מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותנטייה מינית מונעת השתתפות בניסוי

נטייה מינית מונעת השתתפות בניסוי

לאחרונה נאספו ראיות כי כמה מחקרים בוחרים את משתתפי המחקר על בסיס נטייתם המינית


הומואים ולסביות לא נכללים במחקר
הומואים ולסביות לא נכללים במחקר

לכל ניסוי קליני יש הנחיות להכללה ואי הכללה בניסוי. על פי מכוני הבריאות הלאומיים הנחיות אלו מבוססות בדרך כלל על גיל, מין, היסטוריה הטיפול הקודם, סוג ושלב של מחלה בסיסית וגורמים רלוונטיים אחרים. עם זאת, לדעת החוקרים במרכז הסרטן פוקס צ 'ייס יש ראיות לכך שכמה מחקרים בוחרים אנשים באופן מפורש על בסיס נטייתם המינית. הממצאים פורסמו בגיליון מרץ של עיתון יוקרתי  New England Journal of Medicine.

 

תוצאות המחקר הראו כי אי הכללה של נשים לסביות וגברים הומואים בניסויים קליניים בארצות הברית לא נדירה, בעיקר במחקרים העוסקים בתפקוד המיני. החיפוש שנעשה באתר ClinicalTrials.gov- אתר המכיל מידע מפורט על מעל 80,000 ניסויים קליניים בחסות המכונים הלאומיים לבריאות, סוכנויות ממשלתיות אחרות והתעשייה הפרטית הראה כי 15 אחוזים של מחקרים שזוהו באמצעות המונחים "זיקפה", "זוגות", ו "תת פעילות" לא כללו הומואים ולסביות. יתרה מכך, באמצעות דרישה מהחולים להיות במערכות יחסים הטרוסקסואליות, מחקרים רבים לא מכלילים גם לא נשואים או ללא בני זוג ללא קשר לנטייה מינית שלהם.

 

סביר להניח כי רוב החולים הומואים ולסביות אינם מודעים לכך כי נטייתם המינית משמשת כגורם סינון עבור השתתפות בניסויים קליניים. על מנת להבטיח כי לא היה מדובר בדפוס כללי של אי הכללה בגלל בעיית שפה, החוקרים בדקו גם 1,019 מחקרים שזוהו על ידי חיפוש המונח "אסטמה". בחיפוש זה לא נמצאו שום מחקרים שלא הכלילו נשים לסביות או גברים הומוסקסואלים.

 

מדובר בבעיה שעלולה להיות משמעותית הן עבור חולים והן קהילת המחקר הרפואי.

 

The New England Journal of Medicine,2010,18. Volume 362:1054-1055

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן