\פעילות גופנית מהווה מרכיב מרכזי באורח חיים בריא, ובשנים האחרונות מודגשת חשיבותה לכלל האוכלוסייה, לרבות חולים כרוניים, ובהם גם המאובחנים עם ניוון מקולרי גילי.

אמנם הירידה בחדות הראייה והפגיעה בשדה הראיה מייצרות מגבלות מסוימות עבור המתמודדים עם ניוון מקולרי שמבקשים לעסוק בפעילות גופנית, וכך גם החלשות הגוף והעלייה בגיל שמאפיינת את המחלה, אך לדברי ד"ר אור שמואלי, רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה ומנהל בקהילת ניוון מקולרי גילי באתר "כמוני", "גם למי שאובחנו עם ניוון מקולרי גילי מומלץ באופן  חד משמעי להקפיד על פעילות גופנית קבועה ומסודרת, שביכולתה לא רק לשפר את איכות החיים, אלא שלאחרונה מצטברות גם ראיות ראשוניות שמזהות את השפעותיה בעיכוב בהתקדמות המחלה והידרדרות הראייה למצב של עיוורון".

המלצות למטופלים

ככלל, למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי מומלץ להקפיד על פעילות גופנית סדירה בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) המיועדות לכלל האוכלוסייה הבוגרת:

• פעילות גופנית אירובית בהיקף של לפחות 300-150 דקות לשבוע בעצימות מתונה או לפחות 150-75 דקות לשבוע בעצימות גבוהה, או חלוקה של השניים, בפיזור במשך רוב ימות השבוע. פעילות גופנית אירובית, כלומר כזו שדורשת חמצן רב ומפעילה קבוצות שרירים גדולות ואת הלב, כלי הדם ומערכת הנשימה, וכך משפרת 'סיבולת לב-ריאה'.

• פעילות גופנית אנאירובית לחיזוק שרירי הגוף בדרגת עצימות מתונה עד גבוהה לפחות יומיים בשבוע. פעילות אנאירובית שנחשבת לאינטנסיבית יותר, אשר אינה דורשת חמצן ומשתמשת במאגרי גליקוגן כמקור אנרגיה לשרירי הגוף.

• מתיחות לשחרור שרירי הגוף והפחתת לחצים.

לפי מטה אנליזה מאוסטרליה שפורסמה באוגוסט 2017 בכתב העת American Journal of Ophthalmology, שמצאה קשר בין פעילות גופנית סדירה לירידה בסיכון של ניוון מקולרי הן בשלב המוקדם ובעיקר בשלב המתקדם, מספיקה פעילות בעצימות נמוכה עד מתונה במינון של עד שלוש שעות בשבוע בלבד כדי להביא לתרומה בריאותית משמעותית בהיבט של עיכוב תהליכים ניווניים במקולה.

היתרונות של פעילות גופנית לניוון מקולרי

פעילות גופנית סדירה נקשרה בעשורים האחרונים במחקרים רבים לאריכות ימים, שיפור באיכות החיים, עיכוב תהליכי הזדקנות ומניעת מחלות כרוניות רבות. מספר מחקרים מדגימים כיצד פעילות גופנית מסייעת לשפר גם את בריאות העיניים, ואף פרטו את יתרונותיה במניעה וטיפול של מחלות עיניים נפוצות, כמו גלאוקומה ועוד.

מחקרים חדשים מזהים בפעילות סדירה יתרונות ספציפיים למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי.

מניעת ניוון מקולרי

מספר מחקרים מצאו קשר בין הקפדה על פעילות גופנית להפחתה בסיכון להתפתחות ניוון מקולרי בגיל המבוגר. מטה אנליזה של צוות חוקרים מאירופה ואוסטרליה, שפורסמה באפריל 2022 בכתב העת American Journal of Epidemiology, מצאה כי העדר פעילות גופנית מעלה ב-19% את הסיכון להתפתחות של ניוון מקולרי גילי. החוקרים קוראים לרופאים להמליץ על פעילות סדירה לאנשים בסיכון לניוון מקולרי, למשל אלו שמזוהים עם סיכון גנטי למחלה, בין היתר כאמצעי למניעת הידרדרות הראייה. לפי מטה אנליזה נוספת מאוסטרליה שפורסמה באוגוסט 2017, פעילות גופנית סדירה מלווה בירידה של 8% בסיכון להתפתחות ניוון מקולרי ואבחון בשלבים הראשונים של המחלה.

במחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2008 בכתב העת IOVS של האיגוד האמריקאי לחקר הראייה ורפואת העין (ARVO), נמצא כי במעקב של 7.7 שנים, ריצה קבועה מלווה בירידה בסיכון לניוון מקולרי גילי, כאשר כל תוספת של קילומטר ריצה ליום מלווה בירידה של 10% בסיכון למחלה. בהשוואה לריצה של 4-2 ק"מ ליום, גברים שנהגו לרוץ 4 ק"מ ליום ומעלה היו בסיכון נמוך ב-42% לפתח ניוון מקולרי, ונשים אף היו בסיכון נמוך ב-54% למחלת העיניים.

חוקרים מספקים מספר הסברים אפשריים לתופעה, ובהם ירידה ברקמות שומן כתוצאה מריצה, אשר מלווה גם בירידה ברמות הכולסטרול הרע בדם, וזאת כאשר ניוון מקולרי יבש – השלב המוקדם במחלה – מאופיין במשקעי שומנים במקולה המכונים 'דרוזן' וירידה ברמות השומנים עשויה להגן מפני הופעתם. כמו כן, החוקרים מציינים כי גם השפעות של ריצה על ירידה בסיכון ללחץ דם גבוה וסוכרת עשויה להשפיע בעקיפין על מניעת ניוון מקולרי גילי.

עיכוב התקדמות התהליך הניווני

מספר מצומצם יותר של עדויות מצביעות על השפעה מיטיבה של פעילות גופנית על עיכוב התקדמות של ניוון מקולרי גילי לאחר שמחלת העיניים כבר אובחנה – אם כי ממצאים בנושא עדיין נאספים.

לפי המטה אנליזה מאוסטרליה שפורסמה בשנת 2017, פעילות גופנית סדירה מובילה לירידה משמעותית של 41% בסיכון לניוון מקולרי מתקדם – מה שמצביע על יכולתה לעכב את התקדמות המחלה. מרבית המחקרים שנכללו בניתוח זה נטרלו השפעות מתערבות אפשריות על הממצאים של גיל, מין ועישון.

חוקרים מסבירים את העיכוב בהתקדמות של ניוון מקולרי בין השאר בהשפעתה המיטיבה של פעילות גופנית על עיכובם של תהליכים חמצוניים כ'אנטיאוקסידנט', בדומה לפעילותם של נוגדי חמצון בתזונה. ובעבודות רבות כבר הוכחה השפעתם המיטיבה של נוגדי חמצון על ניוון מקולרי גילי וכיום אף נהוג להתאים למאובחנים במחלה תוסף תזונה המכיל נוגדי חמצון שהוכחו כמועילים לעיכוב התקדמות התהליך הניווני בעיניים.

חוקרים מאוסטרליה הציגו במארס 2023 בכתב העת IOVS ממצאים מעודדים המבוססים על ניתוח נתונים שנאספו במחקר מעקב בריטי נרחב (UK Biobank), שרומזים להשפעה מיטיבה של פעילות גופנית על שמירת עובייה של המקולה במרכז הרשתית, באופן שעשוי להיות הסבר להשפעתה המיטיבה במניעת תהליכים ניווניים בתאי המקולה שהופכים אותה לדקה יותר.

במחקר בעכברים מסין שפורסם ביולי 2023 בכתב העת Metabolism הודגם כי פעילות גופנית מאטה תהליכים ניווניים במקולה בין השאר באמצעות השפעותיה על עיכוב תהליך דלקתי המכונה 'אינפלמזום AIM2' בתאים מיאלואידים – תאים שמיוצרים במח העצם ומהווים חלק מהמערכת החיסונית של הגוף.

יש לציין כי כאמור הממצאים בדבר השפעות מעכבות של פעילות גופנית על תהליכים ניווניים במקולה עדיין אינם חד משמעיים. במטה אנליזה מאירופה ואוסטרליה שפורסמה באפריל 2022 לא נמצא קשר בין פעילות גופנית לבין התקדמות של ניוון מקולרי שאובחן לשלב המתקדם של מחלת העיניים.

במחקר מעקב מאוסטרליה שפורסם בדצמבר 2014 בכתב העת IOVS נמצא כי במעקב שנמשך 15 שנים, למטופלים שעסקו בפעילות גופנית סדירה בקביעות בשליש העליון במשך ועוצמת הפעילות, בהשוואה לשליש התחתון של הפעילים גופנית, היה סיכון נמוך ב-79% להתקדמות של ניוון מקולרי גילי לשלב הרטוב, ואולם לאחר שקלול הממצאים למשתנים מתערבים אפשריים ובהם מין, מדד השמנה, עישון, אכילת דגים ורמות תאי דם לבנים – ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על המהלך של ניוון מקולרי כבר לא הייתה מובהקת סטטיסטית. 

שיפור הראיה

מספר מחקרים רומזים להשפעה של פעילות גופנית על איכות הראייה. כך, למשל, חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס דיווחו באוקטובר 2018 בכתב העת Ophthalmology כי מצאו שפעילות גופנית קבועה, אפילו בהליכה מהירה באופן סדיר, תורמת להאטת הפגיעה בשדה הראייה שמאפיינת אנשים עם גלאוקומה – מחלת עיניים המתבטאת בנזק לעצב הראייה, לרוב על רקע לחץ תוך עיני מוגבר.

יש מחקרים שמעריכים כי השפעה זו – מקורה בין השאר בשיפור בעיבוד הוויזואלי במוח כתוצאה מפעילות גופנית סדירה ושיפור בתפקוד מערכת העצבים המרכזית.

עם זאת, אין כיום מחקרים נרחבים לביסוס השפעות של פעילות גופנית על שדה הראייה של המאובחנים עם ניוון מקולרי.

מניעת נפילות

ירידה בראייה שמאפיינת ניוון מקולרי גילי מעלה את הסיכון לנפילות – שמהוות גורם תחלואה משמעותי בגיל המבוגר. לפי מחקר אוסטרלי שבחן את התופעה בקרב עשרות מאובחנים עם ניוון מקולרי, שממצאיו פורסמו ביולי 2011, כמחצית (54%) דיווחו כי חוו נפילות על רקע המחלה, וקרוב לשליש (30%) העידו על יותר מנפילה אחת. מבין 102 נפילות שתועדו במחקר, הרוב (63%) הובילו לפציעה, כמחציתן (52%) היו מחוץ לבית, והרוב (61%) היו בין שעות הבוקר המאוחרות לשעות אחר הצהריים המוקדמות. במחקר  מעקב מבריטניה שמבוסס על מאגר נתונים נרחב של מעל ל-3.4 מיליון איש (מאגר CPRD), שממצאיו פורסמו בדצמבר 2023 בכתב העת JAMA Ophthalmology, נמצא כי אבחון בניוון מקולרי גילי מעלה בגיל המבוגר ב-25% את הסיכון לנפילות. לאור הסיכון העודף, למאובחנים עם סיכון מקולרי גילי מומלץ לבצע התאמות בחיי היומיום, לרבות התאמות של הבית – כדי להפחית את הסיכון לנפילות.

פעילות גופנית סדירה תורמת לשיפור היציבה ועשויה למנוע נפילות אצל המאובחנים עם ניוון מקולרי גילי. וגם במקרים בהם ארעה נפילה – פעילות גופנית עשויה למתן את חומרתה. לפי ממצאים שנאספו במחקר מאוסטרליה בקרב נשים מבוגרות (מחקר ALSWH), שפורסמו בינואר 2024 בכתב העת JAMA Network Open, נמצא כי אלו שהיו פעילות גופנית והקפידו על ההמלצות לפעילות סדירה לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי היו בסיכון נמוך עד 34% יותר לנפילות שאינן כרוכות בפגיעות וכן בסיכון נמוך עד 30% יותר לנפילות שמלוות בפגיעות. ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית נצפו במחקר גם בקרב מי שעסקו בפעילות גופנית מתונה שאינה אינטנסיבית במיוחד, למשל הליכה מהירה.

פעילות גופנית גם תורמת לחיזוק העצמות, ובהשפעתה זו תורמת למניעת דלדול עצם, אוסטאופורוזיס, שברים בעצמות ונפילות.

עוד על התאמות הבית לניוון מקולרי גילי

פעילות גופנית לניוון מקולרי – תורמת למניעת נפילות (צילום:Shutterstock )

מניעת סיבוכים מערכתיים

פעילות גופנית קבועה נקשרה במחקרים להפחתת הסיכון למחלות רבות, בהן גם כאלו שמתפתחות בשכיחות גבוהה אצל המאובחנים עם ניוון מקולרי גילי.

מחלות לב: מספר מחקרים קושרים בין סוגים מסוימים של ניוון מקולרי לסיכון קרדיו וסקולארי. כך, במחקר שפורסם בקיץ 2022 נמצא סוג מסוים של ניוון מקולרי שמתבטא במשקעי שומנים מעל הרשתית אשר מעלה פי 10 את הסיכון למחלות לב וכלי דם. לצד זאת, מחקרים רבים מזהים את השפעותיה המיטיבות של פעילות גופנית במניעת מחלות לב וכלי דם, כך שייתכן וביכולתה לסייע במניעת סיבוך זה.

לחץ דם: לחץ דם גבוה עלול להשפיע גם על בריאות העיניים ולפגוע בכלי הדם ברשתית העין. מחקרים מתארים כי היצרות בכלי הדם ברשתית על רקע יתר לחץ דם כרוני עלולה לגרום להפרה באיזון כלי הדם (הומאוסטזיס) שעלולה להאיץ התפתחות של סיבוך של ניוון מקולרי מסוג אטרופיה גאוגרפית או לעידוד התפתחותם של כלי דם חדשים בכורואיד העין (שכבת הדמית) המאפיינת ניוון מקולרי רטוב. במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2019 בכתב העת Journal of Human Hypertension גם זוהה קשר בין טיפולים בתרופות ליתר לחץ דם לבין עלייה בסיכון לניוון מקולרי גילי, ובעיקר בעקבות נטילת תרופות מקבוצת המשתנים. לצד זאת, פעילות גופנית מבוססת בהשפעותיה המיטיבות על הורדת לחץ דם גבוה. מחקרים הדגימו כי פעילות גופנית גם מועילה למתמודדים עם יתר לחץ דם העמיד לטיפולים תרופתיים.

סוכרת: מחקרים מזהים קשר בין רמות גבוהות של סוכר בדם, בעיקר לאורך זמן, לבין האצה של תהליכים ניווניים במקולה. זאת מעבר להשפעה האפשרית של סוכרת על פגיעה בתפקוד הרשתית במסגרת סיבוך מסוג 'רטינופתיה סוכרתית'. ואילו פעילות גופנית מוכרת בהשפעתה המיטיבה על ירידה ברמות הסוכר בדם. זאת בין השאר כתוצאה מכך שבמהלך פעילות גופנית, שרירי הגוף צורכים גלוקוז בקצב גבוה פי 20 מהקצב הנורמאלי, מה שמסייע להורדת רמות הסוכר בדם. מחקרים חדשים מדגימים כי גם להליכה מהירה כפעילות גופנית מתונה תרומה משמעותית באיזון רמות הסוכר

דיכאון וחרדה: מספר מחקרים מדגימים קשר בין ניוון מקולרי למצוקה נפשית, ייתכן שכחלק מההתמודדות הנפשית עם אובדן ראייה. סקירה של תשעה מחקרים שפורסמה ביוני 2014 בכתב העת BMC Ophthalmology זיהתה בקרב מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי כי 15% עד 44% סובלים מתסמיני דיכאון ו-9% עד 30% סובלים מתסמיני חרדה. ואילו פעילות גופנית ידועה בהשפעותיה לשיפור מצב הרוח. לפי הערכות, מקורן של השפעות אלה בהפרשה של הורמונים מוחיים מסוג אנדרופינים שמעודדים חוויות חיוביות. ההורמונים הם למעשה מוליכים עצביים שמופרשים מבלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס כשהגוף חווה כאבים ולחץ, ורמתם עולה במצבי פעילות גופנית, אכילה ויחסי מין. הורמונים אלה נקשרים לקולטנים אופיואידים במוח, שמהווים גם יעד לתרופות חזקות לשיכוך כאב מקבוצת האופיאטים וסמים שונים. כמו כן, יש ראיות כי סוגים מסוימים של פעילות גופנית משפיעים על מוליכים עצביים במוח שקשורים במצב הרוח, כמו סרוטונין ודופמין, וגם כתוצאה מכך עשויים להסב הנאה ואף לעורר תחושה של "התמכרות".

