כמעט 30% מהמטופלים עם טרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא מסרבים להתחסן למרות ההמלצה לעשות כך. בשל החשש לבריאות ואף לחיי המסרבים להתחסן, פרופ' אחירון מנהלת המרכז לטרשת נפוצה בשיבא ומנהלת קהילת טרשת נפוצה ב'כמוני' העבירה הרצאה מיוחדת, בה הציגה נתונים חדשים ואת הידע העדכני ביותר שנצבר באשר להשפעת חיסוני הקורונה על אנשים עם טרשת נפוצה, שעשויים לעזור למתלבטים לקבל את ההחלטה הנכונה.

במרכז לטרשת נפוצה בשיבא מרוכז מדגם המתחסנים הגדול ביותר בעולם של אנשים עם טרשת נפוצה - כיום 693 מחוסנים. פרופ' אחירון – בין הרצאות ועדכונים לנוירולוגים בכל רחבי העולם – התפנתה כדי להציג את הממצאים ולענות על השאלות של חברי הקהילה באמצעות מפגש זום שנערך בשבוע שעבר.

ריכזנו את התשובות לכל השאלות בנושא. בתחתית העמוד תוכלו למצוא הקלטה של המפגש. 

לאילו מטופלים עם טרשת נפוצה מומלץ להתחסן נגד קורונה?

פרופ' אחירון מבהירה כי אין ספק שכדאי להתחסן - וההמלצה נכונה לכלל המטופלים עם טרשת נפוצה, בכל המצבים. למי שלא מקבל טיפול תרופתי לטרשת נפוצה מומלץ להתחסן ללא כל הגבלה.

למי שצריך לקבל טיפול תרופתי שטרם החל, ההמלצה היא קודם להתחסן ורק לאחר מכן – חודש לאחר מנת החיסון השנייה, להתחיל בטיפול תרופתי. הסיבה לכך היא שלא ידוע מה השפעתה הספציפית של כל תרופה על יעילות החיסון.

גם למטופלים שכבר נמצאים תחת טיפול תרופתי מומלץ להתחסן, אך יש לקחת בחשבון שחלק מהמטופלים בתרופות המחלישות את מערכת החיסון לא יהיו מוגנים מהמחלה. 

האם החיסון מצליח להגן על אנשים עם טרשת נפוצה מפני קורונה?

לעת עתה נראית יעילות גבוהה מאוד: לאחר החיסון הראשון רק 0.5% מהמחוסנים עם טרשת נפוצה נדבקו בקורונה, ולאחר החיסון השני לא התגלה עדיין אף אדם עם טרשת נפוצה שנדבק.

יש צורך בהמשך מעקב אחר המחוסנים כדי לראות שאכן גם לאורך זמן לא נראה הידבקות ותחלואה.

האם תרופות לטרשת נפוצה עלולות לפגוע ביעילות החיסון לקורונה?

תרופות מסוימות לטרשת נפוצה עלולות לפגוע ביעילות החיסון. בקרב המקבלים טיפולים תרופתיים המפחיתים את פעילות המערכת החיסונית מומלץ לבצע לפני החיסון ספירת דם.

אם רמת הלימפוציטים בדם גבוהה מ-1000 ניתן להתחסן כרגיל. אם רמת הלימפוציטים בדם נמוכה מ-1000 המטופל עשוי שלא לפתח נוגדנים למרות החיסון ולכן לא להיות מוגן – אך גם למטופלים אלה מומלץ להתחסן.

אם מטופל מקבלים תרופה באופן קבוע ויומי שלא נכון להפסיק את נטילתה כמו אובג'יו או גילניה מומלץ לאחר החיסון לבצע בדיקת נוגדנים כדי לוודא שלמרות רמת הלימפוציטים הנמוכה הוא פיתח נוגדנים והוא באמת מחוסן לקורונה.

קשה כרגע לקבוע מהי יעילות חיסון תחת הטיפול בתרופות שונות כי אין מדגם וניסיון ארוך טווח לכל תרופה לטרשת נפוצה. נושא זה נבדק כיום במחקר של המרכז בשיבא, ותוצאותיו צפויות להתקבל תוך חודשיים-שלושה. בינתיים, מי שחושש שלא פיתח נוגדנים יכול לבדוק ליתר ביטחון את רמות הנוגדנים בדם באופן יזום.

איך ניתן לדעת אם התפתחו נוגדנים?

הבדיקה שמאפשרת לבחון אם התפתחו נוגדנים היא בדיקת דם פשוטה אך יקרה. בשיבא דוגמים מטופלים שהתחסנו כחודש לאחר החיסון ומזמנים אותם לבדיקת נוגדנים. יש בתי חולים וקופות חולים שם ניתן לבקש בתשלום לבצע בדיקה זו. את בדיקת הנוגדנים מומלץ לעשות בתקופה שבין חודש לשלושה חודשים לאחר החיסון השני.

אילו תופעות לוואי הופיעו באנשים עם טרשת נפוצה שהתחסנו נגד קורונה?

תופעות הלוואי שנצפו בקרב אנשים עם טרשת נפוצה היו דומות לתופעות הלוואי שתוארו באוכלוסייה הכללית: כאב באזור ההזרקה, חום וצמרמורות, עייפות, כאבי ראש וכאבי שרירים. בדומה לנתונים המוכרים מהאוכלוסייה הכללית, גם בקרב אנשים עם טרשת נפוצה נצפו יותר תופעות לוואי לאחר החיסון השני מאשר לאחר החיסון הראשון.

החמרה בתופעות לוואי נוירולוגיות – כמו נימולים או קושי בהליכה – דווחה רק בקרב 2% לאחר החיסון הראשון ו-4.8% לאחר החיסון השני. על התסמין הספציפי נימול בפנים דיווחו 0.5% לאחר החיסון הראשון ו-1.1% לאחר החיסון השני.

בכל אופן כל תופעות הלוואי היו קצרות מועד - רובן חלפו תוך 48 שעות ובמקרים מעטים כעבור מספר ימים נוספים. לא היו מקרים בהם תופעות הלוואי או ההחמרה בתסמינים הנוירולוגים לא חלפו.

בהשוואה בין מבוגרים (55+) לצעירים (55-18), ניתן לראות שגם לאחר החיסון הראשון וגם לאחר השני, הצעירים חווים יותר תופעות לוואי - בדומה לנתונים המדווחים באוכלוסייה הכללית.

כמו כן, אנשים שקיבלו תרופות לטרשת נפוצה חוו יותר תופעות לוואי בהשוואה לאנשים שלא קיבלו בתקופת החיסון טיפול תרופתי למחלה.

האם החיסון לקורונה מעורר התקפים במטופלים עם טרשת נפוצה?

8 מטופלים (2.1%) חוו התקף טרשת נפוצה לאחר החיסון הראשון ו-5 מטופלים (1.6%) חוו התקף אחרי החיסון השני, אך לא ניתן לייחס את ההתקפים לחיסון – שיעור ההתקפים בקרב המחוסנים היה דומה לאוכלוסייה של מטופלים במרכז שלא חוסנו. במילים אחרות: לא נצפתה תדירות גבוהה יותר של התקפים לאחר חיסוני הקורונה.

ההתקפים במטופלים שחוסנו הופיעו תוך 19-10 ימים מהחיסון הראשון ו-21-14 יום מהחיסון השני. כלומר, במי שחוסן וחלפו ארבעה שבועות מהחיסון - קשה להניח שהחיסון עצמו כבר יגרום להתקף.

פרופ' אחירון מסכמת כי עכשיו אפשר לומר ולשתף עם מרכזי טרשת ברחבי העולם כי החיסון עצמו לא מחמיר את התופעות של המחלה ולא גורם להתקפים.

האם יש יותר או פחות תופעות לוואי בקרב מקבלי תרופות מסוימות לטרשת נפוצה?

המידע שיש כיום הוא כללי – כאמור, ניתן לומר שבקרב מקבלי תרופות לטרשת נפוצה היו יותר תופעות לוואי בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה שלא קיבלו טיפול תרופתי.

מהנתונים הראשוניים עולה שהפיזור בין התרופות השונות היה דומה, כלומר לא נמצא בינתיים שתרופה מסוימת מעלה או מורידה את הסיכון לתופעות לוואי בהשוואה לתרופות אחרות. עם זאת, עדיין לא הצטברו מספיק נתונים בנושא. 

האם מי שחווה התקף לאחר שקיבל חיסון אחר בעבר צריך לחשוש מהתקף לאחר חיסון קורונה?

חיסון מעורר את התגובה החיסונית, לכן קיימת האפשרות התיאורטית שיעורר התקף. צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שאותו התקף היה מתרחש גם בלי קשר לחיסון. מה גם שבעבודות נמצא כי חיסונים לא מעוררים התקפים בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. במידה והיה מקרה כזה בעבר הוא ייחודי מאוד ואין להכליל ממנו או להסיק מהמקרים הללו לגבי סכנה להתקף עם חיסון קורונה.

פרופ' אחירון ממליצה לאותם מטופלים להתחסן לצד החשש המובן, ומשתפת כי מטופלים רבים עם חששות מחיסונים קודמים ואלרגיות עברו את החיסון בשלום ובבטחה.

האם יש חשש שילד להורה שאובחן בטרשת נפוצה יפתח בעצמו את המחלה בעקבות החיסון?

פרופ' אחירון מציינת שאכן לילדים לאנשים עם טרשת נפוצה יש סיכון מעט גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה בעתיד, בגלל רקע גנטי, אך אין סיבה לחשוש שהחיסון יעורר טרשת נפוצה או יגביר את הסיכון להתפתחות המחלה בעתיד.

פרופ' אחירון ממליצה לחסן את הילדים שניתן לחסן כיום וגם את הילדים הצעירים יותר שניתן יהיה לחסן בעתיד – בין אם הם עם טרשת נפוצה בעצמם או ילדים להורה שאובחן בטרשת נפוצה.

פרופ' אחירון מציינת שילדים מקבלים חיסונים רבים כמו חזרת, אדמת וצהבת שהם הרבה יותר מסוכנים ואין כלפיהם כל התנגדות.

האם אדם עם טרשת נפוצה שחלה בקורונה בעבר צריך להתחסן?

ההנחיה למחלימים מקורונה עם טרשת נפוצה היא כמו לאוכלוסייה הכללית - להתחסן. בבדיקות שהתבצעו בשיבא נמצא ש-11% מאלו שכבר חלו בקורונה לא פיתחו נוגדנים ולכן לא מוגנים מפני הידבקות ומחלה נוספת. המטרה של החיסון הנוסף היא להגן גם עליהם.

המפגש המלא: