אטופיק דרמטיטיס היא מחלה המבטאת תגובה חריגה בעור שנגרמת משילוב של הפרעה בתפקוד העור והפרעה במערכת החיסון עם גורמים סביבתיים.

ברוב המקרים, אבחון של אטופיק דרמטיטיס, בעיקר בגילי הינקות והילדות המוקדמת, מציין את תחילתו של מהלך נרחב המוכר בעגה הרפואית בשם 'הצעדה האטופית' שעלולה להוביל להתפתחות תופעות אלרגיות, לרבות אסתמה אלרגית ונזלת אלרגית. "העור של אנשים עם אטופיק דרמטיטיס רגיש יותר, ולכן חושף אותם גם לסיבוכים עוריים נוספים", מוסיף פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית. מעבר לכך, מחקרים רפואיים קושרים בין אטופיק דרמטיטיס בילדות לבין שורת מחלות נוספות בגיל המבוגר. 

אלרגיה ואסתמה 

'הצעדה האטופית' (The Atopic March) הוא כינוי שניתן לנטייה מוגברת לפתח אלרגיות למיניהן בקרב הסובלים מאטופיק דרמטיטיס – לרבות אלרגיות למזון וכן נטייה מוגברת לפתח אסתמה, נזלת אלרגית ו'קדחת השחת'.

למעלה ממחצית מהילדים שמאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס בילדות מפתחים בהמשך אסתמה או קדחת השחת עד גיל 13. אסתמה (בעברית תקנית: גנחת הסמפונות או קצרת) היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה, שמתבטאת ברגישות יתר של סמפונות הריאה בתגובה לגירויים חיצוניים, ומלווה בהתקפים שמתאפיינים בכיווץ הסמפונות, התנפחות דפנותיהם והפרשה של ריר סמיך לתוכם באופן שמוביל לקוצר נשימה. קדחת השחת היא למעשה תגובה אלרגית לאבקנים של צמחים ועצים שונים, המתבטאת בנזלת אלרגית מימית, התעטשויות, גירודים, קוצר נשימה ואף התקפי אסתמה, והיא פורצת בעיקר בעונות המעבר – האביב והקיץ שבהם כמות האבקנים באוויר גבוהה.

למרות שהמחקרים בנושא עדיין נחשבים בקהילה הרפואית והמדעית כשנויים במחלוקת, נמצא כי לאורך 'הצעדה האטופית' עולות בדם רמות של נוגדני האימונוגלובולינים IgE שיש להם תפקיד משמעותי בהתפתחות התגובה האלרגית. מחקרים בשנים האחרונות מעידים כי ככל הנראה מקורו של התהליך בפגיעה ברקמת העור על רקע אטופיק דרמטיטיס, באופן שמאפשר לאלרגנים שונים לחדור את שכבת העור הפגועה ולהשפיע על תאי המערכת החיסונית ולחולל אלרגיות מסוגים שונים. להנחה זו גם חשיבות קלינית: במידה ותהיה חשיפה לחומרים מעוררי האלרגיה בשלב מוקדם, למשל חשיפה למזונות מעוררי אלרגיות – הדבר עשוי לאפשר למטופל עם אטופיק דרמטיטיס סבילות מפני התפתחות אלרגיות במידה והאלרגנים יחדרו דרך העור.

מחקר מישראל שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה, חיל הרפואה, המרכז הרפואי שערי צדק ובית חולים בילינסון, וכיסה מעל ל-1.1 מיליון מתגייסים לצה"ל בין השנים 1998 עד 2013, זיהה קשר בין אטופיק דרמטיטיס לעלייה בסיכון לאלרגיות, אסתמה וכן מיגרנות. במחקר שפורסם במארס 2017 בכתב העת Pediatric Dermatology נמצא כי ככלל אובחנו 0.9% מהמתבגרות ו-0.64% מהמתבגרים עם אטופיק דרמטיטיס, וכי מצב זה העלה פי 4.14 את הסיכון לנזלת אלרגית ופי 3.15 את הסיכון לאסתמה.

מה עושים?

במקרים של התפתחות נזלת אלרגית ו/או אסתמה על רקע אטופיק דרמטיטיס – לעתים נדרש טיפול תרופתי ממוקד בתסמינים במטרה להוביל להקלה.

עוד על אטופיק דרמטיטיס ואלרגיות

גרד בעור ודלקת עור עצבית (נוירודרמטיטיס)

אטופיק דרמטיטיס מאופיינת לרוב בנגעים מגרדים בעור, והיא עלולה להוביל להתפתחות גירוד מתמשך בעור ולדלקת עור עצבית, ובלעז 'נוירודרמטיטיס' (Neurodermatitis) – מחלת עור שמאופיינת בעקצוצים וגירודים באזורים שונים בעור, בעיקר בקדמת הזרוע, פנים הירכיים והברכיים, הצוואר האחורי ו/או הצד החיצוני בקרסול, והיא מתגברת על רקע מצוקה נפשית, לרבות לחץ או דיכאון.

ככל שמגרדים יותר באזור הרגיש – כך הוא הופך להיות מגרד עוד יותר, ובהמשך הגרד עשוי להפוך להרגל בעייתי. אזור בעור שעבר גרד מתמשך עלול לאבד מצבעו ולהפוך עבה ובעל מרקם מחוספס.

מה עושים?

חשוב להתאים טיפול באטופיק דרמטיטיס שיקל בתחושות הגרד בעור.

זיהומים בעור

גירוד חוזר של העור שמאפיין אטופיק דרמטיטיס – עלול לחרוך חתכים בעור יבש, אשר מסכנים את המטופל בחדירה של זיהומים משניים חיידקיים או נגיפיים. בנוסף, מערכת החיסון של אנשים עם אטופיק לרוב אינה נוטה להלחם באופן מיידי בזיהומים, מה שעלול להוביל להתפשטותם ולהתפתחות מצבים עוריים דלקתיים, לרבות דלקות בזקיקי השיער, הצטברות מוגלה בזקיקי השערות (פוליקוליטיס) וזיהום המתבטא על העור בפצעים אדומים/ שלפוחיות (אימפטיגו).

שכיחים במיוחד זיהומים בחיידקים מסוג סטפילוקוק או סטרפטוקוק ולעתים אף עלולים לחדור זיהומים נוספים, לרבות נגיף ההרפס.

זיהומים בעור לרוב מובילים להחמרה באקזמה, וכן לעמידות לטיפולים במשחות סטרואידיות על העור.

במצבים קשים, זיהומים בעור עלולים להחמיר לכדי זיהום בדם (ספסיס) הדורש אשפוז בבית חולים. זיהום בנגיף ההרפס על רקע אטופיק דרמטיטיס עלול להתפשט במהירות ולהוביל להתפתחות מצב רפואי המכונה 'אקזמה הרפטיקום' (Eczema Herpeticum) שמתבטא בחום ובפריחה נרחבת בעור.

זיהום נגיפי נוסף שעלול להתפתח אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס קרוי 'מולוסקום קונטגיוזום' (Molluscum Contagiosum) וגורם לפריחה ונגעים אופייניים. זיהום זה עלול להחמיר את תסמיני האקזמה עד להעלמות הדרגתית של הנגעים.

מה עושים?

ברוב המקרים זיהומים חיידקיים דורשים טיפול מוגבל בזמן באנטיביוטיקה. במקרה של זיהום ויראלי, יש צורך בטיפול בתרופות אנטי נגיפיות דרך הפה או בעירוי. כך, למשל, במקרה של זיהום בנגיף ההרפס נדרש לרוב טיפול תרופתי באציקלוביר (זובירקס) או ואלאציקלוביר (ולטרקס). במקרה של זיהום במולוסקום קונטגיוזום בהתייעצות עם רופא העור, לעתים צורך לבצע פתיחה יזומה של נגעים עוריים מסוימים כדי להאיץ את התגובה החיסונית של הגוף כנגדם – פעולה שמומלץ לבצע בלילות כשהילד ישן.

למידע נוסף על זיהומים והטיפול בהם

דלקת עור קילופית (אריתרודרמה)

אחד הסיבוכים הקשים שעלולים להתפתח על רקע אטופיק דרמטיטיס בדרגת חומרה גבוהה, אשר מופיע גם כסיבוך של מחלות עור כרוניות נוספות כמו פסוריאזיס – הוא דלקת עור קילופית ובלעז 'אריתרודרמה' (Erythroderma), מצב שמתבטא באדמומיות ודלקות מפושטות בעור. אריתרודרמה עלולה להוביל להתפתחות סיבוכים קשים, לרבות התייבשות, כשל לבבי, זיהומים, היפורתמיה (תת חום), אובדן חלבונים ותת תזונה, נפיחויות בעור ובמקרים קשים תמותה.

מה עושים?

התפתחות אריתרודרמה בדרגה חמורה דורשת טיפול לצינון העור ומניעת התייבשות, לרבות באמצעות משחות סטרואידיות ואנטיביוטיקה ולעתים אף טיפול בתרופות משתנות להפחתת נפיחויות/שלפוחיות נלוות בעור. הטיפול בהתקף סוער של אריתרודרמה דורש אשפוז בבית חולים.

אקזמה בכפות הידיים

אטופיק דרמטיטיס מעלה את הסיכון לאקזמה בכפות הידיים (Irritant Hand Dermatitis), כשסיכון זה חמור בעיקר אצל אנשים שעובדים בעבודות שדורשות ידיים רטובות לאורך זמן וחשיפה של הידיים לסבונים וכימיקלים שונים (דגרגנטים).

מה עושים?

יש להימנע משימוש בסבונים וחומרים מגרים ולהקפיד על ידיים יבשות.

דלקת עור אלרגית במגע

על רקע רגישותם העורית, אנשים עם אטופיק דרמטיטיס נמצאים בסיכון מוגבר לפתח 'דלקת עור אלרגית במגע' (Allergic Contact Dermatitis), מצב שבו חומר זר שחודר לעור מוביל לתגובה חיסונית שבאה לידי ביטוי בהתפתחות דלקת בשכבת האפידרמיס של העור, כשהתגובה של מערכת החיסון של הגוף לדלקת איננה מיידית. מצב זה אף עלול להחמיר בחשיפות חוזרות לחומרים מסוימים. בין החומרים השכיחים שגורמים דלקת עור במגע: סבון ידיים ובדים למיניהם.

במחקר הישראלי שבחן מתגייסים לצה"ל ופורסם במארס 2017 בכתב העת Pediatric Dermatology, אטופיק דרמטיטיס העלתה פי 7.38 את הסיכון לפתח דלקת עור במגע.

מה עושים?

לאחר שמאובחנת דלקת עור אלרגית במגע נדרשת לרוב הימנעות מהחומר מעורר הדלקת, תוך שימוש בתחליפים. בבחירת סבון ידיים – מומלצים סבונים היפו אלרגניים לתינוקות שאינם מכילים חומרים מעוררי אלרגיה ברמה הדומה לסבונים אחרים.

קרטוזיס פילאריס

קרטוזיס פילאריס (Keratosis Pilaris) היא תופעה עורית שכיחה ביותר שמופיעה בקרב עד כרבע מהילדים, המתבטאת בעור מחוספס המלווה בגבשושיות אדומות, בעיקר באזור הזרועות, הירכיים והלחיים.

הנגעים שמאפיינים את המחלה נגרמים מחסימה של זקיקי השיער לרוב על ידי חומר שמצטבר בדפנות הזקיקים מסיבה שאיננה ברורה, ככל הנראה משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. לדברי פרופ' כהן, "במקרה זה, מזקיקי השערה, במקום שתצמח צערה, צומח 'פקק קרני' קטן שמתאפיין בנקודות מחוספסות על העור, בעיקר בצדי הזרועות".

מה עושים?

ברוב המקרים אין לתופעה משמעות רפואית, היא אינה מדבקת, ומטופלת במקרה הצורך באמצעות משחות מקומיות המכילות חומצה סליצילית או משחות עם רטינואידים – שהן נגזרות של ויטמין A, ובמקרים של דלקת מקומית עם משחות סטרואידיות. כמו כן, בדומה לאטופיק דרמטיטיס, מומלץ לבצע פעולות להפחתת הסיכון לתסמינים, בין השאר על ידי מריחת קרם לחות והימנעות מחיכוך העור בבד עבה.

תופעות בעיניים

אטופיק דרמטיטיס עלולה במקרים מסוימים להוביל גם לשינויים במבנה העיניים. כך, למשל, קיימת תופעה אופיינית שעלולה להתפתח אצל ילדים עם אטופיק של בצקת בבסיס העפעף התחתון – תופעה הקרויה בלעז Dennie-Morgan fold, שאיננה בעלת חשיבות רפואית.

מצב נוסף שעלול להתפתח על רקע אטופיק דרמטיטיס הוא 'קרטוקונוס' המכונה גם 'מחלת עיניים ים תיכונית' – מחלה שמתבטאת בשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית עד שהיא הופכת דקה במרכזה ומקבלת צורה של חרוט (קונוס) במקום מבנה מעוגל – מה שעלול להתבטא בעיווות בראייה שדורש התאמת משקפיים/ עדשות מגע.

אטופיק דרמטיטיס בדרגה חמורה עלול להוביל גם לקטרקט – עכירות בעדשת העין, בעיקר בגילי 25-15, לרוב בשתי העיניים.

במחקר הישראלי שפורסם במארס 2017 בכתב העת Pediatric Dermatology נמצא כי אטופיק דרמטיטיס מעלה פי 2.57 את הסיכון לדלקת אלרגית בלחמית העין – קוניוקטיביטיס.

בספרות הרפואית קיימים תיעודים גם לסיבוך נדיר של היפרדות רשתית שמתפתחת על רקע אטופיק דרמטיטיס – שמתבטאת בניתוק הרשתית מדופן העין באופן שמחייב ניתוח לתיקון מיידי למניעת נזק מתמשך ובלתי הפיך לראייה.

מה עושים?

לא קיימת המלצה לבדיקות עיניים נוספות לסובלים מאטופיק דרמטיטיס, אך מומלץ להיות ערניים לסיבוכים במבנה העיניים ו/או הראייה, ולפנות לקבלת טיפול בשלב מוקדם.

פרכוסים ואפילפסיה

אלרגיות ככלל מגדילות את הסיכון לפרכוסים ומחקרים העלו כי גם אטופיק דרמטיטיס וכלל ביטויי 'הצעדה האטופית' עשויים להיות מלווים בהתקפי פרכוסים.

במחקר אמריקאי נרחב שבחן קשר זה במדגם שהקיף 91,642 נבדקים, שממצאיו פורסמו בגיליון ינואר 2014 של כתב העת Allergy, נמצא כי אטופיק דרמטיטיס מעלה ב-73% את הסיכון לסבול מפרכוסים חוזרים ולאבחון באפילפסיה. בהשוואה לאקזמה קלה – אקזמה קשה העלתה פי 3.89 את הסיכון לפרכוסים חוזרים.

מה עושים?

הקשר בין אטופיק דרמטיטיס לפרכוסים תועד במחקרים ספורים, וכיום אין הנחיה/המלצה רפואית כלשהי למניעת פרכוסים בקרב המאובחנים עם אטופיק.

כאבי ראש

מספר מחקרים קושרים בין אטופיק דרמטיטיס לבין התפתחות כאבי ראש, ובעיקר מיגרנות. במחקר הישראלי שפורסם במארס 2017 בכתב העת Pediatric Dermatology, אטופיק דרמטיטיס העלתה ב-35% את הסיכון למיגרנות. גם עבודה שפורסמה באפריל 2008 בכתב העת New England Journal of Medicine מספקת ראיות לקשר, כשמצאה כי ל-18.2% מהאנשים עם מיגרנות יש במקביל אטופיק דרמטיטיס.

מה עושים?

הקשר בין אטופיק דרמטיטיס וכאבי ראש תועד במחקרים ספורים, וכיום אין הנחיה/המלצה רפואית כלשהי למניעת כאבי ראש בקרב המאובחנים עם אטופיק. במקרה של התפתחות כאבי ראש – מומלץ לפנות לטיפול אצל נוירולוג.

מצוקה נפשית

ילדים שמתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה קשה עלולים לפתח לחץ נפשי שעלול להחמיר לכדי מצוקות נפשיות כגון דיכאון וחרדה, וזאת על רקע התסמינים שעלולים להוביל להמנעות מפעולות מסוימות כגון משחקי ספורט וטיולים, לפגיעה במראה החיצוני של העור ולבידוד חברתי. מטה אנליזה בנושא שפורסמה בספטמבר 2018 בכתב העת JAAD של האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, העלתה כי אטופיק דרמטיטיס בילדות מעלה ב-27% את הסיכון לדיכאון, ואף מעלה את הסיכון לחרדה – אם כי בהעדר מחקרים רבים לא ניתן לקבוע את עוצמת הקשר.

בקרב מבוגרים אטופיק דרמטיטיס מעלה פי 2.19 את הסיכון לדיכאון וחרדה כאחד. על רקע המצוקות הנפשיות, נמצא במטה אנליזה כי אטופיק דרמטיטיס אצל מבוגרים ומתבגרים מעלה פי 4.32 את הסיכון לנטיה אובדנית.

יש לציין כי בדומה לאטופיק דרמטיטיס, מצוקה נפשית מהווה סיבוך של מחלות עור כרוניות נוספות כגון פסוריאזיס.

מה עושים?

להורים לילדים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ להיות קשובים לבריאותם הנפשית של ילדיהם על רקע המחלה, ובמקרה הצורך ניתן לפנות לטיפול נפשי. כיום לאחר הרפורמה בבריאות הנפש ניתנים טיפולים נפשיים לכלל האוכלוסייה דרך קופות החולים.

הפרעות שינה

אטופיק דרמטיטיס נקשרה במחקרים להפרעות שינה ב-60% מהמקרים בגילי הילדות, כשלפי מחקרים – השיעור עולה אף ל-83% בתקופת התלקחויות, ובהיקפים מצומצמים יותר גם בגיל המבוגר.

תחושת עור מגורה ומגרד שמאפיינת אטופיק דרמטיטיס נוטה להחמיר בלילות, מסיבה שאיננה ידועה לאשורה. לפי מחקרים, הפרעות השינה באטופיק דרמטיטיס קשורות בראש ובראשונה לשיבושים בתפקוד השעון הביולוגי הפנימי של הגוף שמסדיר את שלבי השינה – השעון הצירקדי שמגיב בין השאר לאור וחושך חיצוניים, ומורה למוח לייצר את הורמון השינה מלטונין שמצנן את טמפרטורת הגוף ומשרה שינה. ההנחה כי בשעות לפני השינה, לצורך הורדת טמפרטורת הגוף, חום משוחרר מהגוף דרך שכבות העור ומהווה גורם לתחושות גרד עוצמתיות יותר בשעות הלילה.

הנטייה לפתח הפרעות שינה על רקע אטופיק דרמטיטיס עלולה לחשוף ילדים שמתמודדים עם מחלת העור גם עם לסיבוכים נלווים, לרבות הפרעות קשב וריכוז והפרעות גדילה. 

מה עושים?

כיום אין קונצנזוס בדבר טיפול ייעודי בהפרעות שינה אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס, וקיימות גישות רפואיות שונות לנושא. תרופות בשימוש נרחב ביותר לטיפול בתסמינים הן אנטי-היסטמינים מהקו הראשון, בין השאר בגלל השפעתן המטשטשת-מרדימה.

טיפולים תרופתיים לאטופיק דרמטיטיס יסייעו להקל על גירוי העור ותחושת הגרד וביכולתם לשפר את מצב השינה של המטופלים. בחלק מהמקרים מומלץ גם טיפול בהפרעות שינה בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים ובהורמון מלטונין.

עוד על אטופיק דרמטיטיס והפרעות שינה

הפרעות קשב וריכוז

מספר עבודות מזהות לאחרונה סיכון מוגבר אצל ילדים עם אטופיק דרמטיטיס לסבול במקביל גם מהפרעות קשב וריכוז. כך גם מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי סורוקה, שכלל 1,740 נבדקים עד גיל 18 וממצאיו פורסמו באוקטובר 2017 בכתב העת ADC לרפואת עור, העלה כי שכיחות הפרעות קשב וריכוז בקרב אלו שמאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס עומדת על 7.1%, בהשוואה ל-4.1% בקרב ילדים ונוער בקבוצת ביקורת, וכי קשר זה חזק יותר אצל בנים. לדברי פרופ' כהן, השותף במחקר, "הילדים עם אטופיק דרמטיטיס לא ישנים בלילה ומגרדים, ולכן נוטים לפתח הפרעות קשב במשך היום, ואף להיפך – ילדים עם הפרעות קשב מתגרדים יותר ומחמירים את ההתלקחויות של אטופיק דרמטיטיס".

מה עושים?

הקשר בין אטופיק דרמטיטיס והפרעות קשב וריכוז תועד במחקרים ספורים, וכיום אין הנחיה/המלצה רפואית כלשהי בנוגע לקשר זה עבור מאובחנים עם אטופיק. במקרה של תסמינים להפרעות קשב וריכוז – מומלץ לפנות לאבחון לרופאים המטפלים במצבים אלה.

הפרעות גדילה

מחקרים בעבר העלו כי אטופיק דרמטיטיס בדרגה חמורה עלולה לפגוע בגדילה, ואף נמצא כי קשר זה אינו תלוי בקשר נוסף שבין חשיפה לסטרואידים בטיפול באטופיק דרמטיטיס – שקשורים אף הם לפגיעה זמנית בגדילה.

אחד המחקרים מבריטניה שתיעד קשר זה משנת 1987 מצא רמזים לכך שהפרעה בגדילה אצל ילדים עם אטופיק עשויה להיות קשורה לעיכוב בצמיחת העצמות ופחות לבעיות בתזונה. עם זאת, הקשר הישיר בין אטופיק לפגיעה בגדילה אינו חד משמעי, והעבודות בשנים האחרונות מצמצמות את היקפו. כך, למשל, מחקר שניתח נתונים מתשעה מאגרי מידע בארה"ב, שפורסם באפריל 2015 בכתב העת JAMA Dermatology לא מצא ככלל עדויות לקשר בין אטופיק דרמטיטיס לקומה נמוכה בגילי ההתבגרות, כשנצפו עדויות לקשר שכזה בגילי 13-12 אך לא בגילי 14 ואילך, ונמצא כי קיימת נטייה קלה לקומה נמוכה בקרב מתבגרים עם אטופיק דרמטיטיס שסובלים במקביל מהפרעות שינה. כמו כן, מחקר מדרום קוריאה שפורסם בפברואר 2013 בכתב העת Annals of Dermatology לא מצא עדויות לקומה נמוכה יותר אצל ילדים שסבלו מאטופיק דרמטיטיס בגילי 8-7 בהשוואה לילדים אחרים.

מה עושים?

כיום ההמלצה להגביל את החשיפה של ילדים עם אטופיק דרמטיטיס לסטרואידים במשחות ובעיקר בכדורים/עירוי בגילי הילדות וההתבגרות ככל האפשר כדי להימנע מהפרעה נוספת לגדילה. כמו כן לילדים שסובלים במקביל מהפרעות שינה, שעלולות לפגוע אף הן בתהליך הגדילה, מומלץ לטפל גם בהפרעת השינה העשויות להשפיע על הגדילה בעצמן.

מחלות לב וכלי דם

אטופיק דרמטיטיס נקשרה בעבודות שונות לתסמונת המטבולית ולמחלות לב, וזאת בדומה למחלות עור כרוניות נוספות כגון פסוריאזיס. מחקר נרחב מבריטניה שכלל נתונים אודות 1,915,916 נבדקים ופורסם במאי 2018 בכתב העת British Medical Journal העלה כי במעקב של 5.1 שנים בממוצע, מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס היו בסיכון גבוה ב-22% לפתח שבץ מוחי, בסיכון גבוה ב-40% עד 50% לפתח התקף לב (אוטם שריר הלב), אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה), הפרעות בקצב הלב ותמותה ממחלות לב ובסיכון גבוה ב-69% לאי ספיקת לב. ככל שהאקזמה הייתה חמורה יותר ונמשכה יותר זמן – כך הסיכון למחלות לב עלה. טיב הקשר בין אטופיק למחלות לב עדיין נחקר, אך מספר עבודות העלו כי אטופיק דרמטיטיס עלולה לגרום להפעלה של טסיות הדם – מצב שמעלה את הסיכון להתפתחות קרישי דם.

יש לציין כי הקשר בין אטופיק למחלות לב אינו חד משמעי בספרות הרפואית, וישנן עבודות ששוללות קשר זה – בעיקר אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה קלה עד בינונית. מחקר מגרמניה שבחן נתונים על 40,835 נבדקים וממצאיו פורסמו במאי 2017 בכתב העת Journal of Investigative dermatology קשר באופן חלקי בין אטופיק דרמטיטיס לבין עלייה של 17% בסיכון לאנגינה פקטוריס, עלייה של 15% בסיכון למחלת עורקים היקפית ועלייה של 4% בסיכון ליתר לחץ דם, ללא עלייה בסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.

אטופיק דרמטיטיס נקשרה בעבודות גם לגורמי סיכון כלליים למחלות לב, ונמצא כי המחלה שכיחה יותר בקרב מעשני סיגריות בהווה ובעבר וכם מעשנים פסיביים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.  כמו כן נמצא בעבודות כי השמנה בגילי הבגרות קשורה באטופיק דרמטיטיס, זו מהווה גם גורם סיכון לטרשת עורקים ולמחלות לב.

מה עושים?

הקשר בין אטופיק דרמטיטיס למחלות לב אינו חד משמעי, ולכן כיום אין הנחיה/המלצה בהקשר זה. מעבר לכך, לכלל האוכלוסייה מומלצת מניעת גורמי סיכון למחלות לב, ובכלל זה אימוץ אורח חיים בריא: גמילה מעישון, הקפדה על תזונה בריאה ומניעת עודף משקל והשמנה וכן ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר. כמו כן, לאנשים עם אטופיק דרמטיטיס מומלץ לבצע בדיקות דם שגרתיות בהתאם להמלצות לכלל האוכלוסייה, לרבות בדיקות לרמות שומנים וכולסטרול בדם.

מחלות דלקתיות

מחקרים בספרות הרפואית קושרים בין אטופיק דרמטיטיס למחלות כרוניות נוספות שמתבטאות בדלקתיות מוגברת. כך, למשל, במחקר מגרמניה שבחן נתונים על 655,815 מטופלים עד גיל 40, שממצאיו פורסמו בינואר 2016 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, נמצא כי אטופיק דרמטיטיס מעלה ב-72% את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונתית ו-34% את הסיכון למחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.

עם זאת, נמצא בעבודה כי אטופיק מפחיתה ב-28% את הסיכון לסוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים). החוקרים מציינים כי לאחרונה נצפו עדויות לכך שהדלקתיות שמאפיינת אטופיק דרמטיטיס וכן דלקת מפרקים שגרונתית וקרוהן וקוליטיס דומה בהשפעתה הביולוגית, ומובילה להפעלה של תאי Th1 ו-TH17 של המערכת החיסונית. החוקרים מציינים כי ייתכן וקיים גורם גנטי משותף שמוביל לסיכון לכלל המחלות הללו, ויתכן כי אותו שינוי גנטי הוא גם זה שמוביל להגנה שנצפתה במחקר אצל אנשים עם אטופיק דרמטיטיס מהסיכון לפתח סוכרת סוג 1. מטה האנליזה מגרמניה שפורסמה בפברואר 2015 שללה קשר בין אטופיק דרמטיטיס לסוכרת סוג 1 וכן לטרשת נפוצה.

מה עושים?

הסיכון להתפתחות מחלות דלקתיות כרוניות נוספות בקרב אנשים עם אטופיק דרמטיטיס מוגדר כיום כסיכון סטטיסטי שזוהה במחקרים ספורים, ולכן אין כיום הנחיה/המלצה כלשהי למעקב סדיר אחר אנשים עם אטופיק דרמטיטיס בהקשר למחלות דלקתיות נוספות. עם זאת, מומלץ לעקוב אחר תסמינים חריגים אצל המאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס – לרבות תסמינים אופייניים למחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית ולדלקת מפרקים שגרונתית, ובמקרה והתפתחו – לפנות לרופא.