הפרעות שינה: מחקרים קושרים בין ניוון מקולרי לפגיעה באיכות השינה והפרעות שינה. מחקר מעקב מטאיוואן שפורסם במארס 2020 בכתב העת Acta Ophthalmologica  מצא כי התפתחות נדודי שינה (אינסומניה) מעלה ב-33% את הסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי וב-67% את הסיכון להתקדם לשלב הרטוב של המחלה. יש עבודות שהדגימו כי אנשים עם ניוון מקולרי גילי, בהיותם בגיל מבוגר, סובלים גם מירידה בהורמון המלטונין המשרה שינה. לצד זאת, מחקרים רבים מדגימים כיצד פעילות גופנית משפיעה לטובה על שינה ומשרה שינה ערבה. פעילות גופנית – ובעיקר בשעות הבוקר ואחר הצהריים – משפיעה על עלייה בטמפרטורת הגוף בכמה מעלות, ובהמשך, כשחום הגוף יורד לרמות נורמאליות – הדבר מקל על השינה. כמו כן, אימונים באוויר הפתוח מגבירים את החשיפה לאור טבעי – ומשפרים את תפקוד מעגל השינה-ערות וסנכרון שעון הגוף הביולוגי – השעון הצירקאדי. עוד נמצא בעבודות פעילות גופנית מסייעת לוויסות המלטונין בגוף, ומפחיתה לחצים, וכך תורמת לשינה איכותית יותר.

סוגים של פעילות גופנית

ככלל, למאובחנים עם ניוון מקולרי המבקשים לעסוק בפעילות גופנית מומלץ תמהיל שבועי ששם דגש על פעילות אירובית, אפילו באופן מתון, דהיינו הליכה מהירה, ריצה קלה או רכיבה על אופניים וניתן אף לעסוק בשחייה שהיא פעילות אירובית מומלצת שמשפיעה על אזורים נרחבים בגוף האדם, תוך הגנה על העיניים באמצעות משקפת.

לצד זאת מומלצים גם תרגילי התנגדות שמשפרים את הכושר האנאירובי ואת המסה וסיבולת שריר, וכן תרגולי מתיחות.

יוגה ופלדנקרייז מועילים לשיפור יכולות היציבה והפחתת מתחים, בשילוב עם שיטות מדיטציה ומיינדפולנס. בסקירה של חוקרים מהודו שפורסמה בפברואר 2024 מוצגות עדויות ראשוניות מעודדות על השפעות מיטיבות של יוגה על בריאות העין, ובין השאר לשיפור חדות הראייה ושדה הראייה.

משחקי כדור ואומנויות לחימה פחות מומלצים בגלל הסיכון לחבלות בעיניים שעלולות להאיץ פגיעות בראייה.

מעט מאוד פרסומים בספרות המקצועית מתייחסים להשפעות של סוגים ספציפיים של פעילות גופנית על ניוון מקולרי גילי. בין הפרסומים הבודדים, סקירת מחקרים שפורסמה בנובמבר 2021 מנתה את השפעותיה של ריצה על שיפור בריאות הרשתית ומניעת תהליכים ניווניים, לרבות בצמצום פעילות חמצונית במערכת העצבים המרכזית והפחתת דלקתיות.

עוד על היתרונות הבריאותיים של ריצה

רכיבה על אופניים – פעילות בסיכון נמוך לפגיעה בעיניים (צילום: Shutterstock)

סיכונים וסיבוכים אפשריים

פעילות גופנית מלווה גם בסיכון כללי לפציעות וכאבים, אולם בפעילות מתונה ומבוקרת סיכון זה נמוך, ובטל ביחס לתרומתה במניעה ועיכוב של תהליכים המאפיינים ניוון מקולרי גילי.

• פציעות וחבלות

ככלל, עיסוק בספורט חושף אנשים לפציעות וחבלות, ובהן גם פציעות בעיניים שעלולות להחמיר את הפגיעה בראיה של ניוון מקולרי גילי. לפי סקירה בנושא שפורסמה ביוני 2021, ענפי ספורט המסוכנים ביותר לחבלות בעיניים הם אלו שמערבים זריקת כדור: כדורסל, כדורגל וכדור בסיס (בייסבול). מטה אנליזה שפורסמה ביולי 2021 קבעה כי פגיעות ספורט בעיניים הן גורם סיכון לקרוב לעשירית (7.2%) מהמקרים של עיוורון.

בסקירה שפורסמה בשנת 2012 סווגו ענפי ספורט בהתאם לרמת הסיכון לפציעות בעיניים: בסיכון גבוה נכללו אומנויות לחימה, קריקט, בייסבול, הוקי ופיינטבול; בסיכון בינוני נכללו כדורגל, כדורעף, טניס ובדמינטון; ובסיכון נמוך נכללו שחייה, צלילה, סקי, רכיבה על אופניים והאבקות (כדורסל וריצה לא נכללו בדירוג זה).

• כאבים

עיסוק בענפי ספורט מסוימים בעיקר בקרב ספורטאים מקצועיים נקשר במספר עבודות לסיכון לכאבים בגוף, לרבות כאב נוירופטי ממקור עצבי, שעשויים אף להפוך מאקוטיים לכרוניים. עם זאת, באופן כללי סיכון זה בטל בשישים לעומת יתרונות של פעילות גופנית סדירה, ויש מחקרים שמזהים יתרון ספציפי לפעילות גופנית בהפחתת עוצמתם של כאבים כרוניים.

• קרינת UV

בביצוע פעילות גופנית ולמעשה בכל פעילות, על אנשים עם ניוון מקולרי גילי להקפיד על אמצעי הגנה מפני קרני UV של השמש שעלולות לפגוע בעיניים ולהחמיר עוד יותר את הפרעות הראייה. לכן מומלץ לבצע פעילות במקום סגור או מוצל, ללא חשיפה ישירה לשמש ולהגן על העיניים בשמש באמצעות משקפי שמש. בנייר עמדה של הוועד האולימפי על פגיעות ספורט ובריאות העין אצל ספורטאים מקצועיים, שפורסם ביולי 2023 בכתב העת BMJ Open Sport & Exercise Medicine נקבע כי חשיפה ישירה של העיניים לקרינה מייננת מהשמש עלולה להזיק לעיניים ונקשרה במחקרים לפגיעות שונות בעיניים, לרבות כוויה בקרנית (פוטוקרטיטיס), קטרקט וניוון מקולרי גילי.

• פעילות מאומצת מדי

בעבר עלו חששות כי פעילות גופנית מאומצת מדי עלולה לפגוע בבריאות העין. כך, מחקר לאומי מדרום קוריאה שממצאיו פורסמו בפברואר 2018 בכתב העת JAMA Ophthalmology עורר הדים כשמצא במעקב של ארבע שנים כי גברים מבוגרים שביצעו פעילות גופנית מאומצת בגילי 54 עד 64 היו בהמשך בסיכון גבוה ב-36% לפתח ניוון מקולרי רטוב – המאופיין בהתפתחות פתולוגית של כלי דם ברשתית.

בניסיון להסביר את הממצאים, החוקרים ציינו כי פעילות מאומצת מדי עלולה לפגוע בזרימת הדם בשכבת הדמית (הכורואיד) – רקמה דקה של כלי דם בחלקו האחורי של גלגל העין. תהליך זה עשוי להשפיע על התפתחות כלי דם פתולוגיים ברשתית העין כפי שבא לידי ביטוי בניוון מקולרי רטוב, אם כי החוקרים מציינים כי אינם יכולים לקבוע בוודאות כי זהו המכניזם הביולוגי שעומד בבסיס התופעה.

למרות קשר זה – לפי המידע הידוע כיום, פעילות גופנית קבועה תורמת לשיפור בריאות האדם וספציפית גם לבריאות העין, כשהיא מבוצעת במינון הולם ולפי ההמלצות של 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעצימות מתונה או 75 דקות בשבוע של פעילות בעצימות גבוהה, בפיזור לאורך השבוע, ובשילוב פעילות אנאירובית ומתיחות.

ד"ר אור שמואלי הוא רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה ומנהל בקהילת ניוון מקולרי גילי באתר "כמוני"

עדכון אחרון: נובמבר 2024