טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סטטינים לטיפול בטרשת נפוצה?
מחקר מצא שתרופה זולה להפחתת כולסטרול עשויה להאט את הפגיעה במוח באנשים עם טרשת נפוצה
מחקר חדש מעלה את האפשרות שסימבסטטין – תרופה להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים – יכולה להפחית את תהליך התכווצות המוח המתרחש באנשים הסובלים מטרשת נפוצה פרוגרסיבית שניונית.
טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית, בה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין - החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במוח וחוט השדרה. משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצבים להעביר מידע. פגיעה זו מובילה לתסמינים שונים, בהתאם למיקום בו נגרם הנזק למיאלין.
רוב האנשים עם טרשת נפוצה סובלים מהתקפים של המחלה, ביניהם יש תקופות של הפוגה. אצל חלק מהאנשים הללו, המחלה תתפתח בשלב מתקדם לטרשת נפוצה פרוגרסיבית-משנית – בה כבר לא מדובר בהתקפים, אלא בהחמרה הדרגתית של הסימפטומים והמוגבלות הגופנית.
במהלכים הפרוגרסיביים של מחלת הטרשת הנפוצה, המוח מתכווץ בקצב של 0.6% לשנה בממוצע. בעוד שקיימים טיפולים להפחתת תדירות ההתקפים והאטת התקדמות המחלה לאנשים עם טרשת נפוצה מסוג התקפי-הפוגתי, כיום אין מענה מספק למטופלים הסובלים ממהלך פרוגרסיבי-משני.
מחקרים קודמים הראו כי לסטטינים יש תכונה אנטי-דלקתית והשפעה מגנה על תאי העצב. מחקר ראשוני שנערך בעבר עם התרופה סימבסטטין באנשים הנמצאים בשלבים המוקדמים של המחלה הראה הפחתה בכמות הנגעים, מה שהוביל להנחה כי לתרופה השפעה על מנגנון המחלה. אך מחקרי המשך הובילו למסקנות סותרות.
בכדי להעריך את הפוטנציאל הטיפולי של סימבסטטין על המהלכים הפרוגרסיביים של המחלה, חוקרים ממספר מרכזים רפואיים בלונדון חילקו באופן רנדומאלי 140 מטופלים עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית-שניונית לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה סימבסטטין במינון של 80 מ"ג ליום והשנייה קיבלה פלצבו, במשך שנתיים. הנחקרים עברו סריקות מוח כדי לבחון את קצב האטרופיה (התכווצות המוח).
לפי ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת היוקרתי The Lancet, קצב האטרופיה השנתי הממוצע היה 0.584 בקבוצה שקיבלה פלצבו, בהשוואה ל-0.288 בקבוצה שקיבלה את הסטטין. לאחר שנלקחו בחשבון משתנים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות, נמצא כי הטיפול בסטטין הוביל להפחתה של 43% בקצב האטרופיה.
בנוסף, נצפה שיפור קל ברמת הפגיעה הנוירולוגית, כפי שהוערכה על-ידי הנוירולוג באמצעות מדד ה-EDSS וגם כשהוערכה באמצעות דיווח עצמי של המטופלים. התרופה לא גרמה במהלך הניסוי לתופעות לוואי משמעותיות.
מדובר בניסוי ראשוני וקטן. כעת צריך לבדוק אם התוצאות יחזרו על עצמן במחקרים נוספים. החוקרים כבר הודיעו כי הם מתקדמים לקראת ניסוי קליני שלב 3, ניסוי רחב היקף בו יוכלו להעריך את השפעת הסטטין על התכווצות המוח וגם את השפעת הטיפול על הסימפטומים ואיכות החיים של אנשים עם טרשת נפוצה.