השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
נטייה גנטית להשמנה? יש פתרון
מחקר: פעילות גופנית יכולה להפחית נטייה גנטית להשמנה ב- 40 אחוז
יש לכם נטייה גנטית להשמנה? אל תאשימו את אבא ואמא ותרימו ידיים. מחקר חדש מצא שפעילות גופנית מפחיתה את השפעות הנטייה הגנטית.
המחקר שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מעלה את האפשרות שאת הנטייה הגנטית להשמנה ניתן להפחית ב- 40% בממוצע באמצעות אורח חיים אקטיבי.
החוקרים בדקו 12 ווריאנטים גנטיים שידוע כי הם מעלים את הסיכון להשמנת יתר בקרב- 20,430 איש. הם בדקו כמה מהווריאנטים הגנטיים האלו כל נחקר ירש מכל הורה. לאחר מכן הם העריכו את הנטייה הגנטית הכללית להשמנת יתר של על ידי סיכום את מספר הווריאנטים הגנטיים שהם ירשו ל"ציון נטייה גנטית". רוב הנחקרים ירשו בין 10 ל- 13 ווריאנטים, אבל חלקם ירשו מעל 17 ווריאנטים ואחרים פחות מ- 6.
בנוסף, החוקרים העריכו את הפעילויות הגופניות הקשורות לעבודה ולשעות הפנאי שהם ביצעו, באמצעות שאלון שמולא על ידי הנחקרים.
בשלב הבא החוקרים בחנו אם ציון גבוה בנטייה הגנטית נקשר עם מדד מסת גוף גבוה (BMI ) והם בחנו גם אם סגנון חיים אקטיבי יכול להחליש את ההשפעה הגנטית על ה- BMI והסיכוי להשמנת יתר.
החוקרים מצאו כי כל ווריאנט גנטי נקשר עם עלייה ב- BMI השווה ל- 445 גרם בגוף של אדם בגובה מטר ושבעים. הם מצאו גם כי ההשפעה הייתה גדולה יותר בקרב אנשים לא פעילים מאשר אנשים פעילים. בקרב אנשים שהיו בעלי סגנון חיים פעיל מבחינה גופנית, העלייה הזו הייתה של 379 גרם לכל ווריאנט גנטי, נמוך יותר מאשר בקרב אנשים שסגנון החיים שלהם אינו פעיל, בקרבם העלייה הייתה של 592 גרם לכל ווריאנט גנטי.
מבחינת הסיכון להשמנת יתר, בכלל הנחקרים כל ווריאנט גנטי הקשור לנטייה להשמנה העלה את הסיכון להשמנת יתר פי 1.1. יחד עם זאת, הסיכון המוגבר להשמנת יתר פר כל ווריאנט גנטי היה נמוך ב- 40 אחוז באנשים שהיו פעילים גופנית, בהשוואה לאנשים שאינם פעילים.
תרגום ועריכה: אלה הר-נוי
PLoS Med 7(8): e1000332. doi:10.1371/journal.pmed.1000332
עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה