מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותסטטינים וסיכוי מוגבר לסוכרת

סטטינים וסיכוי מוגבר לסוכרת

וגם נזקי כליות וכבד


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

 

במחקר שנערך על ידי קבוצת חוקרים מבית הספר לרפואה על שם אלברט איינשטיין בניו- יורק נמצא שסטטינים המורידים את רמת הכולסטרול אינם מפחיתים את הסיכון לסוכרת ואולי אף מעלים את הסיכון לפתח סוכרת.
יש לציין שקודם לכך מחקר קטן שנערך בסקוטלנד מצא שלסטטינים אפקט מגן קל מפני סוכרת. החוקרים אספו נתונים מחמישה מחקרים שונים ומבוססים ובנוסף המחקר מסקוטלנד, שכללו 57,000 בוגרים.
לאחר תקופת מעקב של 3.9 שנים כ- 2082 חולים פיתחו סוכרת. לאחר הוצאת נתוני המחקר הסקוטי, נמצאה עלייה של 13% בסיכון לפתח סוכרת בקרב מטופלים אשר טופלו בסטטינים. כאשר כללו את נתוני המחקר הסקוטי עדיין נמצא סיכון מוגבר לסוכרת בקרב מטופלים עם סטטינים אך מופחת – 6%.
החוקרים מוסיפים שלמרות הסיכון המוגבר מעט לסוכרת אין להמעיט בהגנה המשמעותית שסטטינים מספקים אל מול מחלות לב המהוות סיבה לשני שליש ממקרי התמותה בקבוצת חולי הסוכרת.


Diabetes Care. 2009, 32(10), 1924-1929

ועוד  COMMENTS

 

וסקר גדול על 13 מחקרים ועם קרוב למאה אלף איש, מאשר את התוצאות הנ"ל ומראה עליה של 9% בסיכוי לסוכרת עם שימוש בסטטינים.

The Lancet, Early Online Publication, 17 February 2010 

 

 ועוד תופעות לוואי המלוות את השימוש בסטטינים כמו בעיות כבד או בעיות כליות.

BMJ 2010, 340, c2197

 

 ומצטברים עוד מחקרים...

מינון גבוה של סטטינים קשור עם סיכוי מוגבר להתפתוחת סוכרת 2

JAMA. 2011, 305(24). 2556-2564

 

 

עריכה ותרגום: ד"ר זיו פז