מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותניתוח מעקפים של מערכת העצבים

ניתוח מעקפים של מערכת העצבים

ניתוח חדשני נועד לעקוף את אזור הפגיעה בחוט השדרה באמצעות בניית מסלול חדש של עצבים, כדי להחזיר תפקוד


ניתוח לבניית מסלול עצבים חדש בין המוח ליד (צילום: Shutterstock)
ניתוח לבניית מסלול עצבים חדש בין המוח ליד (צילום: Shutterstock)

 

גבר משותק עקב תאונת דרכים הצליח להחזיר לעצמו תנועה חלקית ביד, בזכות ניתוח חדשני שעוקף את אזור הפגיעה בחוט השדרה. המנתחים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בנו מסלול עצבים חדש בין היד לבין המוח.

 

בעקבות פגיעה בחוט השדרה, נוצר נתק בין המוח לאיברי גוף אחרים (בהתאם לאזור הפגיעה) ויכולת העברת מידע ופקודות נפגעת. העצבים ביד של המטופל לא נפגעו, הם איבדו רק את היכולת לקבל אותות מהמוח שאומרים להם מה לעשות. עם זאת, המוח עדיין יכל לתת הוראות לאזורים אחרים בגוף, בהם החלק העליון של הזרוע.

 

הניתוח, שתואר בכתב העת Journal of Neurosurgery, נועד לעשות מעקף לאזור הפגיעה בחוט השדרה ולבנות מסלול חדש של עצבים כדי להחזיר את הקשר בין המוח ליד.

 

"המעגל ביד לא נפגע, אך הוא כבר לא מחובר אל המוח. מה שעשינו זה לקחת את המעגל ולשחזר את החיבור אל המוח" סיפרה אידה פוקס, עוזרת פרופסור בכירורגיה פלסטית, בראיון ל-BBC .

 

היא  הוסיפה ואמרה שזה אמנם מצליח לשחזר תנועה, אך עם זאת, לא מדובר על תפקוד מלא ורגיל של האיבר. בנוסף, לא מדובר בנס בן לילה. נדרש אימון אינטנסיבי כדי לקבל בחזרה את השליטה ביד. עצבים ששימשו בעבר לכיפוף המרפק, כעת עושים תנועות צביטה. יחד עם זאת המטופל יכול היום להאכיל את עצמו ואפילו קצת לכתוב. 

 

חשוב להדגיש כי הטכניקה מתאימה רק עבור חולים עם פציעות מאוד ספציפיות בחוט השדרה, בחלק התחתון של הצוואר. אם הפגיעה תהיה יותר גבוהה, לא יהיו עצבים בהם ניתן יהיה להשתמש לבניית המעקף. אם הפגיעה תהיה יותר נמוכה, יש סיכוי גדול שכלל לא תהיה פגיעה בתפקוד הידיים.