חיסונים מהווים את אחת מפריצות הדרך הרפואיות החשובות ביותר ובזכותם ניצלו אין ספור חיים ונחסך סבל רב. חיסונים אף הצליחו להוביל להכחדת מחלות מסוימות ולהפיכת מחלות זיהומיות מדבקות רבות לנדירות.

החיסונים מכינים את מערכת החיסון להגן מפני זיהום עתידי באמצעות יצירת נוגדנים כנגד מחולל מחלה מסוים, למשל חיידק הפנאומוקוק – מחולל מרכזי של דלקת ריאות או נגיף השפעת העונתי.

תמיסת החיסון שמוחדרת לגוף מכילה מחוללי מחלות זיהומיות מדבקות, כשהם מוחלשים או מומתים, או חלקים/חומרים מסוימים של מזהמים או תעתיקים גנטיים לחלבונים של מזהמים.  כשמערכת החיסון נחשפת לתרכיב החיסון, היא יוצרת נוגדנים כנגד המזהם, מה שמאפשר לגוף להתגונן מפניו.

חיסונים מומתים

חיסונים מומתים הם חיסונים שמכילים מחוללי מחלות מומתים. חיסונים אלו לרוב אינם דורשים מערכת חיסון שמתפקדת ברמה גבוהה כמו חיסונים מוחלשים, ונחשבים לבטוחים גם עבור חולים כרוניים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. עם זאת, חיסונים אלה דורשים לעתים מספר מנות דחף כדי להשיג הגנה מיטבית.

חיסונים מומתים כוללים בין השאר את החיסונים לנגיפי הפטיטיס A, כלבת, החיסונים בזריקות לנגיף השפעת וחיסון בזריקה לנגיף הפוליו.

חיסונים חיים מוחלשים

חיסונים חיים מוחלשים הם חיסונים המכילים מחוללי מחלות מוחלשים. מאחר וחיסונים אלה למעשה מחדירים לגוף מחולל חיסון חי, למרות שרמתו מוחלשת, הם נחשבים למועילים יותר בהשוואה לחיסונים מומתים ביצירת תגובה של מערכת החיסון, ולרוב אינם דורשים יותר מ-1 עד 2 מנות לצורך מתן הגנה לכל החיים.

עם זאת, חיסונים אלה טומנים סיכון להתפתחות המחלה הזיהומית, ולכן בעייתיים עבור חולים כרוניים ואנשים עם דיכוי חיסוני, למשל חולי סרטן ומושתלי איברים, נשאי HIV, מטופלים בכימותרפיה ובתרופות ביולוגיות למחלות כרוניות דלקתיות וסרטן והמטופלים בהקרנות. במצבים אלה מומלץ להימנע ככל שניתן מחיסונים מוחלשים או לקבלם רק לאחר היוועצות ברופא המטפל.

חיסונים מוחלשים גם דורשים אחסון בקור, ולכן נחשבים פחות נגישים במדינות בהן אין נגישות רבה לאחסון בקירור.

חיסונים חיים מוחלשים כוללים בין השאר את החיסון המשולש לחצבת, חזרת ואדמת, החיסון לנגיף רוטה, החיסון לפוליו בטיפות לפה, החיסון לאבעבועות שחורות, החיסון לאבעבועות רוח והחיסון לקדחת צהובה.

חיסון תת-יחידתי, רקומביננטי, פוליסכרידי ומצומד

חיסונים מסוג תת-יחידתי (Subunit), רקומביננטי (Recombinant), פוליסכרידי (Polysaccharide) ומצומד (Conjugate) הם חיסונים שמכילים מקטעים מסוימים של מחוללי זיהומים, לרבות חלבונים; סוכרים; או קופסית המקיפה את הזיהום ומגנה עליו מפני המערכת החיסונית (Capsid).

חיסונים אלה מובילים לתגובה חזקה של המערכת החיסונית ביצירת נוגדנים שמכוונים כנגד אותו חלק במזהם שכלול בחיסון.

מאחר וחיסונים מסוג זה אינם מכילים מזהמים שלמים, הם נחשבים לבטוחים יחסית גם עבור חולים כרוניים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת.

עם זאת, חיסונים אלה דורשים לעתים מספר מנות בשלב הראשון ובהמשך מנות חוזרות (בוסטר) כדי לקבל הגנה מספקת מפני המזהם לאורך החיים.

חיסונים מסוג זה משמשים כיום להגנה מפני זני חיידקי הפנוימוקוק במסגרת החיסון לדלקת ריאות, וכן בחיסונים לחיידק האלים מנינגוקוק B; נגיף הפטיטיס (צהבת) מסוג B; החיסון לנגיף הפפילומה – מחולל סרטן צוואר הרחם; החיסונים כנגד החיידק 'המופילוס אינפלואנזה B' שעלול לגרום לדלקת קרום המוח וכנגד הנגיף מחולל שעלת – אשר ניתנים במסגרת החיסון המחומש במשולב עם חיסונים נוספים; וכן במסגרת חיסונים המפותחים כיום כנגד חיידק השיגלה.

חיסוני MRNA

חיסוני MRNA הם חיסונים חדשים שמיוצרים בטכנולוגיה של הנדסה גנטית, ופרצו לעולם במהלך מגפת הקורונה העולמית, לאחר שהוכחו כמועילים למניעת הידבקות בנגיף SARS-CoV-2 מחולל המגפה.

חיסונים אלה אינם מכילים את המטען הגנטי (הדי.אנ.איי) של המזהם מחולל המחלה, אלא תעתיק גנטי זמני – RNA – שמקודד לאחד או יותר החלבונים של המזהם. בהבדל מהמטען הגנטי, תעתיקי RNA הם תעתיקי גנטיים זמניים שמתפוגגים עם הזמן, אולם לאחר החדרתם לגוף מעוררים תגובה של המערכת החיסונית שמובילה להתפתחות נוגדנים כנגד המזהם.

הטכנולוגיה לחיסוני MRNA מפותחת מזה מספר עשורים, אולם הוכנסה לשימוש נרחב רק במגפת הקורונה, ולצד חששות – על פי המידע שנאסף עד כה, נראה כי חיסונים אלה אינם מלווים בתופעות לוואי בהיקף נרחב. לחיסוני MRNA יתרון על פני חיסונים אחרים בכך שהם דורשים זמן יצור קצר יותר, ומאחר ואינם מכילים נגיף מוחלש – הם אינם מלווים בסיכון לגרימת המחלה הזיהומית.

חלק מהחיסונים לקורונה מיוצרים כאמור בשיטה זו, לרבות החיסון של החברות פייזר ו-BioNTech שניתן בהיקף נרחב בישראל וחיסון נוסף של חברת מודרנה.

מהניסיון שהצטבר עד כה עם חיסוני הקורונה, מתברר כי חיסונים אלה מספקים הגנה לתקופה מוגבלת יחסית, ולרוב דורשים שתי מנות בשלב הראשון ובהמשך מנות חוזרות (בוסטר) כדי להגביר את יכולת הגוף לייצר נוגדנים כנגד מחולל הקורונה.

חיסונים טוקסואידים

חיסונים טוקסואידים (Toxoids) הם חיסונים שפועלים כנגד מחולל זיהום אשר מייצר רעלנים בגוף. חיסונים אלה אינם מכילים את מחולל הזיהום עצמו, אלא את הרעלנים המוחלשים – טוקסואידים.

כמו חיסונים אחרים, גם חיסונים אלה דורשים לעתים לעיתים בשלב הראשון מספר מנות ובהמשך מנות חוזרות כדי להוביל לתגובה מספקת של המערכת החיסונית של הגוף לצורך הגנה מפני המזהם.

חיסונים אלה משמשים כיום כנגד חיידקי הדיפתריה (קרמת) וטטנוס (צפדת/ פלצת) אשר ניתנים במסגרת 'החיסון המחומש'.

חיסוני וקטורים נגיפיים

חיסוני וקטורים נגיפיים משתמשים בנגיף אחר שאינו מזיק כ'ווקטור', כלומר כנשא לצורך העברת מקטע גנטי של מחולל הזיהום, לצורך יצירת נוגדנים על ידי המערכת החיסונית שתגן מפני המזהם.

טכנולוגית 'וקטור נגיפי' משמשת מדענים לייצור חיסונים מסוימים כנגד נגיף הזיקה, נגיף HIV ונגיפי שפעת. טכנולוגיה זו שימשה גם בפיתוח חלק מהחיסונים שאושרו בשנים האחרונות כנגד הנגיף מחולל מגפת הקורונה העולמית.

פרופ' אבישי אליס הוא מנהל מחלקה פנימית ג' בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית

עדכון אחרון: ספטמבר 2022