בחקר הסרטן מקובל להגדיר החלמה מסרטן כהישרדות חמש שנים לאחר האבחנה. שיעורי החלמה בסרטן השד, על פי הגדרה זו, הם נכון להיום גבוהים יחסית ועומדים בישראל על 87.2% בקרב יהודיות ו-78.4% בקרב ערביות (לפי נתוני השנים 2006-2001). כשסרטן השד ממוקד, שיעורי ההחלמה גבוהים משמעותית, ולפי שלבי סרטן השד – בשלב 0 כשהגידול ממוקד בבלוטות החלב וצינוריות החלב שיעורי ההחלמה עומדים על 92%, בשלב 1 כשהגידול עדיין ממוקד בשד - שיעורי ההחלמה הם 87%, בשלב 2 – כשהגידול חדר לבלוטות הלימפה – שיעורי ההחלמה עומדים על 75%, ואילו בשלב 3 – כשהגידול חודרני – סיכויי ההחלמה המבטאים חמש שנות הישרדות מהאבחנה עומדים על 46% עד 72% ובשלב 4 – כשהסרטן שלח גרורות לאיברי גוף אחרים – סיכויי ההישרדות הם 13% עד 22% בלבד.

כעת, מחקר שנערך בארה"ב מצא כי על רקע התקדמות הרפואה, בסרטן השד גרורתי חלה עלייה בהישרדות שבאה לידי ביטוי בהכפלת שיעורי ההישרדות - תוך עשור בלבד, משנות התשעים לשנות האלפיים - בנשים שאובחנו עם סרטן גרורתי בגיל צעיר.

צוות החוקרים מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), המרכז לחקר הסרטן ע"ש פרד האצ'יסון במדינת וושינגטון והאגודה לחקר סרטן השד והקוליאציה של רופאים לסרטן שד חודרני שבניו יורק, בחן את שיעורי ההישרדות מסרטן שד גרורתי – המסומן גם בראשי התיבות MBC (קיצור של Metastatic Breast Cancer), שמהווה את האתגר הטיפולי הגדול ביותר בסרטן השד – בנשים שאובחנו מלכתחילה עם סרטן שד גרורתי או נשים שבמקור אובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם יותר וטופלו, אך בהמשך אובחנו עם סרטן גרורתי.

החוקרים השתמשו בשיטות חישוביות כדי להעריך את שיעור ההישרדות של החולות מתוך מאגרי המידע של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב. על פי החישובים העריכו החוקרים כי נכון לינואר 2017, בארה"ב חיות 154,794 נשים עם סרטן שד גרורתי, אשר 75% מתוכן הן נשים עם סרטן שד גרורתי שאובחן במקור בשלבים 1 עד 3. המדובר בעלייה משמעותית לעומת מספר הנשים עם סרטן שד גרורתי שחיו בשנת 1990 – 105,354 חולות.

נמצא במחקר כי בקרב נשים שאובחנו עם סרטן השד לראשונה לאחר שכבר פיתח גרורות, חציון ההישרדות ושיעור הנשים ששרדו 5 שנים לפחות עלו במהלך השנים, במיוחד בקרב נשים צעירות יותר. בקרב חולות בגילי 15 עד 49, שבעת האבחנה של סרטן השד הגידול כבר פיתח גרורות, ההישרדות חמש שנים לפחות לאחר האבחנה הכפילה את עצמה משיעור של 18% בשנות התשעים (בשנים 1994-1992) ל-36% בשנות האלפיים (בשנים 2012-2005). מקרב הנשים מתחת לגיל 64 שאובחנו עם סרטן שד גרורתי בשנים 2004-2000, 17% שרדו עשר שנים לאחר האבחנה ומעבר לכך. 

"סרטן שד גרורתי הופך יותר ויותר למצב רפואי כרוני"

העלייה בהישרדות בסרטן שד גרורתי מיוחסת על ידי החוקרים לשיפור ברפואה ובעיקר לכניסתן לשוק של תרופות ביולוגיות מתקדמות לסרטן בשד, כמו גם לשיטות הדמיה מתקדמות באבחון סרטן השד, המאפשרות אבחון מוקדם יותר של סרטן השד בכל שלב, לרבות אבחון מוקדם יותר מבעבר של סרטן השד הגרורתי.

"קשה להסביר מה התרומה המדויקת של בדיקות לאבחון מוקדם ושל הטיפולים המתקדמים", הסבירה החוקרת הראשית ד"ר אנג'לה מריאוטו, האחראית על זרוע מאגרי המידע במחלקה לפיקוח על הסטן שבמכון הלאומי האמריקאי לסרטן, שרואיינה בארה"ב בעקבות הפרסום. מריאוטו הזכירה בשיחה עם עיתון ה'ניו יורק טיימס' בעיקר את תרומתה של התרופה הרצפטין (טראסטוזומאב) לעלייה בהישרדות של נשים עם סרטן שד גרורתי – תרופה ביולוגית מהפכנית שאושרה בשנת 1998. לדבריה, "למרות שקשה לטפל בסרטן שד גרורתי, ובלתי אפשרי להגיע לריפוי, סרטן שד גרורתי הופך יותר ויותר למצב רפואי כרוני".

החוקרים מסכמים כי המחקר מדגים עלייה במספר הנשים שחיות עם סרטן שד גרורתי בארה"ב, היות ושיעורי ההישרדות בשלבים אלה גדלים על רקע השיפור ברפואה. על רקע עלייה זו, החוקרים קוראים לביצוע עבודות נוספות ממוקדות באוכלוסיית הנשים עם סרטן שד גרורתי, כדי לבחון מה הצרכים של אוכלוסייה גדלה זו וכיצד ניתן לסייע לה. הממצאים מדווחים בגיליון מאי 2017 של כתב העת Cancer Epidemiology, Biomatkers and Prevention.

Cancer Epidemiology, Biomarkers and Prevention, DOI: 10.1158/1055-9965.EPI-16-0889