לחץ דם
מנהלי קהילה
סובלת מ-PMS? תבדקי את לחץ הדם שלך
מחקר אמריקאי קושר בין תסמונת קדם ויסתית שמאפיינת את הימים שלפני המחזור בגיל צעיר לבין עלייה מסוכנת בלחץ הדם
עצבנות, עייפות, גודש בחזה, התכווצויות בבטן, דפיקות לב – יש נשים שהתסמונת הקדם וויסתית יכולה להרוס להן את היום ואת השבוע. לפי הערכות שונות, ישנם כ-150 תסמינים שונים של התסמונת הקדם ויסתית הקרויה בלעז PMS (קיצור של PreMenstrual Syndrome) וסובלות ממנה כ-80% מהנשים בגילי הפוריות.
אמנם התסמונת עלולה לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים, אולם עד היום היא לא נחשבה למסוכנת מבחינה בריאותית. ובכן, התפיסה הזו עשויה להשתנות, כך לפחות לפי מחקר אמריקאי חדש.
נשים שסובלות מ-PMS נמצאות בסיכון מוגבר ללקות ביתר לחץ דם בעתיד, ואפילו לפני גיל 40, כך מצאו לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט (Amherst). "זהו מחקר ראשון מסוגו שקושר בין שתי התופעות, ועל פי הממצאים שלנו נשים שסובלות מתופעות קדם ויסתיות בצורה מתונה עד קשה נמצאות בסיכון שגבוה ב-40% ללקות ביתר לחץ דם במהלך 20 השנים הבאות", אומרת האפידמיולוגית פרופ' אליזבט ברטון-ג'והנסון, שהובילה את המחקר.
במחקר נמצא כי נשים עד גיל 40 שסבלו מ-PMS נמצאות בסיכון פי 3.3 ליתר לחץ דם לעומת נשים באותם גילאים שלא סבלות מהתסמונת הקדם וסתית.
בלבול והפרעות שינה
החוקרים עקבו אחרי תוצאות בדיקות לחץ הדם של 1,257 נשים שהתלוננו על תסמיני התסמונת הקדם ויסתית בין השנים 1991 עד 2005. בקבוצת הביקורת נמנו 2,463 נשים שלא דיווחו על תסמינים או שהתלוננו על תסמינים בודדים וקלים. הנתונים נלקחו מתוך ב"מחקר האחיות" השני (Nurses Health Study II). התסמינים שהוגדרו כמשויכים לתסמונת הקדם ויסתית בקרב הנבדקות: דפיקות לב (פלפיטציות, palpitations), בחילות, בלבול ושכחנות, סחרחורות, גלי חום, הפרעות שינה (אינסומניה), דיכאון, אקנה והתכווצויות בבטן.
הסיכון הגבוה זוהה במעקב שנמשך 20-6 שנים, ולאחר נטרול של גורמי סיכון נוספים ליתר לחץ דם, כגון עישון, מסת גוף גבוהה, חוסר בפעילות גופנית, שתיית אלכוהול, היסטוריה משפחתית ושימוש בגלולות למניעת הריון והורמונים חליפיים בגיל המעבר. גם לא נמצא קשר בין נטילת תרופות נוגדות דיכאון ובין העלייה בסיכון. הממצאים מדווחים בגיליון נובמבר 2015 של כתב העת American Journal of Epidemiology.
המלצת עורכי המחקר היא לבצע בדיקות לחץ דם לעתים מזומנות יותר, במטרה לאבחן שינויים ועלייה בלחץ הדם. כמו כן, החוקרים ממליצים על נטילה של קומפלקס ויטמיני B כדי להקטין את הסיכון ל-PMS וליתר לחץ דם. במחקר נמצא כי נשים שהקפידו על נטילת תוספים ממשפחת ויטמיני B ובכלל זה ריבופלאבין (ויטמין B2) ותיאמין (ויטמין B1), נמצאו בסיכון נמוך יותר ב-25% עד 35% לסבול מתסמיני התסמונת הקדם ויסתית.
המחקר מומן בתמיכת המכון הלאומי לבריאות (NIH), המכון הלאומי ללב, ריאה ודם (NHLBI) והמכון הלאומי לסרטן (NCI) בארה"ב.
המחקר מהווה עדות נוספת לקשר שבין מצוקה נפשית ליתר לחץ דם שזוהה גם במחקרים קודמים. בפברואר 2014 התפרסמו ממצאי מחקר בינלאומי שנערך ב-19 מדינות ומחוזות, לרבות בישראל, וזיהה קשר בין הפרעות נפש שונות, לרבות הפרעות אכילה, פוסט טראומה ודיכאון – לבין התפתחות לחץ דם. בעבודה נמצא כי הפרעת דיכאון, חרדה כללית והפרעה ביפולארית (מאניה דיפרסיה) העלו ב-40% את הסיכון ליתר לחץ דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
American Journal of Epidemiology, doi: 10.1093/aje/kwv159