מחלות לב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
סוכרת מגדילה את הסיכון לסיבוכים לבביים עד פי 10 בקרב צעירות
חוקרים אמריקאים זיהו גורמי סיכון למחלות לב בקרב נשים צעירות: במקום הראשון – סוכרת ורק בהמשך התסמונת המטבולית, השמנה וגורמים נוספים. הכלי היעיל ביותר לניבוי הסיכון למחלות לב – הסמן החדש LPIR להערכת התנגודת לאינסולין
העלייה בממדי ההשמנה שמאפיינת את מדינות המערב בעשורים האחרונים מלווה בעלייה בתחלואה בסוכרת, אשר חושפת את המטופלים לסיכונים הרבים של סיבוכי הסוכרת.
לצד מגמה זו – נתונים מהעולם מצביעים בעשורים האחרונים על עלייה בשיעור הנשים שמפתחות מחלות לב וכלי דם – גם בגילים צעירים. ההנחה כי בין השאר, עלייה זו נגרמת על רקע העלייה במודעות של רופאים לתסמינים של אירועים לבביים אצל נשים – סיבוכים אשר יוחסו שנים בעולם הרפואה בעיקר לגברים. אולם לצד זאת, ישנה הבנה כי גם מגמות הגידול בהשמנה ובסוכרת תורמות את חלקן.
חוקרים אמריקאים שבחנו את הסיכון לתחלואה לבבית בקרב נשים צעירות, זיהו את מחלת הסוכרת כגורם סיכון מרכזי: נשים צעירות שפיתחו סוכרת נמצאות בסיכון גבוה פי 10 לפתח מחלת לב כלילית, דהיינו היצרות בעורקים הכליליים שמספקים דם ללב על רקע טרשת עורקים שעשויה להתבטא באנגינה פקטוריס ('תעוקת חזה') ובהתקף לב.
הסיכון המרכזי: תנגודת לאינסולין
החוקרים מהמרכז למטבוליזם השומנים שבמרכז הרפואי בירגהאם אנד ווימנס בבוסטון, בשיתוף חוקרים מהמרכז הרפואי "מאיו קליניק" במינסוטה ומאוניברסיטת הרווארד, ניתחו נתונים של 28,024 נשים, שנאספו ממחקר מעקב אמריקאי נרחב בקרב נשים – "מחקר האחיות", במשך 21.4 שנות מעקב בממוצע. המדגם כלל נשים שסיפקו דגימות דם לאורך תקופת המעקב שנשמרו בהקפאה לצורך בחינת סמנים ביולוגיים שונים ("ביומרקרים").
במסגרת המחקר בחנו החוקרים מעל ל-50 סמנים לתחלואה לבבית בקרב הנשים, לרבות רמות הכולסטרול הרע (LDL), רמות ההמוגלובין המסוכרר HbA1C וסמנים נוספים. כמו כן, הנבדקות סווגו לקבוצות גיל: עד 55, בין הגילים 65-55, בין 75-65 ונבדקות מעל גיל 75.
מכלל המשתתפות במחקר, הרוב (94.5%) לא פיתחו מחלת לב כלילית במהלך תקופת המעקב, ואילו 1,548 אובחנו עם תחלואה לבבית על רקע מחלת לב כלילית – ובייחוד התקפי לב, כ-5.5% מהנבדקות.
הממצאים העלו כי נשים צעירות עד גיל 55 שאובחנו עם סוכרת סוג 2 מצויות בסיכון גבוה פי 10.71 לפתח מחלות לב בעשרים השנים הבאות, בהשוואה לנשים צעירות שאינן סוכרתיות.
החוקרים מצאו כי גם רמות גבוהות של סוכר בדם שעונות להגדרה של 'טרום סוכרת' בלבד מעלות אצל הנשים הצעירות פי 6 את הסיכון למחלות לב.
הסיכון לפתח מחלות לב בקרב סוכרתיות, בהשוואה לנשים שאינן סוכרתיות, ירד עם העלייה בגיל, אך נותר גבוה יותר גם בקרב נשים מבוגרות מעל גיל 75 – סיכון גבוה פי 3.47 לתחלואה לבבית.
סמן ביולוגי חדש
בעד שסוכרת זוהתה כגורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה לבבית אצל נשים צעירות, המחקר זיהה גורמי סיכון נוספים: התסמונת המטבוליתהמהווה צבר של חמישה מאפיינים שבהגדרתם מעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם, העלתה פי 6.09 את הסיכון לתחלואה לבבית אצל צעירות; יתר לחץ דם העלה פי 4.58 את הסיכון למחלות לב בקרב צעירות; השמנה העלתה את הסיכון לתחלואה לבבית פי 4.33; ועישון סיגריות העלה פי 3.92 את הסיכון למחלות לב בקרב הנבדקות הצעירות. עוד נמצא כי התקף לב של אחד ההורים לפני גיל 60 העלה ב-50% עד פי 2 את הסיכון לתחלואה לבבית בקרב נשים עד גיל 75.
