כאב
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ניתוחי סיאטיקה לרוב אינם מועילים לאורך זמן
מאמר סקירה חדש מצא כי ניתוחי סיאטיקה שמבוצעים לאנשים עם כאבי רגליים שמוקרנים מהגב התחתון עשויים להועיל למאובחנים חדשים, אולם יתרונותיהם לא נשמרים לתקופה ממושכת
בשנים האחרונות עם המודעות הגוברת לכאבים בגב התחתון והשפעותיהם על איכות החיים – נחקרים מגוון הטיפולים שמוצעים לאנשים שמתמודדים עם סיבוכים בגב התחתון.
בעשורים החולפים היו שמתחו בקהילה הרפואית ביקורת על ניתוחים לתיקון סיבוכים בעמוד השדרה שמובילים לכאבי גב תחתון, כמו ניתוחים לפריצות דיסק – לאחר שהתברר כי במקרים רבים התועלת של ניתוחים אלה זמנית, וזאת לצד סיכון גבוה להתפתחות סיבוכים.
עתה מדווחים חוקרים אוסטרלים על בעייתיות דומה גם בניתוחים לסיאטיקה (Sciatica) – מצב רפואי המאופיין בכאבים חדים ברגליים המוקרנים מהגב התחתון, כאבים שמורגשים לרוב הן בגב התחתון והן ברגליים, לרוב ברגל אחת, ובמקרים רבים מלווים בתחושת נימול או עקצוץ ברגליים וכפות הרגליים.
לחץ על העצב
המקור לכאבי סיאטיקה הוא עצבי – בעצב הסיאטי, עצב שעובר מהגב התחתון דרך הישבן והירך עד לבהונות בכפות הרגליים בכל צד הגוף, וזאת כאשר מופעל על העצב לחץ, לרוב כתוצאה מפריצת דיסק. במקרים חריגים התופעה עלולה להתפתח גם על רקע גידולים או מצבים רפואיים כמו היצרות בתעלת עמוד השדרה או 'ספונדילוליסטזיס' – החלקה של חוליה בעמוד השדרה עם החוליה שמתחתיה, ואפילו בעקבות הריון, כשהעובר מפעיל לחץ על עמוד השדרה של האישה ההרה. לאבחון התופעה, הכאב לרוב יורגש מתחת לברך כשהמטופל שוכב ומרים רגל ישרה כלפי מעלה.
(צילום: shutterstock)
במקרים מסוימים יוצע למאובחנים עם סיאטיקה ניתוח – בין השאר כשהתופעה מתפתחת על רקע פריצת דיסק, היצרות בעמוד השדרה או ספונדילוליסטזיס. עם זאת, כיום ניתוח מוצע רק כקו טיפולי מתקדם, ויעילותו אינה ברורה.
מאמר סקירה בנושא, שפורסם על ידי צוות חוקרים מאוסטרליה, סין, קנדה והולנד, בראשות חוקרים מאוניברסיטת סידני, ביקש לבחון את יעילותם של ניתוחי סיאטיקה בהשוואה לאמצעי טיפול אחרים. כיום נהוג להציע טיפול בתופעה תחילה באמצעות משככי כאבים, ואף משככים חזקים מקבוצת האופיאטים. בהמשך מוצעים טיפולי הזרקת סטרואידים לחוליות עמוד השדרה ולעתים גם פיזיותרפיה, וטיפולים בשיטות הרפואה המשלימה, למשל דיקור סיני, פילאטיס או ג'ירוטוניק.
החוקרים סקרו מחקרים שבוחנים שיטות טיפול בסיאטיקה שפורסמו בספרות המדעית עד יוני 2022. בסקירה נכללו 24 מחקרים בהשתתפות 1,711 נבדקים שאובחנו עם סיאטיקה.
בהשוואה לאמצעי טיפול לא ניתוחיים בכללותם, בסקירה נמצא כי ניתוח לכריתת דיסק (דיסקטומי) הצליח להפחית את עוצמת הכאב לטווח המיידי – עד שישה שבועות וכן לפרק זמן שהוגדר כ'טווח קצר' – בין שישה שבועות לשלושה חודשים. הפחתה מתונה יותר בכאב תועדה בטווח הבינוני, שנמשך בין שלושה חודשים ועד שנה לאחר הניתוח. יחד עם זאת, לניתוח לא נמצאה השפעה מתמשכת לאחר שנה על עוצמת כאבי הרגליים. כמו כן, נמצא כי הניתוח אינו מפחית את הסיכון לנכות כתוצאה מהסיבוך. אותן השפעות נצפו גם כשהניתוח הושווה לשיטת טיפול ספציפית של הזרקת סטרואידים לחוליות עמוד השדרה. בהשוואה להזרקות סטרואידים – ניתוחי כריתת דיסק הועילו יותר למניעת נכות, אולם רק בטווח הקצר ועד לשלושה חודשים מהניתוח. לניתוח ולאמצעים טיפוליים חלופיים היה סיכון דומה לסיבוכים חריגים הגבוה ב-34% בהשוואה למצב שבו לא ניתן כל טיפול לבעיה.
החוקרים מסכמים כי "יש ודאות נמוכה ביותר שניתוחים לכריתת דיסק מועילים יותר משיטות לא ניתוחיות ומהזרקות סטרואידים בהפחתת כאבים ברגליים ונכות אצל אנשים עם סיאטיקה שמועמדים לניתוח". לדבריהם, לאור הממצאים, הניתוח הופך לאפשרות טיפולית מומלצת בעיקר למצבים בהם התועלת בהתערבות הניתוחית להקלה מהירה בכאבים גוברת על הסיכונים והעלויות הכרוכות בניתוח.
החוקרים מומנו על ידי המועצה הלאומית לחקר הבריאות והרפואה של אוסטרליה (NHMRC), וממצאי הסקירה מדווחים בגיליון אפריל 2023 של כתב העת British Medical Journal.
שינוי בקווים המנחים
סיאטיקה היא תופעה רווחת שעלולה לפי עבודות להתפתח בקרב קרוב למחצית מהאוכלוסייה (43%) לאורך החיים וברוב המקרים (85% עד 90%) היא נוצרת כתוצאה מלחץ על העצב על רקע פריצת דיסק או דלקתיות מוגברת.
כיום הקווים המנחים לטיפול בסיאטיקה ממליצים על טיפול תרופתי ועל מעבר לניתוח רק במידה והכאבים נמשכים חרף הטיפול בתרופות ולאור ממצאים בבדיקות הדמיה שמחזקים את ההנחה שמקור התופעה בפריצת דיסק.
יש לציין כי המאמר בחן ניתוחים לכריתת דיסק שהם השכיחים ביותר שמבוצעים במצבי סיאטיקה, אם כי החוקרים מציינים ששיטות הטיפול הפולשניות להתמודדות עם התופעה משתנות בין מדינות. ישנם רופאים שמבצעים לעתים טיפולים פולשניים נוספים, כולל הסרת לחץ מהדיסק (Plasma Disc Decompression) והזרקת האנזיםChymopain לעמוד השדרה (פרוצדורה הקרויה Chemonucleolysis).
עיבוד נוסף של הממצאים החדשים בסקירה העלה כי הניתוחים הובילו לירידה בכאבי הרגליים בעיקר כשהיה מדובר בתסמיני סיאטיקה חדשים שהורגשו במשך עד שלושה חודשים, והיה פחות מועיל כשהיה מדובר בתסמינים שהמטופל כבר חש לאורך זמן.
החוקרים מבהירים כי לפי ממצאי הסקירה, גישות לא ניתוחיות לסיאטיקה מאפשרות במצבים רבים להשיג תוצאות דומות לאלו של ניתוחי כריתת דיסק בעמוד השדרה לאורך זמן. לטענתם, לפי המחקר, מאחר ונמצא כי ניתוח מועיל בעיקר כשהוא מבוצע בסמוך לאבחון הסיבוך – אין להתייחס אליו בהכרח כקו טיפול מתקדם, ולעתים ניתן במקרים המתאימים לפנות מהר לניתוח, בסמוך לאבחון של סיאטיקה, בניסיון למקסם את שיעורי ההצלחה בהפחתת התסמינים.
במאמר דעה נלווה שפורסם בכתב העת, חוקרות מאוניברסיטת אוקספורד שמתייחסות לפרסום קובעות כי יש לבחון בעקבותיו מחדש את ההנחיות הקליניות המקובלות לטיפול בסיאטיקה. המלצות אלו כוללות בשלב הראשון גישה שמרנית של טיפול בתרופות ובפיזיותרפיה, בהמשך מעבר להזרקת סטרואידים לעמוד השדרה, ורק בשלב המתקדם מורות לשקול ניתוח. עם זאת, אין לטענת החוקרות גם צורך למהר ולנתח כל מצב של סיאטיקה לאחר שאובחן, אלא רק בכפוף לממצאים קליניים נוספים, שכן במרפאות ראשוניות ידוע כי כשני שליש מהאנשים שמאובחנים עם סיאטיקה מחלימים מעצמם תוך 3-2 חודשים ללא צורך בטיפול פולשני כלשהו.
נכון להיום, לניתוחים בעמוד השדרה לפריצות דיסק יש יעילות מוגבלת וסיכונים רבים שנקשרו להם בעבודות שונות, ורופאים אינם ממהרים להפנות מטופלים לבצעם, ומותירים אותם רק כברירה אחרונה לאחר כישלון חלופות טיפוליות. הסיבוכים העיקריים של ניתוחי בעמוד השדרה הם דימומים וזיהומים במקום הניתוח, פגיעה בחוט השדרה הגורמת לנכות זמנית או קבועה או לפגיעה בתפקודים מוחיים, איחוי לקוי של חוליות ואי יציבות בעמוד השדרה, פגיעה בכלי דם סמוכים, ונזק נוירולוגי קל או חמור, זמני או קבוע, בגפיים, בסרעפת ובסוגרים. לפי הערכות ממחקרים, כ-5% עד 15% מהמטופלים שעוברים ניתוחים לפריצות דיסק חווים עם הזמן פריצת דיסק חוזרת.