מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותננו-טכנולוגיה לטיפול בטרשת נפוצה

ננו-טכנולוגיה לטיפול בטרשת נפוצה

חלקיקים זעירים נמצאו כדרך יעילה לטפל באנטיגן באופן שגורם למערכת החיסון להפסיק לתקוף את המיאלין


הננו-חלקיקים ששימשו את החוקרים קטנים בערך פי 200 מעובייה של שערת אדם (צילום: Shutterstock)
הננו-חלקיקים ששימשו את החוקרים קטנים בערך פי 200 מעובייה של שערת אדם (צילום: Shutterstock)

מחקר חדש מצא כי ננו-טכנולוגיה עשויה לשמש כטיפול פוטנציאלי לטרשת נפוצה, אשר בניגוד לטיפולים הקיימים היום – לא יפגע במערכת החיסון ויותיר את הגוף פגיע לזיהומים. החוקרים הצליחו להשתמש בננו-חלקיקים כדי לעצור את מחלת הטרשת הנפוצה בעכברים.

 

במחלת הטרשת הנפוצה תוקפת המערכת החיסונית את מעטפת המיאלין, השכבה המבודדת את תאי העצב במוח וחוט השדרה ומגנה עליהם. כאשר מעטפת זו נפגעת, נוצרת הפרעה בהעברת המסרים החשמליים הגורמת לסימפטומים שונים, כגון בעיות תחושה, פגיעה בהליכה והפרעות בראייה.

 

רוב הטיפולים הקיימים היום לטרשת נפוצה מביאים לדיכוי המערכת החיסונית וגורמים למטופלים להיות רגישים יותר לוירוסים וזיהומים שונים. הננו-חלקיקים ששימשו את החוקרים - הקטנים בערך פי 200 מעובייה של שערת אדם - עובדים בצורה שונה לחלוטין, שלא מביאה לדיכוי מערכת החיסון.

 

השיטה החדשה מטפלת באנטיגנים של המיאלין. אנטיגן הוא חומר המזוהה כחומר זר על-ידי מערכת החיסון, המייצרת נוגדן ספציפי כדי להילחם בו. כאשר הננו-חלקיקים מוצמדים לאנטיגנים של מיאלין ומוזרקים לתוך העכבר, המערכת החיסונית מתאפסת ומתנהגת כנורמאלית - היא מפסיקה לזהות את המיאלין כחומר זר ומזיק ועוצרת את ההתקפות כנגדו.

 

איך זה עובד?

 

במסגרת המחקר החוקרים הצמידו אנטיגנים של מיאלין אל הננו-חלקיקים והזריקו אותם דרך וריד של העכברים. החלקיקים ששינעו את האנטיגנים נכנסו לטחול, אשר מסנן את הדם ועוזר להיפטר מתאי הדם הפגומים או גוססים.

 

כאשר תאים מתים או גוססים עוברים בטחול, תאי דם לבנים גדולים המכונים מקרופאגים בולעים אותם. במסגרת תהליך זה, המקרופאגים שולחים איתות לחלקים אחרים של מערכת החיסון, המיידע אותם שהתאים המתים הללו אינם מסוכנים, אלא זבל שנמצא בדרכו החוצה.

 

גם הננו-חלקיקים המחוברים לאנטיגנים של המיאלין נבלעו על-ידי המקרופאגים. עקב כך, כל תאי המערכת החיסונית ראו את האנטיגנים כלא-מזיקים ולכן למדו להתעלם מהם ולא לתקוף.

 

המערכת החיסונית חסמה את תאי ה-T התוקפים את המיאלין, באמצעות יצירת תאי T מסוג מווסת אשר מזהה את המיאלין כחלק חיוני של הגוף ומונע את התקיפות כנגדו. ככל שתאי ה-T המווסתים הללו מתרבים כך נרגעת ופוחתת התגובה החיסונית כנגד המיאלין, עד שנפסקת לגמרי.

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת Nature Biotechnology סיכמו את תוצאות הניסוי: "החדרנו את החלקיקים הללו לחיות עם מחלה הדומה מאוד לטרשת נפוצה התקפית-הפגותית והצלחנו לעצור את מהלך המחלה. מנענו התקפים למשך תקופה של 100 ימים, תקופת זמן המקבילה למספר שנים בחיי בני-אדם עם טרשת נפוצה".

 

יתרונות השיטה

 

בשיטה זו, דיכוי המערכת החיסונית הוא ספציפי למיאלין ולא משפיע על שאר המערכת. החלקיקים עשויים מפולימר הנקרא PLG, המורכב מחומרים טבעיים אשר גוף האדם יכול לעכל. כיום נעשה שימוש בחומר זה עבור תפרים מתכלים.

 

לננו-חלקיקים מספר יתרונות: הם מיוצרים מחומרים שקל ופשוט לייצרם, אשר כבר אושרו לשימוש על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA), מה שיעזור לקצר את הליך הגעת הטיפול לשדה הקליני. באמצעות הננו-חלקיקים הטיפול יהיה זול יותר וכך גם נגיש יותר לכלל האוכלוסייה.

 

עד עתה בוצעו ניסויים דומים, בהם ניסו להעביר דרך הטחול אנטיגנים כדי להפסיק את פעולת התקיפה כנגד המיאלין, אך ללא סיוע של ננו-טכנולוגיה. בניסויים שנמצאים בשלבי I/II, ניסו להעביר את האנטיגנים על גבי התאים הלבנים (תאי מערכת החיסון) של המטופל עצמו – שיטה יקרה מאוד הדורשת שעות עבודה רבות. בניסוי החדש בדקו האם הננו-חלקיקים יוכלו לבצע את העבודה באותה יעילות כמו תאי הדם הלבנים והם אכן הצליחו.

 

כעת המטרה לשחזר את הניסוי ולהתאימו גם לבני-אדם. כל המעורבים במחקר אופטימיים ובטוחים כי יצליחו לעשות כן במהרה.

 


(Nature Biotechnology (2012