מבין 50 הסמנים הביולוגיים שנבדקו במחקר במטרה לנבא את הסיכון לתחלואה לבבית – הסמן החזק ביותר היה סמן ביולוגי חדש בשם LPIR (קיצור של LipoProtein Insulin Resistance) – סמן שאומד את הסיכון לתנגודת לאינסולין על סמך ציון המשקלל נתונים אודות השרשרת המטבולית של הכולסטרול הרע (LDL). הסמן ניתן לאיתור בבדיקת ספקטרוסקופיה של דגימת הדם, תוך מדידת ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, ומשקלל נתונים אודות הגודל והריכוז של חלקיקי כולסטרול רע (LDL), כולסטרול טוב (HDL) וטריגליצרידים. נמצא כי שקלול נתונים זה מהווה סמן מקדים לתנגודת לאינסולין – מצב שמתרחש כאשר תאי שריר, שומן וכבד אינם מגיבים היטב לאינסולין המופרש מהלבלב באופן שמונע מהתאים לספוג סוכר וכתוצאה מכך נגרמת עלייה ברמות הסוכר בדם – מצב שמוכר כשלב מקדים להתפתחות סוכרת סוג 2.
סמן ה-LPIR זוהה כגורם מנבא משמעותי לתחלואה לבבית בקרב נשים צעירות מתחת לגיל 55, כאשר ציון גבוה של הסמן העלה פי 6.4 את הסיכון למחלות לב בקרב הנבדקות עד גיל 55. סמן זה היה מנבא טוב בהרבה מחלקיו השונים: רמות גבוהות של כולסטרול רע LDL העלו רק ב-40% את הסיכון למחלות לב בקרב צעירות, רמות נמוכות של כולסטרול טוב HDL העלו את הסיכון ב-67% וטריגליצרידים ברמה גבוהה העלו פי 2.14 את הסיכון לתחלואה לבבית בקרב הצעירות. גם סמנים דלקתיים בדם העלו ב-20% עד 80% בלבד את הסיכון למחלות לב – הרבה פחות ממדד ה-LPIR. כל הסמנים העלו את הסיכון לתחלואה לבבית גם בקרב נשים מעל גיל 55, בעוצמה שירדה עם הגיל.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) וקרנות נוספות וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2021 של כתב העת JAMA Cardiology של ההסתדרות הרפואית האמריקאית.
הדגש: רפואה מונעת לצעירות
בראיון לתקשורת בארה"ב אמרה החוקרת הראשית ד"ר סמיה מורה על רקע העלייה בתחלואה בסוכרת והממצאים החדשים כי "אנו הולכים לראות בצער יותר ויותר מקרים של אנשים צעירים עם התקפי לב. כשאדם צעיר חווה אירוע לבבי, האירוע ישפיע על איכות החיים לשארית חייו, לרבות בתחומי פריון בעבודה והתרומה לחברה". יש לציין כי ישנם מחקרים שמצביעים על סיכון ספציפי לנשים עם מחלות לב לפתח ירידה קוגניטיבית ודמנציה. עם זאת, ד"ר מורה מדגישה כי המציאות אינה בהכרח 'גזרה משמיים', מאחר ורבים מגורמי הסיכון למחלות לב ניתנים לשליטה ואף למניעה, לרבות סוכרת עצמה וכן גורמי סיכון נוספים כגון השמנה ועישון סיגריות.
מומחים אמריקאים הוסיפו בהתייחס לממצאים כי במשך שנים ארוכות, המחקרים על מחלות לב וכלי דם התמקדו בעיקר בגברים ובאוכלוסייה המבוגרת, ואילו המחקר מאיר על אוכלוסייה נוספת בסיכון מוגבר – נשים צעירות עם הפרעות בשומני הדם ובעיקר אלו שפיתחו סוכרת סוג 2.
לממצאים חשיבות רבה, שכן בהגיען לגיל מבוגר – כבר פוחתים סיכוייהן של נשים לבצע פעולות מניעתיות שנדרשות להפחתת הסיכון לתחלואה לבבית. הממצאים, טוענים המומחים, יוכלו לסייע לרופאים ראשוניים וקרדיולוגים להמליץ לנשים צעירות עם גורמי סיכון לתחלואה לבבית לבצע פעולות של רפואה מונעת כדי להפחית את הסיכון לאירועים לבביים. הפעילות המניעתית המומלצת ביותר כיום להפחתת הסיכון לתחלואה לבבית היא אימוץ אורח חיים בריא על מאפייניו השונים – לרבות מניעת השמנה, תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה.
הקשר החיובי בין הסמנים הביולוגיים שנצפו במחקר לבין תחלואה לבבית בקרב נשים תומך לפי החוקרים בתפקידה של פעילות דלקתית חריגה בהופעה ובחזרה של אירועים קרדיו-וסקולאריים.
ממצאי המחקר החדש נתמכים בעדויות רבות שקושרות בין סוכרת, השמנה וסיכון מוגבר להתפתחות מחלות לב וכלי דם. מחקרים נוספים שתומכים בממצאי עבודה זו הצביעו על סמן נוסף בדם שמזהה דלקתיות מוגברת – GlycA – אשר נקשר לעלייה בסיכון לסוכרת סוג 2. לטענת החוקרים, יתכן כי פעילות דלקתית מוגברת בשילוב עם תנגודת לאינסולין עשויה להוות אף גורם מנבא עוצמתי למחלות לב אצל צעירות יותר מהסמן החזק שתועד במחקר זה – ה-LPIR.
החוקרים ממליצים לבחון הכנסה לשגרה ברפואה של הסמנים הביולוגיים ככלים שעשויים להעריך את הסיכון לתחלואה לבבית ולאפשר לכוון אנשים רלוונטיים לרפואה מניעתית, ובכך להפחית את עומס התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם במדינות רבות.