מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותניסויים קליניים לנפגעי חוט שדרה

ניסויים קליניים לנפגעי חוט שדרה

טיפולים רבים שמטרתם להגביל או לבטל את התוצאות ההרסניות של פגיעות בחוט השדרה הראו הבטחה במעבדה אך לעיתים רחוקות הגיעו לניסויים קליניים בגלל דרישות אותן יש למלא לפני שיאושר ניסוי בבני אדם


שותפות ייחודית בין הצבא לבין קרן ע"ש כריסטופר ריב פונה אל האתגר הזה.

המחקר הרפואי של צבא ארה"ב בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות תומכים בפיתוח רשת צפון אמריקאית לניסויים קליניים North American Clinical Trials Network -NACTN. הרשת יצרה בסיס של ניסויים קלינייים בפגיעות חוט שדרה הגדול ביותר בארה"ב ותחל את הניסוי הקליני הראשון בתחילת 2010. בראשה עומד ד"ר רוברט גרוסמן.

לעתים קרובות אין מספיק מקרים חדשים של פגיעות חוט שדרה במקום אחד כדי להשיג את מספר המטופלים הנדרש לביצוע מחקר קליני.NACTN היא רשת ייחודית לארצות הברית בגלל גודלה, היקפה והסטנדרטים שחייבים להיות בכל אתר מחקרי. חוקרי NACTN גם אוספים מידע על תוצאות של מאות חולים כדי להשוות את יעילות הטיפול.

יותר מ -330 חולים עם פגיעות חריפות בחוט השדרה  כבר נרשמו למאגר הנתונים של NACTN, הפתוח כמשאב לכל חוקרי פגיעות חוט שדרה. NACTN משתפת פעולה עם רשת דומה באירופה, שם יש מסד נתונים של 1,800 מטופלים.

הניסוי הקליני הראשון בשלב I הוא בדיקת בטיחות התרופה Riluzole בפגיעות חוט שדרה חריפות. במחקרי מעבדה ראו כי Riluzole מגן על תאי העצב מפני מפל האירועים המתרחשים הדקות עד שעות לאחר הטראומה הראשונית. התרופה חייבת להינתן בתוך 12 השעות הראשונות לאחר הפציעה. הניסוי יתקיים בשמונה בתי חולים, שבעה בארצות הברית ואחד בקנדה. לקראת הניסוי, NACTN מפתחת כלי  יותר רגיש להערכה נוירולוגית, המסוגל לזהות אפילו שינויים קטנים בתפקוד נוירולוגי. הכלי יסייע לקבוע האם לתרופה או להתערבות כירורגית יש השפעה חיובית. השלב ה-I של הניסוי צפוי להימשך שנה. במידה והתרופה תמצא בטוחה, יחל שלב II של הניסוי.

התקווה היא שרשת זו תאיץ את הטיפולים החדשים מהמעבדה אל השטח. ניסויים קליניים צורכים זמן יקר ולכן חלוקת הזמן צריכה להיות מתוכננת בקפידה כדי לקבל נתונים אמינים ומהירים.  המפתח הוא שיתוף פעולה. NACTN הוא מקום מצויין לרופאים וחוקרים כדי לשלב בו את הידע והנסיון שלהם, כדי שבסופו של דבר, זה יעזור למטופל.  

 

מתוך-DCMilitary.com

 

עוד על הרשת NACTN ניתן לקרוא כאן

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן