מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותנטילת סטטינים עשויה לשפר תוצאות של ניתוחים

נטילת סטטינים עשויה לשפר תוצאות של ניתוחים

מחקר: באנשים שטופלו בתרופות להפחתת כולסטרול לפני ניתוחים שאינם ניתוחי לב היו פחות סיבוכים וסיכון מופחת למוות לאחר הניתוח


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סטטינים הם קבוצת תרופות פופולארית להורדת כולסטרול רע (LDL) בדם. לפי מחקרים, סטטינים מפחיתים בממוצע ב-21% את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. לצד תועלת זו, ברבות השנים נקשרו הסטטינים בתועלות רפואיות נוספות. בין השאר יוחסו להם במחקרים שונים סגולות של מניעת מחלות דלקתיות, סרטן, זיהומים ואף פעילות המגנה מפני סיבוכים לאחר ניתוחים – שאינם ניתוחי לב בהכרח.

 

עד כה, העדויות שקשרו סטטינים לתוצאות טובות יותר לאחר ניתוחים היו חלשות ונחשבות שנויות במחלוקת. במחקר חדש, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ביקשו לבחון במדגם גדול אם נטילת סטטינים לפני ניתוחים אכן קשורה לשיפור בתוצאותיהם.

 

המחקר התצפיתי כלל 96,486 ניתוחים מסוגים שונים – שאינם ניתוחי לב – שנערכו בקרב אנשי צבא לשעבר בארה"ב. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 66 וכמעט כולם היו גברים. מחצית מהנבדקים נטלו סטטינים ביום שלפני וביום שאחרי הניתוח.

 

לפי ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine, לנבדקים שנטלו סטטינים היה סיכון נמוך ב-18% למות תוך 30 ימים לאחר הניתוח בהשוואה לנבדקים שלא טופלו בסטטינים. לפי חישובי החוקרים, על כל 244 אנשים שנוטלים סטטינים לפני ניתוח נמנע מקרה מוות אחד.

 

בנוסף, בקרב אלה שטופלו בסטטינים תועד סיכון נמוך ב-18% לסיבוכים בהשוואה לאלה שלא טופלו בתרופות. לפי המחקר, יש צורך לטפל ב-67 אנשים בסטטינים לפני ניתוח, כדי למנוע סיבוך אחד. ההפחתה הגדולה יותר בסיכון לסיבוכים (27%) תועדה בסיבוכי לבביים.

 

החוקרים לא בחנו את הסיבות לירידה בסיבוכים ובתמותה לאחר ניתוחים בקרב המטופלים בסטטינים, אך ידוע כי סטטינים משפרים את תפקוד כלי הדם ומפחיתים דלקתיות.

 

בניתוח הנתונים החוקרים נטרלו את השפעתם של עשרות משתנים, כדי להפחית את הסבירות שהממצאים יושפעו מהאפשרות שאנשים שנוטלים סטטינים מקפידים יותר על אורח חיים בריא ולכן בריאים יותר מלכתחילה, מה שמעלה את הסיכוי לתוצאות טובות יותר לאחר ניתוחים. עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי ובמחקרים מסוג זה לא ניתן לנטרל לחלוטין משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות. לכן, לא ניתן לומר בוודאות כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה, או במילים אחרות – שהסטטינים עצמם שיפרו את תוצאות הניתוח.

 

במאמר מערכת שפורסם לצד המחקר, מומחים מאוניברסיטת מישיגן מציינים כי המחקר מאושש עדויות חלשות יותר שעלו ממחקרים קודמים. לדבריהם, כעת יש צורך במחקר קליני גדול שיבחן את הקשר בין נטילת סטטינים לפני הניתוח לתוצאות הניתוח ויספק מידע על המינונים הנכונים והמטופלים שנטילת סטטינים לפני ניתוח עשויה להיטיב עמם.

 

 

JAMA Intern Med. Published online December 19, 2016