מאות אלפי אנשים נחשפו ברשתות החברתיות לצלקת שמעטרת את השד של ענבל הרזי נועם, שנותרה מהניתוחים שעברה לאחר שאובחנה עם סרטן. רק שבוע לפני הצילומים היא הורידה לראשונה את הפאה. המראה שלה תמיד היה חשוב לה והחשיפה של השיער הקצר שצמח מתחת לפאה הייתה קשה עבורה לא פחות מחשיפת הצלקת.

 ענבל הרזי נועם (צילום: אלינור הררי / Elinoni Photography) 

"בחרתי לא להסתיר ולהראות את הצלקות כדי לגרום לבנות ללכת להיבדק, כי גילוי מוקדם לא רק מציל חיים, אלא יכול למנוע כריתת שד, וגם כי עם כמה שזה מבאס, צריך לדעת לקחת הכל בפרופורציה ולהסתכל על החלקים הטובים - צלקת יכולה להיות אפילו סקסית, והכי חשוב שהנה אני בחיים" היא מספרת בטקסט המלווה את התמונה.

התמונה של ענבל (38) צולמה כחלק מפרויקט "לא מסתירים", של אתר כמוני, רשת חברתית שמטרתה לסייע לאנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים לקבל עצות ותמיכה מאחרים המתמודדים עם אותה מחלה. במסגרת הפרויקט פורסמו בעמוד הפייסבוק של כמוני תמונות של אנשים המתמודדים עם מצבים רפואיים שונים, כשהם חושפים היבט גופני של המחלה, שאחרים פעמים רבות מנסים להסתיר.

 היבה גארחי (צילום: מוריאל עציוני / סטודיו מוריאל) 

"המטרה של הפרויקט מבחינתנו היא להעצים אנשים שמתמודדים עם מצב דומה ולעודד אותם להרגיש יותר שלמים עם הגוף שלהם, גם אם הוא לא 'מושלם. לדעת שהמחלה לא מגדירה אותם ושהם יכולים לעשות כל או לפחות כמעט כל מה שירצו'" מסבירה תמי שיפטר, מנהלת האתר. "אנו סבורים שזה מאוד עוזר למאובחנים חדשים וגם לוותיקים בהתמודדות עם המחלה, עוזר למצולמים עצמם, שעוברים תהליך משמעותי במהלך יום הצילום ואחריו ועוזר גם לסביבה ולציבור הרחב לקבל בסובלנות ופתיחות גדולה יותר היבטים אסתטיים שונים הנלווים למחלות".

למרות שהפרויקט פנה לשני המינים, מרבית המתנדבים שבחרו בסופו של דבר להיחשף היו נשים, רבות מהן התמודדו עם סרטן השד או מתמודדות עם פסוריאזיס - מחלות שמותירות חותם בנשיות ובדימוי הגוף. הנשים המדהימות האלה, בעזרת המגע המיוחד של הצלמות שלנו - אלינור הררי ומוריאל עציוני - לימדו אותנו מהי שלמות, קבלה עצמית ונתינה. לכבוד יום האישה, אנחנו חוזרים לחלק מהסיפורים והתמונות. 

"חשוב לי לא להסתיר, כדי להגביר את המודעות לפסוריאזיס, כדי שאנשים ידעו שלא מדובר במחלה מדבקת ושאפשר לעשות איתה הכל" מספרת חני ליבוביץ (21) שהצטלמה לפרויקט כשהיא חושפת את נגעי הפסוריאזיס על עורה. "ככל שיותר אנשים יכירו במה מדובר זה יעזור לאנשים שסובלים מהמחלה להסתובב בחופשיות בלי לסבול משאלות ומבטים".

 חני ליבוביץ (צילום: מוריאל עציוני / סטודיו מוריאל)

מטרה נוספת של הפרויקט היא לשחרר את המצולמים ואת אלה שנחשפים לתמונות מכבלי ההסתרה. "להתמודד עם מחלה שיש לה נוכחות חיצונית בגיל שלי זה לא עניין פשוט" מוסיפה ליבוביץ. "בהתחלה לבשתי רק בגדים ארוכים. התביישתי וכל הזמן הסתרתי. לא רציתי שאנשים יסתכלו וישאלו שאלות. בשנה האחרונה הבנתי שאני לא צריכה להתבייש ואני צריכה ללמוד לחיות עם המחלה. זה עוזר לי גם ברמה הרגשית לא להתעסק כל הזמן בכמה מייק אפ לשים ומה ללבוש כדי שלא יראו. זה עוזר גם להוריד את רמות הלחץ. ולחץ זה אחד הדברים הכי גרועים למחלה".

"אני חושפת את הצלקת כי אצלנו בבית היה כלל שלא מסתירים שום דבר. ההסתרה מבזבזת אנרגיות שיכולות להיות מנותבות לריפוי. אני מאוד גאה בשחזור ואני לא חושבת שאני פחות אישה מכל אישה אחרת חשוב לי גם להראות שיש חיים אחרי הסרטן." מספרת דיצה קציר (54) שהחלימה מסרטן השד, לצד התמונה שלה.

דיצה קציר (צילום: אלינור הררי / Elinoni Photography)

נעמה-לירן בר-לב שהצטלמה לפרויקט אמרה: "אני מאמינה שסרטן השד מגיע מתוך משבר גדול וזו הזדמנות טובה להתעורר ולבחור להתרפא ולקחת את עצמנו למקום חדש. אני רואה את האפשרות להעצמה אישית והעצמה נשית, דרך המחלה. זו הזדמנות פז לגלות את עצמך, את היופי שבך וללמוד לאהוב אותך, בדיוק כמו שאת!". 

נעמה-לירן בר-לב (צילום: אלינור הררי / Elinoni Photography)

"חשוב לי שנשים שמתמודדות עם דימוי הגוף שלהן אחרי הניתוח יראו שיש פתרונות ואין מה להתבייש. היה לי מאוד קשה לקבל את עצמי, להיות אישה צעירה שרק נישאה עם שד אחד, להתנהל עם ילדות קטנות בים ובבריכה ולדאוג שלא יראו דבר בבגד הים. הקושי להסתכל במראה ולראות גוף שהוא מעוות. ולמרות כל זאת ובזכות הפתרונות האופנתיים שגיליתי, למדתי להיות שלמה עם הגוף שלי" אמרה יאנה דרום (34). 

יאנה דרום (צילום: אלינור הררי / Elinoni Photography)

זאנה אהרונין (51) חשפה בפרויקט קעקוע ענק המתנוסס על השד שנכרת במסגרת הטיפול בסרטן השד. "היה לי ממש קשה לראות את הצלקות, את המקום חשוף. זה הורס את הנשיות. חיכיתי שאוכל כבר לעשות שחזור. אבל אז ראיתי כמה שחזורים חד צדדים, והבנתי שבשבילי, כל הסבל שעוברים לא שווה את התוצאה. אז התחלתי לברר על קעקוע שיכסה את מקום הכריתה. לפני חודש עשיתי אותו ועכשיו אני מרגישה אחרת לגמרי. פתאום אני מרגישה שלמה. לא ציפיתי שזה יהיה כך, שזה יהיה כזה דרסטי.... אני רוצה שידעו שאולי אי אפשר לחזור למה שהיה לפני הסרטן, אבל אפשר להיות שלמה ומאושרת – זה בטוח" היא סיפרה בפוסט אליו נחשפו מאות אלפי גולשים.

 זאנה אהרונין (צילום: אלינור הררי / Elinoni Photography)

"אני בעיקר מקווה שזה נתן רעיון ופתרון לנשים אחרות וזה מה שחשוב מבחינתי. אפילו אם מדובר רק באישה אחת" היא אומרת היום. "הקעקוע הזה הוא הצלה בשבילי ואולי זה יכול להציל גם נשים אחרות".

תגובות מחזקות

"קיבלתי תגובות מאוד מחזקות ופידבקים חיובים. אנשים אמרו לי שמה שעשיתי זה מצווה. הפוסט קיבל אלפי שיתופים ואני חושבת שזו דרך טובה לעלות את המודעות לסרטן השד ולהגיד לנשים שחלו שאין מה להסתיר או להתבייש כי זה שחליתן זה לא באשמתכן" מספרת היום ענבל. "אחרי הפרסום קיבלתי לא מעט פניות בפרטי של נשים שגילו להן סרטן השד וביקשו להתייעץ איתי. אני יודעת שזה לא פשוט לשתף אחרים ובעקבות הפוסט הן הרגישו מספיק חופשי ובטוח לפנות אלי וזה מאוד משמח. החזרתי טלפונים לכל מי שפנתה וניסיתי לעזור ממה שאני יודעת, השתדלתי לתמוך כמה שאני יכולה ובקשתי שיעדכנו אותי מה קורה. גם אם הצלחתי, אפילו במעט לחזק בנות אחרות שעוברות תהליך דומה, אני חושבת שזה חשוב".