המיקרוביום של רקמת שד כסמן שיתרום לזיהוי סרטן השד ולאיתור נשים בסיכון למחלה.

עם זאת, האתגרים בנושא עדיין גדולים והמחקר עדיין בחיתוליו, ועל רקע ריבוי האורגניזמים המרכיבים את המיקרוביום – על המדע לבצע מיון יעיל כדי לאתר אילו שינויים הם בעלי משמעות קלינית ואלו הם שינויים ספוראדיים חסרי משמעות. כמו כן, איתור שינוי במיקרוביום אצל חולי סרטן עדיין דורש בדיקה כדי לבחון האם שינוי זה הוא שהוביל להתפתחות הגידול או שדווקא להפך – הגידול הוא שהוביל לשינוי.

כיום כבר ידוע על שני סוגי מיקרואורגניזמים שעלולים לגרום לסרטן – חיידק ההליקובקטר פילורי הקשור להתפתחות סרטן הקיבה ונגיף הפפילומה שעלול להוביל לסרטן צוואר הרחם, וכבר פותח נגדו חיסון ייעודי.