סרטן

מספר מחקרים מספקים עדויות ראשונות לכך שאטופיק דרמטיטיס מעלה את הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן, אם כי עוצמת הקשר עדיין שנויה במחלוקת. מחקר משבדיה שפורסם בשנת 2005 בכתב העת Archives of Dermatology העלה כי אטופיק דרמטיטיס מעלה ב-13% את הסיכון הכולל לפתח סרטן, כשזוהה סיכון עודף פי 3.5 לסרטן הוושט, סיכון גבוה ב-90% לסרטן הלבלב, סיכון גבוה ב-60% לסרטן המוח וסיכון גבוה פי 2 לסרטן הריאות. החוקרים קושרים בין הסיכון הגבוה לסרטן הריאות לבין 'הצעדה האטופית' שחושפת כאמור אנשים עם אטופיק לסיכון מוגבר למחלת האסתמה שנקשרה אף היא לסיכון מוגבר לסרטן הריאה. מטה אנליזה מגרמניה שפורסמה בפברואר 2015 מצאה כי אטופיק דרמטיטיס קשורה לסיכון מופחת לגידולי מוח מסוג מנינגיומה ולסרטן הדם (לוקמיה).

גם הסיכון להתפתחות לסרטן העור אינו חד משמעי. במחקר נמצא כי בקרב אנשים עם אטופיק יש סיכון גבוה ב-50% להתפתחות סרטן עור שאינו מלנומה, אם כי סיכון זה לא היה מובהק סטטיסטית. מטה אנליזה מאיטליה שפורסמה בנובמבר 2016 בכתב העת Journal of Dermatological Science העלתה כי אטופיק דרמטיטיס מעלה ב-34% את הסיכון לסרטן העור של תאי בסיס (BCC), אך לא מעלה באופן מובהק את הסיכון לסרטן העור של תאי קשקש ולסרטן העור מסוג מלנומה.

מחקר מעקב אירופי שכלל עשרות אלפי נבדקים ופורסם במארס 2018 בכתב העת Clinical Epidemiology, העלה כי השימוש במשחת טקרולימוס (פרוטופיק) ופימקרולימוס (אלידל) כטיפול באטופיק דרמטיטיס מעלה באופן מתון את הסיכון להתפתחות לימפומה, ובעיקר לימפומה ע"ש הודג'קין בקרב ילדים ולימפומת עור של תאי T אצל מבוגרים, והחוקרים ממליצים לבצע מעקבים תכופים לאבחון מוקדם של לימפומה בקרב המטופלים במשחות תרופתיות אלה. בשנת 2006 עודכנה התווית של משחות אלה עם אזהרה של מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) על מספר דיווחים על סרטן העור ולימפומה בקרב המטופלים במשחות – למרות שבהמשך פורסמה הבהרה בנושא ועוצמת הסיכון עדיין אינה ברורה. 

גם בהקשר לסיכון לסרטן יש לציין כי אטופיק דרמטיטיס זוהתה כשכיחה יותר בקרב מעשני סיגריות, שמהווים קבוצת סיכון לסרטן מסוגים שונים, ובעיקר לסרטן הריאות. כמו כן נמצא בעבודות כי השמנה בגילי הבגרות קשורה באטופיק דרמטיטיס, ואף זו נמנית עם גורמי הסיכון לסרטן.

מה עושים?

מאחר והקשר בין אטופיק דרמטיטיס לסרטן זוהה במחקרים ספורים, אין כיום המלצה גורפת לביצוע פעולות למניעת סרטן בקרב הילדים המאובחנים. עם זאת, מומלץ להיות קשובים לתלונות הילדים, ולפנות לרופא במקרה של תסמין חריג.

לפי הנחיות ה-FDA יש לקצר במידת האפשר את משכי הזמן של הטיפול בתכשירים טקרולימוס ופימקרולימוס ולהשתמש בהם רק באזורים בהם קיימת אקזמה. לטיפול בנגעי אטופיק דרמטיטיס קיימת כיום משחה חלופית חדשה שאיננה מבוססת על סטרואידים ופועלת במנגנון שונה. התרופה סטקוויס שנרשמה בישראל בשנת 2019 מכילה את החומר הפעיל 'קריסבורול' ופועלת לעיכוב אנזים בשם PDE4 שאחראי על תהליכים דלקתיים בגוף. התרופה ניתנת במריחה פעמים ביום, לילדים ומבוגרים.

* פרופ' ארנון כהן הוא מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית

עדכון אחרון: יולי 2019