מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותניסוי חדש של תאי גזע לאחר פגיעה בחוט השדרה

ניסוי חדש של תאי גזע לאחר פגיעה בחוט השדרה

חברה אמריקאית בשם Athersys שמתמחה בתאי גזע מפרסמת מחקר על היתרונות הטיפול שהיא מציעה לאחר פגיעה בחוט השדרה


תוצאות מעודדות מניסוי של תאי גזע בוגרים בעכברים (צילום PantherMedia)
תוצאות מעודדות מניסוי של תאי גזע בוגרים בעכברים (צילום PantherMedia)

בהודעה לעיתונות נמסר כי חוקרי החברה ציינו כי מתן Multipotent Adult Progenitor Cells (MAPS) לאחר פגיעה בחוט השדרה במכרסמים מנע "מוות" של נוירונים, בתהליך המכונה"dieback axonal" , הפחית את תהליך הדלקת באזור הפציעה וגם הביא לצמיחה מחודשת של נוירונים. המחקר פורסם ב-The Journal of Neuroscience.

 

"תוצאות אלו עולות בקנה אחד עם תופעות שאנו רואים במודלים אחרים של פגיעה נוירולוגית ומספקים אימות נוסף של טיפול בתאי גזע כבעל פוטנציאל רחב לטיפול במגוון של מצבים רפואיים, לרבות מצבים הרסניים ובלתי הפיכים לכאורה כתוצאה מפגיעה בחוט השדרה", אומר גיל ואן בוקלן, יו"ר ומנכ"ל חברת Athersys.

 

המחקר מדגים לראשונה כי תאי גזע בוגרים מסוגלים לשנות היבטים רבים של פגיעה בחוט השדרה, להפחית את התגובה הדלקתית שגורמת לפגיעה משנית במערכת העצבים המרכזית ולהגביר את פוטנציאל ההתחדשות של נוירונים שנפגעו בעצמם.

 

כיום ישנם כ -1.2 מיליון בני אדם המתגוררים בארצות הברית עם פגיעה בחוט השדרה כאשר כל שנה מתווספים בין 12,000 ל -20,000 מקרים חדשים. העלות לטווח הארוך של נזק לחוט השדרה הוא בטווח של 500,000$ -3 מיליון $ לחולה, בהתאם לחומרת הפגיעה.

 

ד"ר ואן בוקלן הוסיף, "אף על פי שישנה עוד דרך ארוכה לפני שנוכל ליישם שיטות אלה בטיפול בבני האדם, התוצאות הללו מרגשות מאוד ואנו מצפים להמשיך לחקור את התועלת הקלינית של MultiStem למגוון רחב של פגיעות נוירולוגיות.

 

The Journal of Neuroscience, January 19, 2011, 31(3):944-953

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן